בקשה לגילוי מסמכים לאחר תיקון כתב תביעה והודעת צד ג

לדבריו במקרה הנידון הפחתת הסכום הנתבע היא תולדה של החלטה שיפוטית מנומקת ולאחר שבית המשפט הכריע בבקשה לסילוק על הסף, ולפיכך אף אם בית המשפט יתיר את תיקון כתב התביעה הרי שלא מתקיימים "טעמים מיוחדים" על מנת להורות על הפחתת תשלום המחצית השנייה של האגרה, והתובע אף לא הצביע על קיומם של טעמים שכאלה.

בשים לב לעובדה כי כל הדיונים היתקיימו טרם שתקסד"א–התשע"ט, ניכנסו לתוקף, מצאתי לבחון את אופיים של הדיונים ומהותם בהתאם לתקנה 143 לתקסד"א–התשמ"ד. בהתאם להלכה שנפסקה בעיניין BIO-ENGINEERING, הרי שיש מקום לסווג את ישיבות בית המשפט בהן נידונו הבקשה לסילוק על הסף (ר' תקנה 143(8)), הבקשה לגילוי מסמכים (ר' תקנה 143(3)) והבקשה למשלוח הודעה לצד ג (ר' תקנה 143(2)), כמו גם את הדיון האחרון, כישיבות קדם משפט.

...

בהינתן כל האומר מעלה, סבורני כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו בהתאם להוראת תקנה 10(ד) לתקנות האגרות, לא הוכיח את התנאים המצטברים הנדרשים ולא הביא בפני בית המשפט טעמים מיוחדים המצדיקים היעתרות לבקשה.

אשר על כן, בקשת התובע להקטנת סכום האגרה נדחית והאגרה תחושב בהתאם לכתב התביעה המקורי.

המזכירות תשלח החלטתי לב"כ הצדדים ולב"כ היועמ"ש, באמצעות פמת"א (אזרחי).

רקע דיוני רלוואנטי ביום 3.12.2022 נתתי פס"ד חלקי, שבו נעתרתי לבקשת המועצה האזורית ומחקתי אותה כבעלת דין משתי ההודעות לצד שלישי שהוגשו בתיק, תוך חיוב אבן סיד לשלם למועצה האזורית הוצאות בסך 25,000 ₪.

ביום 24.12.2022 ציינתי את ההתפתחויות הדיוניות שחלו בתיקים שבנידון לאחר פסה"ד החלקי הנ"ל, שאלו עיקרן: קש הגישה את בקשת גילוי המסמכים.

כתבי הגנה מתוקנים מטעם שלושת צדדי ג' כתבי טענות בתיק השני - ת.א. 57370-08-21 ביום 25.8.21 הוגש כתב תביעה.

בקשת גילוי המסמכים בהעדר היתנגדות של שאר בעלות הדין לבקשת גילוי המסמכים שהגישה קש ביום 8.12.2022 ובנסיבות, אני מחליט כך, גם כדי לייעל ולהחיש ההליכים מעתה ואילך: עד יום 20.3.2023 יגישו האחת לשנייה וכולן יחד לתיק כל בעלות הדין הפעילות (קש, אבן סיד, רשות הנקוז ועידן חדש) תצהיר גילוי מסמכים מפורט כדין (יוזכר כי יש לפרט בגוף התצהיר פרטים מלאים של כל מיסמך ומכתב – תאריכו, מי ערכו ולמי מוען – ולא למשל ציון סתמי על אודות קיום "מכתבים" שהוחלפו בין הצדדים).

...

בקשת סוויסה לאחר שעיינתי בבקשת סוויסה מטעם רשות הניקוז שהוגשה ביום 27.11.2022 ובמסמכי החקירה הפרטית עצמם (שהועברו באותו שלב לעיוני בלבד במעטפה סגורה), וכן בתשובה מיום 15.12.2022 מטעם קש לבקשה (מתנגדת לבקשה), ויוזכר כי שאר בעלות הדין לא התנגדו לבקשה, אני מחליט כך: הבקשה נדחית, ולכן על רשות הניקוז למסור עד יום 5.3.2023 לכל יתר בעלות הדין הפעילות בתיק (קש, אבן סיד ועידן חדש) העתק מכל מסמכי החקירה הפרטית שהוצגו עד כה לעיוני בלבד: דו"ח חקירה מיום 15.7.2021 המחזיק 3 עמודים של מלל, 10 עמודים של תצלומים בצבע ו-10 עמודים של שלושה תמליל שיחות טלפון בין אלון לבין דני, כולל הצהרת תמלול.

לא שוכנעתי, כלל וכלל, כי מתקיים הרציונאל של הלכת סוויסה, בדבר הענק יתרון דיוני לצד הנמצא בנחיתות דיונית/ראייתית, בשים לב להיתכנות של ממש לכך שחשיפת המסמכים בעיתוי הדיוני הרגיל תגרום לצד שכנגד לבצע מניפולציה ראייתית רלוונטית.

בקשת גילוי המסמכים בהיעדר התנגדות של שאר בעלות הדין לבקשת גילוי המסמכים שהגישה קש ביום 8.12.2022 ובנסיבות, אני מחליט כך, גם כדי לייעל ולהחיש ההליכים מעתה ואילך: עד יום 20.3.2023 יגישו האחת לשנייה וכולן יחד לתיק כל בעלות הדין הפעילות (קש, אבן סיד, רשות הניקוז ועידן חדש) תצהיר גילוי מסמכים מפורט כדין (יוזכר כי יש לפרט בגוף התצהיר פרטים מלאים של כל מסמך ומכתב – תאריכו, מי ערכו ולמי מוען – ולא למשל ציון סתמי על אודות קיום "מכתבים" שהוחלפו בין הצדדים).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה ובכל יתר המסמכים שבתיק בית הדין נחה דעתי, כי דין הבקשה להדחות מן הטעמים שיפורטו להלן.

ביום 7.11.2022 נערך דיון מוקדם ובו עלה, כי המשיב ביצע חקירה בין הגשת כתב התביעה לבית הגשת כתב התביעה המתוקן, כאשר מימצאי החקירה מעלים לטענת המשיב הכרות עם עובדי בתי ספר בהם נטען לעבודתו אצל המבקשת.

המבקשת הגישה בקשה למשלוח הודעה לצד ג' לגב' ניסנוב מאיה, בתפקידה כמפקחת ניקיון אצל המבקשת מיום 20.2.2016 ועד לחודש 3.2019 ומר רחמנוב ניזמי, בתפקידו כמפקח ניקיון אצל המבקשת מיום 1.1.2019 ועד לחודש 6.2021.

ביום 4.2.2022 ניתנה החלטה, כי הצדדים הנדרשים כצד ג' יצורפו כנתבעים נוספים ועל הצדדים לסיים את הליך גילוי מסמכים.

...

לפניי סיום אציין, כי אני סבורה בנוסף לקיומה של אחראיות המבקשת מכוח התקשרותה עם נתבעת 2 והעסקת נתבעים 3-4 על מנת לגייס עובדי ניקיון, היה עליה לפקח על הנעשה במסגרת הזמנת שירותי הניקיון לרבות זהות העובדים המקבלים את השכר בחלוקת התקציב לנתבעים 3 ו-4, כך שטענות המבקשת אשר ככל והתברר עבודת המשיב, הרי שנפלה "קורבן להונאה ורמאות של נתבעים 3,4..." (כתב הגנה מתון של המבקשת), צריכות להתברר במסגרת הליך זה. מעבר לאמור, יש להוסיף ולקחת בחשבון את היות המשיב הנמנה עם האוכלוסייה המוחלשת בישראל ואת עצם יציאתו מישראל לקנדה, כאשר כרטיס הטיסה נרכש על ידי חברת ענבל.

אוסיף, כי גם באיזון זכות הגישה לערכאות בתביעה שרובה מתייחסת לזכויות מכוח משפט העבודה, אל מול זכותו של צד שכנגד לא להיגרר להליך סרק, שוכנעתי ובהתאם לכללים שהתוו בתקנות ובפסיקה, כי דין הבקשה להפקדת ערובה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהמשך, פנה המבקש בבקשה לגילוי מסמכים (9.5.22).

במהלך בירורה, הגיש הודעה לפיה בדיקה שערך העלתה כי העיקולים וההגבלות שהוטלו עליו הם "מינהלתיים" ו"אמנם מתברר כי לא הוכרז כ'חייב מוגבל באמצעים'" והוטעה על ידי פקידי הבנק, שטענו זאת בפניו. במסגרת אותה הודעה, שהוגשה ביום 13.6.22, ביקש גם לתקן את כתב התביעה, כך שבמקום המילים "חייב מוגבל באמצעים" יבוא "בזמנים בהם חשבונותיו היו מעוקלים בעיקולים מינהלתיים". לאחר תגובות, ניתנה ביום 3.8.22 ההחלטה מושא בקשת רשות העירעור.

בכלל זה, לפי עמדת המבקש עצמו היא אינה יוצרת היתיישנות של טענותיו, וככל שהדבר מדויק הרי שלא יימנע ממנו לתבוע את שלגישתו מגיע לו. בד בבד, ההחלטה אינה מתירה למבקש לשנות אלמנט מהותי בטיעונו, בשלב שבו כבר הגישו הצדדים (לרבות צדדי ג') כתבי טענות, השקיעו משאבים והתנהל קדם משפט.

...

דיון לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ואת הנתונים העולים מכתבי הטענות ומתיקו של בית המשפט קמא, מסקנתי היא כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

בנוגע לאחרון אעיר, בזהירות הנדרשת שכן הדיון לא התנהל בפניי, שככל שבקדם המשפט הועלתה הסוגיה הנדונה בידי בית המשפט כאחד הקשיים שהוצפו, הרי שגם מטעם זה - שעניינו בקושי במה שעלול להראות כ"מקצה שיפורים" בעקבות הערות המותב - יש לדחות את הבקשה.

הכרעה בקשת רשות הערעור נדחית.

לאחר הדיון הודיעו המבקשים כי בכוונתם לבקש לתקן את כתב התביעה ולצרף כנתבעים ישירים את בעליה ומנהליה של המשיבה 1.

המשיבה 1 וצד ג' הודיעו כי הם מסכימים לבקשה לזימונו של העד.

ישיבה זו היתקיימה לאחר שבית המשפט כבר העיר על ההתנהלות הלוקה בחסר לעניין השלמת הליכי גילוי המסמכים, במסגרתה לא הוגשה בקשה להשלמת ההליכים בקשר לתיק הנוסף, ולאחריה לא הוגשה בקשה לקבלת התיק אלא שבועות ספורים לפני מועד ישיבת ההוכחות (ולאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית).

...

לו היו עותרים המבקשים לקבל את התיק בשלב דיוני מוקדם, טרם השלמת הליכי הגילוי והעיון במסמכים, יתכן והיה מקום להורות על המצאתו לעיונם – ואז, יתכן והיה מקום להיעתר גם לבקשה להציגו בדיון.

במצב הדברים האמור, אין בידי להיעתר לבקשה.

לא מצאתי כי מי מבעלי הדין הסתייג מבקשה זו ואני מורה כי זה יזומן, כמבוקש, במסירה אישית ובכפוף להפקדת סך 400 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת הוצאותיו.