בקשה לגילוי מסמכים: תדפיסי חשבון בנאמנות

בהמשך לפס"ד שניתן ברע"א 25757-06-20 , מחוזי ת"א, כב' הש' אביגיל כהן, לפיו: "ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל ביחס לבקשה מס' 22 באופן שבו בית משפט קמא ייתן החלטה בבקשה. מובן שבית משפט השלום אינו כבול לתוצאת החלטתו מיום 21/5/20 בכל הקשור לגילוי המסמכים." בבקשה 22, המבקשים עותרים לגילוי מסמכים ספציפיים, כדלקמן : תדפיסי חשבון הנאמנות שנוהל ע"י המשיב, חשבון מס' 67770 בנה"פ סניף 608 לתקופה שמיום 1.7.05 (תחילת ההיתקשרות בין הצדדים) ועד היום.

...

בהמשך לפס"ד שניתן ברע"א 25757-06-20 , מחוזי ת"א, כב' הש' אביגיל כהן, לפיו: "ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל ביחס לבקשה מס' 22 באופן שבו בית משפט קמא ייתן החלטה בבקשה. מובן שבית משפט השלום אינו כבול לתוצאת החלטתו מיום 21/5/20 בכל הקשור לגילוי המסמכים." בבקשה 22, המבקשים עותרים לגילוי מסמכים ספציפיים, כדלקמן : תדפיסי חשבון הנאמנות שנוהל ע"י המשיב, חשבון מס' 67770 בנה"פ סניף 608 לתקופה שמיום 1.7.05 (תחילת ההתקשרות בין הצדדים) ועד היום.

2.4 נוסף לכל האמור לעיל, המשיבים פיגרו בביצוע תשלומי שכר הטרחה שנדרשו מהם.

" במצב דברים זה, על המבקשים כאן, לשכנע מדוע יש לסטות מהוראות המוסכם בענין, ואינם עומדים בנטל זה, ומשכך על הסף יש לדחות את הבקשה, בהנמקה זו, והאמור בהחלטה קודמת.

נוכח כל האמור, מורה על דחיית בקשה 22 , ומורה כפי שהוריתי בהחלטת יום 21.5.20 , וכלהלן, וכאשר התובעת בהחלטה הינם המבקשים כאן, ושורות 10-14 שלהלן, מתייחסות להחלטה מיום 16.4.19 : "נוכח האמור, אני מורה, ולאור העובדה שהנתבע כבר העביר חלקו למומחה, לפי החלטת יום 16.4.19, שעל התובעת להעביר חלקה למומחה , ולצורך השלמת/סיום חוות דעתו בסך 15,000 ₪ + מע"מ , וזאת בתוך 20 יום מקבלתה ההחלטה, במידה ולא תעשה כן, יהיה הנתבע רשאי לחזור ולעתור, למחיקת כתבי טענות התובעת או לשלם סכום זה במקומה למומחה, מר ברזילי, והתשלום ייחשב כחוב פסוק.

בקשה מס' 22 – בקשת המבקשים "למתן צו גילוי מסמכים כללי וספציפי" ובין היתר תדפיסי חשבונות נאמנות שנוהלו על ידי קוריס ומתן צו שיורה לבנקים שונים להעביר לטיב שתיל רשימת מספרי חשבונות של קוריס כולל סווגם וכן להורות לקוריס לחשוף פרטי בנק וסניף שבו מיתנהל חשבון מס' 373549.

...

משאין בהחלטה הכרעה עניינית בנוגע למבוקש ואין כל הנמקה, אין מנוס מהשבת הבקשה לבית משפט השלום לצורך מתן החלטה מנומקת בעניין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל נדחית בקשת רשות הערעור ביחס לבקשה מס' 21.

ב) ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל ביחס לבקשה מס' 22 באופן שבו בית משפט קמא ייתן החלטה בבקשה.

מטעמים אלו ביקשו המבקשים, כאמור, כי בית המשפט המחוזי ימחק את כתב ההגנה של המשיבים, ולחילופין כי יורה למשיבים לגלות את תדפיס התנועות בחשבון הנאמנות ומסמכים נוספים הנוגעים לחשבון זה, וכן לגלות "חשבוניות של עו"ד ג'אבר". כן נתבקש כי המשיבים יספקו מידע נוסף, כגון שמה של מנהלת החשבונות במשרדם של המשיבים 3-2, ומידע על אודות הכספים שהועברו לעו"ד ג'אבר.

באשר לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים – כידוע, החלטות בנושאים אלו הן החלטות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיוניות אשר לא בנקל תתערב בהן ערכאת העירעור (ראו: רע"א 6676/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דיין, פסקה 7 (17.9.2017); יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 131-129 (2021)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

באשר לסעדים של מחיקת כתבי ההגנה ומענה על שאלות, הרי שלפי סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: הצו), לא תינתן רשות ערעור על החלטות בנדון, ועל כן, ביחס לסעדים אלו, דין הבקשה להידחות מכוח הצו (ראו: רע"א 134/11 מורד נ' מיכלובסקי, פסקה 9 (8.2.2011); והשוו לרע"א 1690/14 בן אדוה נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 5 (10.4.2014), שם נקבע כי טענה למחיקת כתב טענות בשל הפרת צו לגילוי מסמך ספציפי אינה נכללת בגדרי הצו, בעוד שבענייננו לא נטען כי הופר צו לגילוי מסמך ספציפי, אלא, למעשה, כי יש למחוק את כתבי ההגנה של המשיבים בגין מסירת תצהירי גילוי מסמכים שאינם אמת).

נוכח כל האמור , הבקשה נדחית.

נטען כי נקבע בכל פרק , ללא יוצא מן הכלל, כי המבקש לא המציא למומחה את המסמכים שנתבקשו, וכי אינו יכול להכריע בסוגיות מבלי לקבל 2 מסמכים קריטיים, המצויים בחזקת המבקש , שאותם המבקש מסרב להגיש עוד למן תחילתו של ההליך- ספר לקוח כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, ותדפיסי חשבונות נאמנות, ואינו יכול להכריע בסוגיות החשבונאיות שנתבקש לבדוק.

המבקש אף סירב להעביר תדפיסי חשבונות נאמנות, והמומחה ציין בעיניין זה, כי אי העברת התדפיסים מהוה מיגבלה משמעותית בהשלמת חווה"ד, ועל הקורא לקחת שיקול זה בחשבון.

וכן ביום 20.6.21 ניתנה החלטה בבקשה 22 , ובקשר לגילוי מסמכים ספציפיים, לרבות המסמכים הנטענים כעת .

...

בתמצית ולסיכום, המשיבים טוענים כי יש ליתן צו כלפי המבקש להעברת המסמכים האמורים הנדרשים למומחה ולהשלמת חוות הדעת, וככל שלא יועברו, להורות על השלמת חוות הדעת תוך פסילת טבלאות האקסל שצירף המבקש.

אני סבור , ומבלי לקבוע ממצא כלשהו לגופו, שבהקשר המבוקש בסעיף 5.1 לבקשה למתן הוראות וסעיפים 6 -6.6 , למכתב ההתייחסות מיום 20/2/22 , על המומחה להשלים חוות דעתו, ודוק הכוונה להשלים בהיבט מומחיותו המקצועית בלבד, ולא כפוסק בטענות משפטיות , ו/או עניני נטלים שלפתח בית המשפט עצמו, הדבר נדרש ,שכן עולה מכתבי הטענות, ולא זכה להתייחסות מספקת בטיוטה הסופית המדוברת.

בנוסף, ולאחר שיקול נוסף , ועובר לצו להגשת תצהירי עדות כלהלן, אני סבור שחרף החלטה קודמת שניתנה בהקשר מינוי מומחה לכתב יד, והיתה לעיתה, יש מקום לעת זו , ומבלי לקבוע ממצא כלשהו לגופו בענין, למנות מומחה מטעם בית המשפט בהקשר זה, וצו למינויו ישלח לצדדים בנפרד.

אני מחליט לקבל לתיק הטיוטה הסופית כפי שהיא , טענות הצדדים ביחס אליה נשמרות , לרבות בענינים נשוא פניית המבקש למומחה מיום 20/2/22, יכול ובהמשך שמיעת הראיות , כלהלן , בית המשפט יורה על השלמה כזו או אחרת , ביחס לטיוטה הסופית , ואין באמור למצות בשלב זה ולקידום התיק מורה: תועבר לתיק ע"י המומחה רו"ח ברזילי השלמה בהקשר טענה לחבות אישית של הנת' הנוספים וכאמור לעיל , וזאת בתוך 30 יום מקבלת המומחה החלטה זו. צו למינוי מומחה לכתב יד ישלח לצדדים בנפרד יוגשו ע"י הצדדים תצהירי עדות ותיק מוצגים כלהלן : התובעת המקורית בתוך 45 יום מקבלתה ההחלטה, ובהקשר התביעה המקורית הנתבע/תובע שכנגד בתוך 45 יום מקבלת תצהירי התובע, ובהקשר התביעה המקורית והנגדית הנתבעים שכנגד בתוך 45 יום מקבלת תצהירי התובע שכנגד התיק נקבע לשמיעת ראיות במועדים ששוריינו בדיון האחרון ביום 2/1/23 , ובהתאם ביום 4/7/23 יישמעו ראיות התובעת, וביום 5/7/23 יישמעו ראיות התובע שכנגד המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים ולמומחה רו"ח מר ברזילי .

ביום 23.6.2022 הגיש המבקש בקשה לגילוי מיסמך ספציפי – תדפיס חשבון הבנק ששמש, בין היתר, לצורך הנאמנות בעסקת רכישת הדירה על ידי המבקש, לתאריכים שבין יום 30.12.2013 ועד למועד הגשת התביעה.

בתשובתו לבקשה זו טען עו"ד שמילה כי בדיון שהתקיים ביום 15.6.2021, במסגרתו נדונה בקשה קודמת לגילוי מסמכים ספציפיים שהגיש המבקש, ואשר התייחסה, בין היתר, לאותם המסמכים ולאותו העניין, הושגה הסכמה דיונית בין הצדדים לפיה עו"ד שמילה ימסור למבקש מסמכים שונים (בהם צלומי שיקים של תשלומים שהעביר למוכרים וכן קבלות על תשלומים אלו), וככל שהמבקש יסבור שלא קיבל את מבוקשו, שמורה לו הזכות לפנות בעיניין לבית המשפט.

...

אשר לטענת המבקש כי היה מקום להיעתר לבקשתו נוכח זכותו מכוח סעיף 7(ב) לחוק הנאמנות וסעיף 8(1) לחוק השליחות – אף בטענה זו אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי": ראשית, יש להבחין בין זכויות הגילוי המהותיות המוקנות למבקש כנגד נאמנו או שלוחו מכוח הדין הכלכלי, לבין הזכויות הדיוניות המוקנות לו במסגרת הליכי הגילוי והעיון בהליך האזרחי.

הנה כי כן, על רקע האמור לעיל, ברי כי החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה על רקע הנסיבות הספציפיות שאירעו בענייננו, ומכאן שלא מתעוררת בדנן כל שאלה בעלת השלכת רוחב המצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". למעלה מן הצורך, ועל מנת שלא ייקרא לתוך החלטתי זו את מה שאין בה, אבקש להדגיש כי המצב בו במסגרת תביעה המוגשת נגד נאמן, מבקש הנאמן שלא לגלות מסמכים הנוגעים לנאמנות, ובעקבות ובהמשך לכך מסמכים מסוג זה אינם מגולים לנהנה בנאמנות, הינו מצב חריג הרחוק מאוד מלהניח את הדעת.

עם זאת, כאמור לעיל, בענייננו התקיימו נסיבות יוצאות דופן – הסדר דיוני ופגם של שיהוי – אשר על רקען יש לקרוא את החלטתי זו. סיכומו של דבר: דין הבקשה להידחות.