בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים בתובענה ייצוגית נגד סלקום

המשיבות הסתמכו כולן על תשובת סלקום בתובענה ייצוגית 56823-09-17, שבה נטען כי הקביעה בהחלטה בענין הוספת ראיות אינה הקביעה הנדרשת למתן צו גילוי ועיון במסמכים, שבו נידרשת "תשתית ראייתית ראשונית" לקיומם של כל התנאים הקבועים בסעיף 8(א) בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006.

גם ללא בחינה ובדיקה של התנאים הנוספים (הגדרת הקבוצה, השאלות המשותפות, הנזק והתאמת המבקש ובא כוחו לייצג את הקבוצה), הובהר בפסיקה: "יובהר כי רף ההוכחה נידרש לצורך בחינת תנאי "התשתית הראייתית הראשונית" כאשר עסקינן בבקשה לגילוי מסמכים, אינו מתמצה בכך שבקשת האישור אינה בקשת סרק; ועם זאת הנטל נמוך מן הנידרש לצורך אישור התובענה כייצוגית" (רע"א 8649/16 פרטנר תיקשורת בע"מ נ' תגר, פסקה 17, 16.4.2018).

המבקש הפנה לפערים במדידת זמן המענה בין האמור בבקשה לבין האמור בתשובה, לגבי שיחות ספציפיות שהמבקש הפנה אליהן אל מול זמן ההמתנה הממוצע בחצי השעה שבה נכללה גם השיחה המדוברת לפי חישוב של פרטנר (15:21 דקות אל מול 03:30 דקות; 12:14 דקות אל מול 02:31 דקות).

...

משום כל אלו אני דוחה את הבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף.

לסיכום, נעתרתי לבקשות המבקשים למתן צו לגילוי מסמכים, עיון בהם, ותשובה לשאלון, רק בחלקן, כאמור לעיל בהתיחסות לכל אחת מן הבקשות.

אני קובעת כל אחת מן הבקשות לשמיעת המצהירים, כדלקמן: ת"צ 8425-09-14 רוקח נ' פרטנר ליום 3.12.19 החל מן השעה 09:00.

המבקש הגיש תגובה לתשובה של המשיבה, שחלקה על טענותיה וכן בוצעו גילוי מסמכים ספציפיים לפי בקשת המבקש שהופנתה אל המשיבה.

התשלום לחברי תת הקבוצה הפעילים ייעשה במסגרת החשבונית לחודש שיחול 60 ימים לאחר המועד הקבוע, בצרוף הודעה כי התשלום נעשה במסגרת תובענה ייצוגית **** נ' סלקום.

ביום 24.10.2021 ניתנה החלטה כי: "המבקש רותם את העגלה לפני הסוסים. טרם הוגשה תגובה, וממילא – הספקולאציות שעורך המבקש ביחס לתוכנה המשוער – מיותרות. ככל שבעקבות התשובה אסבור כי יש מקום לקבל את עמדת המבקש – תנתן החלטה מתאימה". ביום 1.11.2021 הגישו הצדדים תגובה לבקשה לעיון, ובאותה היום ניתנה ההחלטה כלהלן: "עיינתי בבקשה ובתשובות הצדדים לתיק. כידוע הכלל הבסיסי הוא כי העיון מותר, אלא אם תימצאנה סיבות טובות לשלול את זכון העיון; כל שבדרך כלל, וכך – על אחת כמה וכמה – בהליך של תובענה ייצוגית, שבו מתיימר המבקש לייצג קבוצה של פרטים.

...

לפיכך, אני סבור כי בעניינו יש לאשר גמול ושכר טרחה בשיעור שהוסכם על ידי הצדדים.

לעניין הפטור מהמחצית השנייה של אגרת בית המשפט – נחה דעתי כי החיסכון בזמן שיפוטי שהושג בגיבוש הסכם הפשרה, העובדה כי הצדדים חסכו משאבים ציבוריים של הכנת תשובה והגשתה והגיעו להסדר בשלב מוקדם, מצדיקה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.

סוף דבר מכל הטעמים שלעיל, ולאחר ששוכנעתי כי הסדר הפשרה משקף את טובת הקבוצה, הוא הוגן וסביר, כדרישות החוק, אני מאשר את הסכם הפשרה בתוספת התחייבות המשיבה כפי שצוינה לעיל.

בפניי בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק" או "חוק תובענות ייצוגיות", ובהתאמה - ""הסכם הפשרה") שהוגשה על ידי הצדדים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), אותה הגישה המבקשת – רענן בשן ושות', משרד עורכי דין (להלן: "המבקשת") כנגד המשיבה, סלקום ישראל בע"מ (להלן: "המשיבה" או "סלקום").

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט שלא להורות למשיבה למסור את הסקרים (רע"א 9181/18) ואילו סלקום ערערה לבית המשפט העליון על ההחלטה למתן צו גילוי מסמכים (רע"א 3668/19).

משהתנגדותו של מר גוטמן הביאה לתיקון מסוים בהסדר הפשרה אתייחס למעמדו של מר גוטמן ותקפה של היתנגדותו; היתנגדות להסדר פשרה מהוה "בקשה בכתב" (ראו הוראות תקנה 19 לתקנות תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, מקום בו לא חל הסדר ספציפי בחוק תובענות ייצוגיות או בתקנות תובענות ייצוגיות, יש לפנות להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 וזאת משעניין לנו בבקשה לאישור שהתקנות הישנות חלות עליה).

...

סכום הפיצוי אותו תשלם המשיבה ללקוחותיה יעמוד על סך של 10,000,000 ₪.

בנוסף לפיצוי שלעיל, תשלם סלקום למבקשת תשלום גמול והחזר הוצאות בסך של 200,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית מס. לבאי כוחה של המבקשת תשלם סלקום שכר טרחה בסך 800,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית מס. מחצית מתשלום הגמול למבקשת ושכר הטרחה לבאי כוחה ישולמו, בתוספת מע"מ כדין, בתוך 30 יום מהמועד בו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה הפך לחלוט.

אני מורה למשיבה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בעיתון יומי בעלי תפוצה רחבה ובעיתון נפוץ במגזר החרדי.

המבקש, נסים סבטוב, הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה, יורו מחלבות ארופה בע"מ (לשעבר - גולדפרוסט בע"מ).

בסמוך לאחר מכן, הגיש המבקש בקשה לגילוי מסמכים שונים (בקשה מס' 13).

על אף זאת, כידוע קיים קושי בתרומה לארגונים ספציפיים עליו עמדתי במספר רב של החלטות, הן בהקשר של אישור הסדרי פשרה והן באישור הסדרי הסתלקות מתוגמלת (ת"צ (חיפה) 9272-11-19 הנ"ל; ת"צ (חי') 53717-02-21 מרקין נ' שלמה א. אנגל בע"מ (30/5/2022); ת"צ 39056-01-23 שמחון נ' מאפיית דוידוביץ' ובניו בע"מ (8/7/2023)).

רשימת השיקולים המנחים כמפורט לעיל אינה רשימה סגורה וממצה, וניתן להוסיף עליה שיקולים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ע"א 471/15 אברהמי נ' סלקום בישראל בע"מ (11/4/2016)).

...

סוף דבר בהחלטתי שלא לדחות את ההסדר על הסף הוריתי על פרסום המודעה.

בכפוף להגשת ההודעה בדבר פרסום המודעה הראשונה כאמור לעיל, אני מאשר את הסדר הפשרה, ונותן לו תוקף של פסק דין.

אני מורה על פרסום ההודעה השניה בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

הטענות הכלליות של המשיבות נגד בקשה זו היו אלה: לא נעשתה פניה מקדימה אל המשיבות, בנגוד לדרישות תקנות סדר הדין האזרחי; לא הועמדה תשתית ראייתית ראשונית לקיום התנאים לאישור התובענה כייצוגית; אין פערי מידע בין הצדדים המצדיקים העתרות לדרישת המסמכים הכוללנית והרחבה; המבקש לא עמד בנטל להראות כי המסמכים שנתבקשו רלוואנטיים, לא הסביר את הרלוואנטיות הספציפית של כל מיסמך שהתבקש, לגבי חלקם טוען המבקש בעצמו כי אינם רלוואנטיים; המבקש טען בתגובתו לתשובות לבקשת האישור כי התשתית הראייתית שהציג בכתבי טענותיו מספיקה לבדה להוכחת תנאי הסף לאישור התביעה כייצוגית, ובכך הוא מודה כי המסמכים המבוקשים על ידו אינם דרושים לו לצורך אישור התביעה כייצוגית, ולפיכך אינם ממלאים אחר דרישת הרלוואנטיות בשלב מקדמי זה; יש לדחות את טענת המבקש להסתרת מסמכים על ידי המשיבה 2; חלק מהמסמכים שהתבקשו לא נזכר באופן ספציפי בתשובת המשיבות; היות הדרישה גורפת; הכבדה בלתי סבירה.

ב-רע"א 8855/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קינג (24.2.16), נקבע כך: "... בהליכים של בקשה לאישור תובענה ייצוגית חלים כללים מצומצמים יחסית של גילוי ועיון בהשוואה להקף הזכות בהליכים אזרחיים רגילים... על המסמכים להיות רלוואנטיים לזירת המחלוקת ולשלב של אישור הבקשה; על הגילוי לעמוד בתנאים ובמגבלות החלות באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים; ועל המבקש להציג תשתית ראייתית ראשונית ממנה ניתן ללמוד כי קיים סיכוי שהבקשה לאישור התביעה תיתקבל". דרישה זו נועדה, בין היתר, למנוע הליכי סרק שכל מטרתם היא לפגוע במשיבים [רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נ"ז(4) 513 (2003)].

בת"צ (מחוזי ת"א) 10600-05-10 לין נ' סלקום בע"מ (27.1.13) לא קדמה לבקשת גילוי המסמכים פניה אל הצד שכנגד, בנגוד להוראות תקנה 120(א) לתקסד"א, ובית המשפט ציין כי לא ראה לנכון לדחות את הבקשה "רק בשל מחדל טכני זה", והביא בחשבון הפרה זו של הוראות התקנה בפסיקת ההוצאות בבקשה.

...

וכפי שמסוכם הדבר בסעיף 46 לבקשת האישור: "לסיכום, מההקלטה עולה כי החומר שונה מזה שאושר והוא פגום. החומר לא מתגבש והגוף דוחה אותו...". ברור כי שינוי זה בטענות המבקש אינו נובע מתשובת המשיבות לבקשת האישור אלא מוסיף נדבך שלא היה קודם לכן, ועניינו שינוי שנעשה על ידי היצרן במרכיבי תחליף העצם לאחר שהחל ייבואו לישראל, שינוי שהביא לכישלונו של התחליף.

אני סבור כי לא בשלה העת לקבוע מה יהיו השלכות אי קיום הצו על ידי המבקש, ככל שלא יקוים, וברור כי חובתו לפעול באופן הנחוש והמיטבי ביותר על מנת לקיימו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור כי יש להיעתר באופן חלקי לסעד המבוקש.

לכן יש להיעתר למבוקש.