לפניי בקשת התובע למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.
בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים, התקנה הרלבנטית לענייננו הנה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב –1991, הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי נהולו "בקלפים גלויים" כאשר נקודת המוצא היא גילוי מירבי ורחב של המידע הרלבנטי למחלוקת, וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים [ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010) ; (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז (14.5.2008)].
אישורים וחשבוניות לגבי הזמנת כרטיסי טיסה, בין השאר אך לא רק בעיסקאות שנערכו בזמביה, רואנדה, מוזמביק, דרום אפריקה, ניגריה, גאנה.
אם כן, תביעתו בגין עמלות בגין עסקה אחת בלבד וודאי שאינה מצריכה גילוי כה נרחב מצידה של הנתבעת ובהיעדרה של בקשה ספציפית אין בידי לקבל את הבקשה של התובע.
...
סעיף ג': המידע המבוקש על ידי התובע אינו רלוונטי לתביעה דנן וכן יש בו כדי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים שלא לצורך על כן, הבקשה נדחית.
משכך בקשתו זו דינה להידחות אף היא.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.