בקשה לגילוי מסמכים ותשובות לשאלון בתביעת רוכשים בגין איחור במסירת דירות

רקע כללי וטענות הצדדים: עסקינן בתביעה לתשלום פיצוי בגין איחור במסירת דירה אותה רכשו התובעים מהנתבעת, פיצוי בגין השוני בין גודל הדירה אשר רכשו לבין הדירה שהועמדה לרשותם בפועל, וכן פיצוי בגין תיקון ליקויי בנייה שהתגלו בדירה.

בפני בקשת התובעים להורות לנתבעת להגיש תצהירי גילוי מסמכים כלליים וספציפיים ערוכים כדין תוך היתייחסות נקודתית לכל מיסמך שגילוייו התבקש על ידי התובעים באופן שיתאפשר לתובעים להבין מה מהותם של המסמכים עליהם הוצהר ומה מהותם של המסמכים שגולו בפועל.

נוסף בזאת, המסמכים הנדרשים מתייחסים לטענה בנוגע לאיחור במסירת הדירה, רכיב אשר מסתכם על ידי התובעים ב17% בלבד מסכום התביעה.

אוסיף ואציין שאין די באמור בתגובה לתשובה לפיה התובעים ישמרו את המסמכים בסודיות ולא יעבירו אותם לכל צד ג', שכן ככל שיעשה בהם שימוש במסגרת ההליך שבפני, המסמכים יהיו חשופים לכלל הציבור.

מנגד טענה הנתבעת כי בפרויקט 215 דירות ואין כל קשר בין חשבונות מאושרים לקבלני משנה לבין דירת התובעים ואף אין קורלציה בין הגשת החשבונות לשלבי הבניה, עוד הוסיפה כי ככל וחפצים התובעים להיתחקות אחר מועדי ושלבי ביצוע העבודות בפרויקט, יכלו לפנות לנתבעת ולשאול אותה את השאלות, התובעים לטענתה לא שלחו שאלון מטעמם.

...

בע"א 40/49 ויקטור ע. כיאט נ' לוסי כיאט ו- 4 אח', פ"ד ג 159, ציטט ותרגם כבוד השופט אגרנט את הפסיקה הנוגעת לבקשת צד לגילוי מסמכים מפסק הדין בעניין Compagnie Financiere du Pacifique v. The Peruvian Guano Co.(1882-83), 11 O.B.D. 55, 63, ובזו הלשון: "נראה לי שכל מסמך ייחשב כנוגע לעניינים השנויים במחלוקת במשפט, אשר לא ישמש כעדות בלבד בעניין הנדון, אלא שמתקבל על הדעת כי גם יהא עשוי- לאו דוקא יהא צריך – לעזור, בעקיפין או במישרין, לצד הזקוק להצהרת המסמכים, אם כדי לקדם את ענינו הוא, ואם לשם פגיעה בעמדת מתנגדו. הוספתי את המילים, במישרין או בעקיפין, הואיל וכפי שהדבר נראה לי, אפשר לומר כי מסמך מכיל אינפורמציה המסייעת בידי הצד הזקוק להצהרה כדי לקדם את ענינו או לשם פגיעה בעמדת מתנגדו, אם זהו מסמך שיש בו כדי להוליך לקו חקירה העשוי להביא לידי אחת משתי התוצאות הללו." מאידך, ברע"א 3031/20 שופרסל בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ (28.6.2020), נקבע כי ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר, יש להקפיד יותר בבחינת הרלוונטיות של המסמכים להליך: "מן הבחינה המהותית, בית משפט זה כבר עמד על כך שאחד הפרמטרים אותם יש לשקול בעת החלטה בבקשה לגילוי ועיון במסמכים הוא מידת ההכבדה של הגילוי על הצד שכנגד. ודוק – ככל שמידת ההכבדה צפויה להיות גדולה יותר, כך יש להקפיד בבחינת הרלוונטיות של המסמכים (ראו: רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך, פסקה 13 (24.1.2016); רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין, פסקה 19 (13.10.2009); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 8 (15.10.2008)). בענייננו, לא מצאתי כי שופרסל הצביעה בטענותיה ביחס לסוגי המסמכים שפורטו לעיל על עוצמת רלוונטיות כזו שיש בה כדי להתגבר על מידת ההכבדה הצפויה למשיבות מגילויים. אומנם, ייתכן, ונראה כי אף בית המשפט קמא סבר כך, כי עוצמת הרלוונטיות של אותם סוגי מסמכים הייתה מצדיקה את גילויים לו הייתה שופרסל ממקדת את דרישותיה אך למסמכים הנחוצים לה לצורך בניית הגנתה מול טענות המשיבות, ונמנעת מלנסח את דרישותיה באופן כה רחב וגורף. ואולם, משבחרה שופרסל לילך בדרך זו, סבורני כי בית המשפט קמא איזן באופן ראוי בין השיקולים..." דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, סבורני כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, ואפרט.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הבקשה בנוגע למסמכים אלו נדחית.

ראשית, מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה לא חייבת להיות קורלציה ולא ניתן ללמוד מהחשבוניות מהו קצב התקדמות העבודה בתקופה זו ועל כן ספק בעיני אם המסמכים הספציפיים רלבנטיים ויש בהם כדי לתרום להליך שבפני.

סוף דבר: לסיכום של דברים, הבקשה מתקבלת בחלקה.

החובות המוזכרים בכתב התביעה בטענה כי הנתבע 2 נקלע אליהם, הנם חובות משותפים לנתבע 2 ולתובעת, אשר נוצרו כתוצאה מרכישת הדירה.

טענות התובעת בבקשה בהתאם להחלטה בדבר הליכים מקדמיים, ולאחר שהצדדים העבירו הדדית תצהיר גילוי מסמכים כללי, פנתה התובעת אל הנתבעים דרישה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון (להלן: "הדרישה").

כמו כן עומד הנתבע 1 על חקירת התובעת על תצהירה אשר צורף לבקשה, ככל ויוחלט שלא לדחות את הבקשה ובטרם מתן הכרעה בה. טענות הנתבע 2 בתשובה לבקשה הבקשה הוגשה באיחור בנגוד להחלטה שניתנה בדבר הליכים מקדמיים (להלן: "ההחלטה"), אשר לפיה לאחר המועד שנקבע בהחלטה לא יידרש ביהמ"ש לבקשות בעיניין הליכים מקדמיים אלא בנסיבות יוצאות דופן.

לאחר עיון בשאלון שהפנתה התובעת לנתבעים, מצאתי כי מדובר בשאלות הרלוואנטיות למחלוקות נשוא התובענה ואני מורה לנתבעים לתת בתצהיר תשובות מלאות לכל השאלות שבשאלון.

הנתבעים ימסרו לתובעת תצהיר גילוי מסמכים, תצהיר תשובות לשאלון ועיון במסמכים תוך 30 ימים.

...

כמו כן יגלו כל מסמך שהוצא ביניהם לפיו בגין שירות כזה או אחר נפרעה ההלוואה בסכום כזה ואחר, או מסמכים אחרים ברוח זו. כן אני מורה לנתבעים לגלות לתובעת כל מסמך שהוצא ביניהם או נחתם ביניהם בקשר עם ההלוואה ממועד מתן ההלוואה ואילך.

עוד אני מורה לנתבעים לגלות כל מסמך לרבות מכתבי דרישה, תשובה, חשבוניות, קבלות או הסכמים ביחס לשכירת משרדים של הנתבע 2 מאת הנתבע 1.

בנוסף אני מורה לנתבעים לגלות את המסמכים בדבר העברת כספי ההלוואה לחשבון הנתבע 2 , לרבות מספר וסוג החשבון אליו הועברו כספי ההלוואה (לרבות האם מדובר בחשבון נאמנות, ספציפי להלוואה זו או בכלל).

עניינן של התביעות בהסכם מכר, לפיו רכשו הנתבעים דירה מהתובעת - חברת בניה.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כמו גם בכתב התביעה שכנגד, כי התובעת הפרה את ההסכם - איחרה במסירת הדירה, נימצאו בדירה ליקויים והם חוייבו ביתר בגין רכיבים שונים.

הנתבעים הגישו רשימת בקשות, שכללה דרישה לגילוי מסמכים ותשובות לשאלון.

גילוי מסמכים, כמו גם מתן תשובות לשאלון, משתרעים על כל המסמכים הנוגעים לעניין הנידון ולכן, על צד לגלות את כל אותם מסמכים, שסביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נשוא התובענה.

בקשות מס' 2 - 14 - תשובות לשאלון (לפי מספרי השאלות) שאלה מס' 1 - הנתבעים טענו, כי התשובה לשאלה מס' 1 אינה מלאה, שכן לא ניתן טעם מדוע סירבו התובעים לאפשר לנתבעים ביקור בדירה יחד עם מומחה מטעמם, על מנת לבדוק את מצבה.

שאלה מס' 6 - הנתבעים טענו, כי התשובה אינה מלאה, ויש להבהיר מדוע "מגפת הקורונה" מהוה טעם או נימוק לאי תשלום פיצוי בשל איחור במסירה.

...

דרישת הנתבעים נדחית.

לגישת התובעים, אין מקום להיעתר לבקשה, שאחרת כל אדם המצוי בהליך משפטי עם כל חברה יוכל לבקש את כל מסמכיה הפיננסיים, מבלי להציג ראשית ראיה לטענותיו.

אני דוחה את דרישת הנתבעים בעניין זה. סיכומו של דבר, אני מורה כדלקמן: התובעים ישיבו על שאלות מס' 3 - 5 ו - 10, כפי שהורתי בסעיפים 6(3) ו - 6(6) לעיל.

בפי הצדדים טענות הדדיות, בין היתר, בקשר עם מועד מסירת החזקה בדירה וגובה הפצוי בגין איחור במסירה לו זכאית התובעת (אם בכלל), וכן סך התמורה לה זכאית הנתבעת בגין ביצוע תוספות שינויים שבוצעו בדירה (ככל שבוצעו).

במסגרת בקשה מספר 9, עותרת התובעת להורות לנתבעת לאפשר לה לעיין במסמכיה, כפי שאלו פורטו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, ובכלל כך מבוקש עיון בפרטי הריבית בנקאית; תיכתובות והסכמים בין הצדדים או מי מטעמם; מחירון שינויים; תיכתובות ותכניות בקשר עם פרויקט התמ"א מושא התובענה; וכן תמונות וסרטונים בקשר עם הדירה.

לטענתה, מאחר והתובעת לא קיימה את חובתה שבדין ולא מסרה תצהיר מענה לדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים כמו גם תצהיר מענה לשאלון בהתאם למועדים הקבועים בדין, כי אז אין להעתר לבקשתה בטרם יבוצעו הליכי גילוי ועיון הדדיים.

ביחס לשאלה 4 לשאלון, טוענת התובעת כי די בתשובה שנמסרה על-ידה, במסגרת תצהיר מענה לשאלון מיום 7.7.2023 (להלן: המענה לשאלון), שלפיה "תנאי התשלום מוגדרים בנספח התשלומים להסכם" (נספח התשלומים צורף כנספח 5 לכתב התביעה, להלן: נספח התשלומים).

הבקשה למתן צו גילוי ועיון המסמכים הספציפי- מעיון בדרישת הגילוי ובתצהיר המענה שניתן בקשר אליה עולה כי מחד גיסא הבקשה נוסחה, בחלקה, באופן כוללני וגורף - קרי ביחס לסעיף השלישי לדרישה, שלפיו יועבר לעיון "עותק מלא מכלל המסמכים שנחתמו על ידך מול הבנק ממנו נטלת הלוואה לרכישת משכנתה"; מאידך גיסא קיים ספק אם הדרישה מולאה אם לאו והאם המסמכים אכן הועברו לעיונה של הנתבעת ביום 7.7.2023, כפי הנטען על-ידה, לאור האמור בגוף בקשה מספר 10.

...

לפיכך, סבורני כי על התובעת להשיב לדרישת הגילוי, עם זאת מאחר והדרישה גורפת בחלקה, הרי שיש לצמצמה, באופן זה שהתובעת תמציא לעיונה של הנתבעת, לאחר חקירה ודרישה, מסמכים עליהם חתמה (בין בעצמה ובין באמצעות באי-כוחה) מול הבנק המלווה בדבר הסכם ההלוואה מושא הסכם המכר, קרי מסמכים הנוגעים למועד נטילת ההלוואה והתשלומים שבוצעו בקשר עמה.

מאחר ודין הבקשות ההדדיות להתקבל לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

בנוסף, מצאתי לשוב על החלטתי מיום 4.5.2023, שלפיה טוב יעשו הצדדים אם ימשיכו בניסיונותיהם להביא לסיום ההליך על דרך הפשרה עם סיום ההליכים המקדמיים.

לפניי בקשות למתן צו גילוי ועיון במסמכים ספציפיים ומענה לשאלון.

אשר על כן התובע עתר לפצוי בסך 255,573 ₪ בגין האיחור במסירה וכן עתר לסעד של קזוז הסכום שנידרש לשלם עבור הפרישי הצמדה למדד תשומות הבניה מהתמורה שכבר שילם.

בנוגע לחשבוניות, אני מסכימה את התובע ששאלת ההוצאות היא שאלה שתדון במסגרת פסה"ד. ממילא שאלת ההוצאות הנה שאלה שבשיקול דעת ביהמ"ש שאינו מחוייב לפסוק הוצאות בהתאם למה שהתובע שילם לבא כוחו אלא בהתאם לנסיבות המקרה ובהתאם להכרעה הסופית בפסה"ד. שאלון: ע"פ האמור בבקשה, בסעיף 12 לכתב התביעה התובע טוען שהוא הסתמך על הודעת הנתבעת ביחס למועד המסירה וויתר על רכישת דירה חלופית.

בתשובה לבקשה, התובע ציין שבכתב התביעה הוא לא טען לדירה ספציפית שהייתה חלופית אלא באופן כללי, וזאת הוא ענה לנתבעת במסגרת ההליכים המקדמיים כך שלא ברור לו מדוע בכלל יש צורך להגיש בקשה בעיניין.

...

הבקשה בעניין זה נדחית באשר לפרטים המבוקשים אין רלוונטיות למחלוקות נשוא התובענה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית במלואה.

התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות הבקשה ללא קשר לתוצאות התובענה בסך 1,500 ₪.