בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים בבית הדין לעבודה בבאר שבע

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע פ"ה 3979-03-21 24 ספטמבר 2021 לפני: כב' השופט עדו בן-צור התובעת: ברן טכנולוגיות מתקדמות (1986) בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אלינור אהרונסון הנתבע: רועי בן שטרית ע"י ב"כ: עו"ד קליה קליין החלטה

בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". השיקול המרכזי במתן צו לגילוי מסמכים הנו שאלת רלבאנטיות המסמכים להליך לצורך קיומו של דיון יעיל.

יחד עם זאת, בקשת החברה לגילוי המסמכים הינה כוללנית וגורפה ואינה ממוקדת למסמכים ספציפיים להוכחת טענה זו, כך שנראה שהיענות לבקשה לא תייעל את ההליך אלא תסרבל אותו.

...

משכך, בקשה זו נדחית.

סוף דבר בקשת התובעת לגילוי מסמכים – נדחית.

בקשת הנתבע לגילוי מסמכים – מתקבלת באופן חלקי, כך שאני מורה לתובעת לגלות לנתבע את מלוא דוחות הנוכחות בתקופת העסקתו אצלה בתצהיר ערוך ועשוי כדין תוך 30 יום מהיום.

בפניי בקשת הנתבעים למתן צו המאפשר לנתבעים (באמצעות ב"כ) לעיין בעצמם בתיקי ביה"ד / ביהמ"ש אשר לגביהם נקבע בסעיפים 19-20 להחלטה מיום 23.8.20 כי הם רלבאנטיים להליך זה וכן להורות לתובע לגלות את דוחות הרווח וההפסד שלו על מנת שהמידע בדבר ההוצאות שהתובע הוציא לצורך עסקו יהיו בפני ביה"ד. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה להלן החלטתי: בתאריך 23.8.20 ניתנה החלטה בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שהגישו הנתבעים (להלן – ההחלטה) ובמסגרתה נקבע, בין היתר, כדלקמן: "8. השאלה המרכזית שעל בית הדין לברר בתיק דנן היא האם שררו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק בתקופה הרלבנטית לתביעה. מרבית המסמכים אותם מבקשים הנתבעים לגלות נוגעים לפן השלילי של מבחן ההישתלבות שבוחן האם למבצע העבודה עסק עצמאי משלו. לפיכך, בגילויים יהיה כדי לשפוך אור על רמת התלות הכלכלית של התובע בנתבעים, או מי מהם וכהמשך ישיר לכך על טיב היחסים בין הצדדים. בנוסף, אפשר יהיה ללמוד מהם על הקף השירותים שניתנו על ידי התובע לגורמים נוספים ותדירותם, נתונים שאפשר שיהיה בהם כדי להשליך על קיומו או העדרו של הפן השלילי של מבחן ההישתלבות (היינו האם התובע ניהל עסק משלו).

בנסיבות אלו יבהירו הנתבעים עד ליום 17.10.21 האם התקבלה החלטה ע"י בית המשפט המחוזי בעיניין תיק הפש"ר הנוסף, האם הוגשה בקשה לעיון בתיקים שהתנהלו בבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע ובביה"ד הארצי לעבודה וככל שהוגשה בקשה, האם ניתנה החלטה.

...

בפניי בקשת הנתבעים למתן צו המאפשר לנתבעים (באמצעות ב"כ) לעיין בעצמם בתיקי ביה"ד / ביהמ"ש אשר לגביהם נקבע בסעיפים 19-20 להחלטה מיום 23.8.20 כי הם רלבנטיים להליך זה וכן להורות לתובע לגלות את דוחות הרווח וההפסד שלו על מנת שהמידע בדבר ההוצאות שהתובע הוציא לצורך עסקו יהיו בפני ביה"ד. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה להלן החלטתי: בתאריך 23.8.20 ניתנה החלטה בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שהגישו הנתבעים (להלן – ההחלטה) ובמסגרתה נקבע, בין היתר, כדלקמן: "8. השאלה המרכזית שעל בית הדין לברר בתיק דנן היא האם שררו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק בתקופה הרלבנטית לתביעה. מרבית המסמכים אותם מבקשים הנתבעים לגלות נוגעים לפן השלילי של מבחן ההשתלבות שבוחן האם למבצע העבודה עסק עצמאי משלו. לפיכך, בגילויים יהיה כדי לשפוך אור על רמת התלות הכלכלית של התובע בנתבעים, או מי מהם וכהמשך ישיר לכך על טיב היחסים בין הצדדים. בנוסף, אפשר יהיה ללמוד מהם על היקף השירותים שניתנו על ידי התובע לגורמים נוספים ותדירותם, נתונים שאפשר שיהיה בהם כדי להשליך על קיומו או היעדרו של הפן השלילי של מבחן ההשתלבות (היינו האם התובע ניהל עסק משלו).

לא מצאתי להיעתר לבקשה לגילוי הקבלות והחשבוניות בגין ההוצאות, שכן סיכום הנתונים מצוי בדוחות מס הכנסה וגילוי כאמור מהווה הכבדה ניכרת.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע סע"ש 4098-09-21 31 יולי 2022 לפני: כב' השופט עדו בן-צור התובעת: מריזו לגזיאל ע"י ב"כ: עו"ד עמית סבג הנתבעת: ג'י וואן טכנולוגיות מיגון בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד יקטרינה ברנגולץ החלטה

בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". השיקול המרכזי במתן צו לגילוי מסמכים הוא שאלת רלבאנטיות המסמכים להליך לצורך קיום דיון יעיל.

פירוט חודשי כיצד חושב תשלום "תוספת מיוחדת" בתלושי השכר – לאחר עיון בטיעוני הצדדים, נראה כי אין מדובר בבקשה לגילוי מיסמך ספציפי אלא בשאלון, ולכן דין הבקשה להדחות.

...

בקשת התובעת לגילוי מסמכים להלן החלטתי בבקשת התובעת לגילוי מסמכים: דוחות הכוננויות מחודש 1/2017 ועד מועד פיטורי התובעת, פירוט קריאות בפועל, דוחות סייר הכוננות ידניים, ומסופון של עובדי סניף ערד - לטענת התובעת מסמכים אלו רלבנטיים להוכחת התביעה לתשלום שכר עבודה ושעות נוספות בגין השעות שהוגדרו ככוננויות.

לנוכח טענות אלה, אנו סבורים כי המסמך המבוקש, הכולל את הפרסום מושא תביעת לשון הרע ואשר צורף כנספח לכתב התביעה בהליך הנ"ל, רלבנטי להליך שבפנינו והכרחי לצורך יעילות הדיון.

סוף דבר בקשת התובעת לגילוי מסמכים – מתקבלת באופן חלקי, כך שאני מורה לנתבעת לגלות לתובעת בתצהיר ערוך כדין תוך 30 יום מהיום, את דוחות הכוננות של התובעת אשר ברשות הנתבעת, לתקופה שמחודש 1/2017 ועד למועד סיום העסקת התובעת.

בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים – מתקבלת באופן חלקי, כך שאני מורה לתובעת לגלות לנתבעת בתצהיר ערוך כדין תוך 30 יום מהיום, את כתב תביעה ונספחיו בהליך 37950-06-15.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע פ"ה 27599-12-21 אמיגה נ' חברת נמל אשדוד בע"מ ואח' בפני כבוד השופט יעקב אזולאי המבקשת: הילית אמיגה ע"י ב"כ עו"ד דן סלע המשיבות: 1. חברת נמל אשדוד בע"מ 2. הסתדרות העובדים הכללית החדשה החלטה

ביום 18.11.22 הגישה התובעת "בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים", במסגרתה טענה כי שלחה לחברת נמל אשדוד (להלן: "החברה") דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים.

...

מכל מקום, אין בסברה בעלמא כדי לבסס מסקנה להתיר גילויים של מסמכים, שתוכנם או לא קיים או אינם רלוונטיים או חסויים.

דין הבקשה לגילוי ספציפי של מסמכים 1-3 להידחות.

דין הבקשה לגילוי ספציפי של מסמכים (4, 11-13) להידחות – בהתאם לפסיקה, הליכי מו"מ עובר לחתימה על הסכם קיבוצי המעוגנים בתרשומות או בסיכומים שנערכו לקראת חתימה, ככל שמדובר בתרשומות פנימיות, הרי יש בחשיפתן כדי לפגוע בזכותו של צד למו"מ והם חוסים תחת חסיון מסמכים שהוכנו לקראת חתימה על הסכם.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע סע"ש 42727-08-21 אבו סהיבאן נ' יאסמין (ביתינו) בע"מ ואח' בפני כבוד השופט יעקב אזולאי התובעת: סוהר אבו סהיבאן הנתבעת: יאסמין (ביתינו) בע"מ החלטה

מונחת לפני בקשה שכותרתה "בקשה לקבלת מסמכים ספציפיים", ובמסגרתה עותרת התובעת לגילוי המסמכים כמפורט להלן: תלושי שכר של עובדים (תוך השחרת פרטים מזהים) במעונות אופקים, דימונה ואילת בין השנים 2019-2023; עותק ממכתבי עידכון ו/או מידע אודות תגמולי שכר למעונות אלו מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים לידי בוגרי הקורס; מיסמך המפרט את גובה התגמולים אשר מקבלים בוגרי הקורס בערים אופקים, דימונה ואילת; מיסמך אשר העבירה הנתבעת לידי המשרד לשירותים חברתיים; אסמכתא לכמות האנשים מסניף נצרת, ירושלים אשר סיימו את הקורס מטפלים יחד עם התובעת.

בתגובתה התייחסה התובעת להחלטת ביה"ד מיום 25.10.21 ביחס לבקשתה הראשונה של התובעת לגילוי מסמכים (מיום 10.10.21), בגדרה הוחלט בין היתר כדלקמן: "תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), מסדירה את נושא הגילוי והעיון במסמכים. תכליתה המרכזית של התקנה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי נהולו ב"קלפים גלויים". עיון בבקשת התובעת מלמד כי היא כוללת 28 סעיפים שונים שחלקם הגדול אינו רלוואנטי.

...

על מנת לקבל אינדיקציה ביחס לתשלומים המשולמים, ככל שמשולמים גם לעובדים במעונות נוספים כגון אופקים, דימונה ואילת, הנני מורה על צרופה של המדינה כצד נדרש על מנת שתחווה דעתה ביחס לאותם תשלומים ככל שמשולמים לאותם מעונות ומדוע במקרה של התובעת ועובדת אחרת, לפי הנטען, לא שולם.

סבורני כי צירופה של המדינה - משרד הרווחה והשירותים החברתיים כצד נדרש לתיק תשפוך אור ביחס לאותם תשלומים ככל שמשולמים לאותם מעונות ותאפשר בירור עובדתי הולם של תשלום הגמלה בה עסקינן מבלי להיזדקק להטלת נטל מכביד בלתי סביר נוסף על הנתבעת, לרבות קבלת הסכמתם של מאות עובדים אחרים לשם הצגת תלושי השכר בהליך משפטי, הגם שכאמור פרטיהם מותממים.

סיכומו של דבר הבקשה נדחית.