גילוי מסמכים המסגרת הנורמאטיבית
נקודת המוצא העקרונית של כללי הדיון האזרחי באשר לגילוי מסמכים ולעיון בהם היא של גילוי מירבי.
בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים
בקשת הנתבעת להמצאת דו"ח החזרות מפורט בנוגע למוצרי ג'ול בחלוקה לפי חודשים.
בסעיפים 2.2.1 - 2.2.4 ו- 2.2 לדרישת הגילוי התבקשה הנתבעת להעביר מסמכים שונים הנוגעים להתנהלות הצדדים במהלך ההיתקשרות לרבות מסמכים הנוגעים למקרים בהם היו חוסרים או עיכובים באספקת מוצרים – לטענת התובעת, הנתבעת השיבה כי אין בידיה מסמכים אלו, תשובה שאינה מתיישבת עם המסמכים שהועברו בתצהיר גילוי המסמכים של התובעת, זאת ועוד הנתבעת אינה רשאית לציין כי מסמכים אלו אינם בידיה אלה לפרט אם היו בידיה בעבר, מתי יצאו מרשותה ומה עלה בגורלם.
"
לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת התובעת וקובעת כי על הנתבעת לסדר את המסמכים שהעבירה לתובעת במסגרת גילוי המסמכים הכללי, לפי סדר הסעיפים בתצהיר גילוי המסמכים הכללי, ובנוסף, למספר את העמודים בסדר רץ. כמו כן וביחס לגילוי המסמכים הספציפי הנתבעת תעבירם לתובעת, ולחילופין תפנה למספרי העמודים של מסמכים אלו בתצהיר גילוי המסמכים הכללי.
...
נוכח החלטתי לעיל באשר לסידור המסמכים שגולו, יהיה בכך כדי לייתר הדיון בעניין זה.
הנתבעת נשאלה האם סיפקה מוצרים לתובעת בתקופה שבין ההודעה על סיום ההתקשרות ביום 11.3.2020 לסיום ההתקשרות בפועל ביום 10.5.2020 והשיבה כי אינה זוכרת את מועדי האספקה המדויקים, לטענת התובעת המדובר בתשובה מופרכת היות ונתונים אלו מצויים בידי הנתבעת.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני קובעת כי על הנתבעת להוסיף ולענות על השאלה.
נוכח תשובת הנתבעת וצירוף העתק סיכום הפגישה התייתר הדיון בעניין זה.
סוף דבר
התובעת והנתבעת יפעלו בהתאם להחלטתי לעיל וזאת עד ליום 21.7.2021.
