בקשה לגילוי מסמכים ספציפי בתביעת ליקויי בנייה

לבית המשפט יש שיקול דעת רחב בכל הנוגע לקביעת הקף הליכי הגילוי המוקדם והרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, תוך בחינת הבקשה לגילוי מסמכים, כלשון תקנה 120 (ב) לתקסד"א לאמור: "בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך בהוצאות..". הליך גילוי מסמכים מהוה אמצעי עזר על מנת להשיג מטרות דיוניות נוספות שחלקן נוגע לחסכון זמן שפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו לבסס את הוכחת התביעה או דחייתה.

נושא צו גילוי מיסמך פלוני מוסדר בתקנה 113 הקובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי ...ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו...המורה לבעל דין אחר לגלות...אם מיסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה – מתי יצא ממנה ומה היה עליו." בהקשר הספציפי של גילוי מסמכים ספציפיים נקבע כי "החלטה בדבר גילוי מיסמך מסוים, אשר ייתכן שאין בידי בעל דין להשיגו, יכול שיש בה להטיות את כף המאזניים. ההתמקדות בדבר מיסמך פלוני מדגיש את חשיבותו" (ראו רע"א 1395/12 שחף לווי פינאנסי יבוא וייצוא נ' עו"ד ברוך טולידאנו (21.3.2012)).

מדובר באמירה לאקונית ולא שוכנעתי כי המסמכים אינם רלוואנטיים לקו חקירת התביעה בדבר השבת סכומים עודפים ובשים לב לכך שטענות התביעה אינן מופרכות בנוגע לשלב השבת הכספים העודפים בשים לב לפרשנות המונח "מועד גמר הפרוייקט" להבדיל מהחזקת עודפים עבור תביעות עתידיות עבור ליקויי בנייה ובשים לב לסמכותו של הועד להחזיק בכספים מקום בו יתברר כי אכן הסמכות פקעה.

...

מכל מקום, גם לו מהות הבקשה היא גילוי מסמכים ספציפיים, אין מניעה במסגרת ההליך להיעתר לבקשה.

מדובר באמירה לקונית ולא שוכנעתי כי המסמכים אינם רלוונטיים לקו חקירת התביעה בדבר השבת סכומים עודפים ובשים לב לכך שטענות התביעה אינן מופרכות בנוגע לשלב השבת הכספים העודפים בשים לב לפרשנות המונח "מועד גמר הפרוייקט" להבדיל מהחזקת עודפים עבור תביעות עתידיות עבור ליקויי בנייה ובשים לב לסמכותו של הוועד להחזיק בכספים מקום בו יתברר כי אכן הסמכות פקעה.

והכיצד יוכל המבקש להיווכח שההוצאות מוצדקות, לכל הפחות לתקופה מעת הגשת התביעה עד הודעת המשיבים על "התפתחויות רלבנטיות" מבלי לחשוף את המסמכים הרלבנטיים? על כן, אני סבורה כי המסמכים רלוונטיים, והנתבעים יצרפו זאת עד ליום 1.9.20: אישור מס שבח על שם המבקש – גם לטענת הנתבעים, הם אינם מתנגדים לכך.

המסמכים נשוא תצהיר גילוי ספציפי הלכה פסוקה היא כי על בעל דין לגלות מסמכים שסביר להניח שכוללים מידע שיאפשר לצד השני לקדם את נושא התובענה.

לא מן הנמנע כי מדובר במסע דיג שנועד לאיסוף ראיות לטובת הליך אחר או לקראת סיום שנת הבדק כשברקע כוונת הרוכשים להגשת תביעות בגין ליקויי בניה.

לפיכך ככל שתצומצם הבקשה לגילוי המסמכים הספציפיים בתצהיר מטעם המבקשת יעבירו המשיבים את המסמכים המבוקשים לעיונה, או יפרטו בתצהיר מתי יצאו משליטתם ומה עלה בגורלם.

...

אני מוצא בשאלה זו רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת ויהיה בה כדי לסייע בהבהרת הפלוגתאות ועל כן אני מורה למשיבים להוסיף ולהשיב עליה.

זאת ועוד לאור המגמה הנהוגה בבתי המשפט שאינם נמנעים מלדון בבקשות לגופן גם בהיעדר תצהיר תומך בעובדות המשמשות יסוד לבקשה בהתבסס על האימרה כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום". מכל הטעמים הנ"ל הטענה נדחית.

התוצאה הבקשה מתקבלת בחלקה.

בהתאם לכך, פנה ב"כ התובעים לב"כ נוף הכרמל בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (מכתב מיום 10/8/2020), ובהם: הסכמי היתקשרות בין נוף הכרמל לקבלני משנה מטעמה, תיכתובות בין נוף הכרמל לקבלני משנה, חברות ניהול ופקוח, דו"חות, תכניות, היתרים, יומני עבודה ועוד.

הבקשה הנוכחית לנוכח האמור לעיל, הגישו התובעים את הבקשה הנוכחית, בגדרה עתרו להורות לנוף הכרמל לגלות להם את המסמכים הבאים: כל החוזים שנכרתו בין נוף הכרמל לבין קבלנים, חברות ניהול, פקוח ושיווק לצורך ביצוע פרויקט הבניה מושא התביעה, מתחילת הפרויקט ועד סופו; כלל ההתכתבויות בין נוף הכרמל ובין הגורמים שלעיל באמצעים שונים (דוא"ל, הודעות sms ו- ווטספ, דואר וכו'), מתחילת הפרויקט ועד לסיומו; כלל ההתכתבויות בין המפקחים מטעם נוף הכרמל לבין כל עובדי ומנהלי הקבלנים בפרויקט שעל עבודתם פיקחו; כל ההתכתבויות בין המפקחים ומנהלי העבודה מטעם נוף הכרמל לבין האחראים על שנויי הדיירים; כלל ההתכתבויות בין נוף הכרמל או מי מטעמה לבין ספקי החומרים שהתובעים רכשו מהם מוצרים, וכן דו"חות, תכניות, היתרים ויומני עבודה שונים.

נוף הכרמל טענה כי העבירה לתובעים הן תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמה, והן עותק מכל המסמכים שהתבקשו על ידי התובעים, היו מצויים בשליטתה ורלוונטיים להליך.

נוף הכרמל הוסיפה וטענה, כי יש לבחון את הרלוואנטיות של המסמכים שגילויים מתבקש בראי שתי העילות מושא התביעה: סוגיית האיחור במסירה וסוגיית ליקויי הבניה.

...

לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים רלוונטיים לתביעה (כך למשל, חלקם עוסקים בנושא הבטיחות בעבודה או ברישומי נוכחות), ובשים לב לצורך לאזן בין דרישת הרלוונטיות להכבדה על בעלי הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לגלותם.

אשר לבקשת התובעים לגלות את חוות הדעת ודו"חות המעבדות, מכון התקנים, דו"חות חברת פרת תעשיות וחוות דעת אינג' צביקה רום, וכן התכתבויות ודיווחים שנעשו על ידי יועצים שונים עבור הפרויקט (סעיפים 5.5.15-5.5.11) - אני מורה לנוף הכרמל לגלות לתובעים את אלו שמתייחסים לדירות שנרכשו על ידם בלבד, ולסוג הליקויים שפורט בחוות דעת ברגמן בלבד.

סוף דבר לנוכח כל שפורט לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, וכמפורט בסעיף 13 לעיל.

העובדות בתמצית והשתלשלות העניינים: התובעים, לימור ושחר זלצמן (להלן: "לימור", "שחר", או "זלצמן") הם בני זוג שהיו מיוצגים בעבר ע"י עו"ד עוז כהן בתביעת ליקויי בניה שהגישו (להלן: "תביעת ליקויי הבניה").

בקשתו של עו"ד עוז כהן לגילוי מסמכים ספציפי: במסגרת ההליכים המקדמיים, לפני כמה חודשים, ביקש עו"ד עוז כהן לקבל את תיקה האישי של לימור זלצמן במשרד הבריאות.

...

בסופו של דבר זלצמן השיבו ומילאו אחר החלטות בית המשפט וכבר ניתנו בעבר החלטות שקבעו ששאלת ההוצאות תישקל בתום ההליך.

סיכומו של דבר: הבקשות נדחו, ונותר רק לבחון בסוף ההליך אלו הוצאות נגרמו לעו"ד כהן כתוצאה מהעיכובים במתן תשובות על ידי זלצמן והאם יש לחייב בהוצאות בגינן בנסיבות תקופת החירום.

לצורך קידום ההליך אני מורה כי התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית בתוך 30 יום והנתבע יגיש תצהירים מטעמו 30 יום לאחר מכן.

בקשה נוספת למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי ולעיון בהם, במסגרת תביעת התובעים – תביעה כספית בטענה לליקויי בנייה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, כפי שאפרט להלן.

הנתבעת תתעד את העברתם באופן מלא, וכך תחסכנה הטענות בעניין זה. סיכום על יסוד האמור, אני מורה לנתבעת להעביר לתובעים את ההסכם וההתכתבויות מול הקבלן המבצע, את כתב התביעה בהליך חדלות הפירעון (בכפוף לאפשרות להשחיר חלקים ממנו כמפורט לעיל), את ההסכמים מול הקבלנים האחרים, וכן את כל המסמכים שנטען שהועברו לתובעים בעבר.