בקשה לגילוי מסמכים והשבה על שאלון בתביעת חזקה במגרש

לטענת הנתבע, היה על התובעים להגיש תובענה כספית לבית המשפט המוסמך להשבת הסכום שלטענתם שילמו בשנת 2013, וגם טענה זו היתיישנה.

הנתבע אינו מכחיש את עצם פנייתם של התובעים למושב בשנת 2013, וכי מילאו שאלון למועמדים להתיישבות , אש בו התחייבו לשלם, בין היתר, סכום של 120,000 ₪ בגין התשתיות (מפנים לעמ' 8 לנפסח ב' לכתה התביעה), אך לטענתו, התובעים הם אלו אשר קטעו את הליך הקליטה שלהם במושב ומעולם לא ביקשו להשלימו או לחלופין לקבל את כספם בחזרה.

לטענת הנתבע, גם אם היו התובעים עוברים את הליך הקליטה בהצלחה (ולא הם) אזי לא היו זכאים לרשום את המיגרש על שמם, לכל היותר היו זכאים לתפוס חזקה במעמד "בר רשות" שהיו ניתנות להם מרמ"י ובהמלצת הסוכנות.

לחילופין נתבקש סעד חילופי להורות למושב להקצות לתובעים מיגרש אחר שהיה בעל מאפיינים זהים ככל הניתן למגרש 22 הנ"ל. ביום 23.12.2020 הוגשה בקשה זו לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות ושיהוי, חוסר סמכות עניינית, העדר עילה, והעדר יריבות.

אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד הגשת כתב התביעה המקורי, טרם חלפה תקופת ההתיישנות, והטענה המרכזית של הנתבע היא שכתב התביעה המתוקן מגלה עילה חדשה שונה במהותה מכתב התביעה המקורי, ולכן יש לראות בכתב התביעה המתוקן כתביעה חדשה לכל דבר ועניין שמועד הגשתו חלף זה מזמן.

עוד טען הנתבע כי הזיקה היחידה שהציגו התובעים אל המושב הנה מכתב שריון המיגרש שניתן כחלק מהמסמכים הנדרשים להתנעת תהליך הקליטה.

...

לאור כל האמור, ובשלב מקדמי זה, וכאשר טרם נשמעו ראיות, ובהתאם למגמה המושרשת בהלכה הפסוקה, אני קובעת כי אין לסלק בשלב זה את התביעה מחמת שיהוי, ויש להעדיף את בירור המחלוקת לגופו של עניין על פני סילוק התביעה על הסף בטרם בירורה.

לא שוכנעתי כי כתב התביעה על פניו לא מגלה עילת תביעה נגד הנתבע, וטענות הנתבע בהקשר זה אינן מצדיקות את סילוק התובענה על הסף בשלב זה, ובטרם בירור הטענות לגופן.

לסיכום, אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

הנתבעים אכן ניצלו את זכאותם למגרש, ורכשו את הזכויות בו מאת מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל"), על פי "הסכם פיתוח" מיום 20.03.08 (צורף לתצהיר גילוי מסמכים שהוגש לתיק ביום 01.05.18) (להלן: "הסכם הפיתוח").

התובע שלח לנתבעים בקשה לגילוי ועיון במסמכים, וכן שאלון (ר' הבקשה והשאלון מצורפים למסמך שהוגש ביום 26.12.17).

הנתבעים השיבו לבקשה לגילוי ולשאלון, באמצעות תצהיר מטעמם (הוגש ביום 01.05.18).

לחילופין, כך עתר התובע במסגרת הסיכומים, יש להורות על השבת סכום המימון, אותו העביר לנתבעים.

וראו עדותו: "אקדים ואומר שכל ההסכם הזה או כל העסקה הזו נולדה במקריות. הייתי במשרדי רנואר כשנקלעתי לבעיית תזרים והתובע ירד בדיוק מהמשרדים וראה אותי מדוכדך ושאל אותי מה קרה ואמרתי לו שאני אמור לשלם למנהל תוך שבוע סכום של 237,000 ₪ עבור זכויות במיגרש במושב בוסתן הגליל. אמר לי כמכרים מה הבעיה, אמר שהוא אמור לקבל כסף מרנואר וזה לא יהיה שבוע הבא. ואז בנונשלנטיות הוא הוציא פנקס שיקים וכתב 100,000 ₪ ואמר לי קודם כל לך תיתן להם שיש לך חזקה. תן להם את זה ונראה מה יהיה. הסתכלתי עליו בתדהמה, כמה זמן אני מכיר אותו? שנה, לא כל אחד שאני מכיר יכול להוציא 100,000 ₪ ולהגיד לי קח. אמרתי איך עזר לי ואז לימים חשבתי אם הוא כל כך בסדר, בוא אני אציע לו את העסקה עד הסוף. שהוא יממן את הרכישה של המיגרש מהמנהל, ואני כשאני אקבל את המיגרש או שאנו ניבנה עליו ביחד או שנמכור אותו והוא יקבל חמישים אחוז מסכום המכירה וחמישים אחוז באותה תקופה היתה מוערכת ב- 400,000 ₪... זו היתה הפליאה שלי שאני אומר לו שיש לי בעיה והוא ישר מוציא שיק של 100,000 ₪. אם הוא כזה אדיב אז למה שאני לא אחזיר לו...צלצלתי אליו בסמוך למועד שנתן לי את השיק והצעתי לו עסקה כוללת הסברתי לו שזה 237,000 ₪ תממן את העסקה ואולי תרויח 400,000 ויהיה לך את הרווח שבין לבין." (פרו' עמ' 20 ש' 34-38, עמ' 21 ש' 1-12).

כמפורט לעיל, הוכח כי הנתבע אינו חולק כי התובע שילם לו סך של 100,000 ₪ בגין ההסכם, מדוע אם כן, ככל והודיע על ביטול ההסכם, לא השיב לתובע סכום זה. בסעיף 8 לבר"ל נרשם: "..המשיב הלווה למבקש במנותק וללא קשר להסכם סך של 100,000 ₪ בעיקר לנוכח היחסים החבריים בין הצדדים. ביחס לאמור בסעיף 5 לכתב התביעה כאמור לעיל לא יצא לפועל "הסכם העקרונות". כל שהתחייבו המבקשים זה להשיב למשיב סך של 100,000 ₪ שקבלו כהלוואה.

...

בנסיבות אלו אין מנוס אלא להכריע בתיק לפי שורת הדין.

לסיכום הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד 700,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מכירת המגרש ועד התשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ (לאור סכום התביעה, וראו התעריף מינמאלי, לאור העובדה שהתיק נוהל עד תומו).

הכרעה לאחר ששמענו את עדותו של התובע ואת עדותו של מרדכי סולימני, אשר עבד על מכונות ייצור וחיתוך משנת 1992 ועד שנת 2018 במפעל בו עובד התובע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.

המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל - 1970 (להלן - רעש מזיק); כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 (בסעיף זה - רשומה רפואית); היום שבו, לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי העניין, החלה הירידה בשמיעה" האם נחשף התובע לרעש מזיק? המבקש להוכיח כי ליקוי השמיעה נגרם לו עקב תנאי עבודתו עליו להביא ראשית ראיה כי נחשף לרעש מזיק.

לתוך מחסן סגור? עבדנו גם במפעל גם במיגרש גם באולם עם מלגזה זידל.

עיון בשאלון למעסיק מעלה כי המעסיק ביצע בדיקות רעש תקופתיות (סעיף 13 לשאלון – נספח 2 לכתב התביעה).

בעל דין הנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו ניתן להסיק מכך כי לו הובאה הראיה, היה בה כדי לפעול כנגדו (ע"א 548/78 נועה שרון ואח' - יוסף לוי פ"ד לה(1), 736; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ - סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה(4), 651; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ - טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4), 595).

בפסיקה נקבע כי ניתן להעביר למומחה רפואי אף אם הקף החשיפה אינו ברור ואם לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי עובד נחשף לרעש מזיק בשל העדר בדיקות רעש, ואז ניתן להסתמך על חוות דעתו של המומחה אשר יקבע אם בדיקות השמיעה מעידות על חשיפה לרעש מזיק: "כאן עולה השאלה, כיצד יוכיח עובד את חשיפתו לרעש מזיק במקום עבודתו, כאשר המעביד לא מילא את חובתו לערוך בדיקות תקופתיות של רמות הרעש במפעלו, או כאשר מדובר בעובד שעבד במקום עבודה שבו כלל לא מוטלת חובה על המעביד לערוך בדיקות כאלו על פי התקנות? ב"כ המוסד השיב על שאלה זו, במעמד הדיון בפנינו, כי במצב כזה, למעשה, בהתאם לתיקון לחוק, אין כלל אפשרות להכיר בליקוי שמיעה של עובד כפגיעה בעבודה. אין בידינו לקבל גישה כזו, השוללת באופן גורף את אפשרות העובדים שנפגעו כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק בעבודתם, ושאין ביכולתם להוכיח את רמות הרעש אליהן נחשפו, להיות מוכרים כנפגעי עבודה.

התביעה למל"ל הוגשה בשיהוי ניכר ולאחר שנים מיום שהתגלה הליקוי בשמיעה.

...

נוכח כל האמור, התובע לא הוכיח כי נחשף לרעש מזיק בעבודתו.

משכך, התובע לא פנה במועד למל"ל. נוכח כל האמור, דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

לפנים משורת הדין מתוך הכבוד רחש לרב, נעתר העד, ושלח לב"כ המבקש את החומר הנוגע למגרש נשוא המכר (מיגרש ממן) , ולאחר מכן התבקש על ידי האחרון (כפי שנימסר לעד - לאור החלטת ביה"ד) לשלוח גם החומר הנוגע למגרש שבבעלות רמ"י. או אז לבקשת הרב בובליל שלח העד לב"כ המבקש גם מיסמך אישור הזכויות של רמ"י, המלמד שזכויות החכירה הרשומות ברמ"י ביחס לאותו מיגרש, הינן של העמותה, בלא עיקולים.

מבקש שלא עמד בדרישת ניקיון הכפיים בסעד הזמני עשוי שתידחה בקשתו מטעם זה בלבד, גם אם התגלו בהמשך העובדות הרלבנטיות על ידי הצד השני, לקראת הדיון במעמד הצדדים או במהלכו (שהרי חזקה שכל צד יגלה הנתונים המשחקים לטובתו.

מה בדיוק איפוא ביקש המבקש לאכוף בתביעתו הנגדית בהליך הבוררות בביה"ד? כמה כסף היה עליו להשלים כביכול לשיטתו, לשם השלמת העסקה, לפי הסכם המכר המוגמר (שנטען על ידו שהוכן על ידי עו"ד מעודה, נחתם על ידי המבקש ועל ידי הרב בובליל, נילקח על ידי האחרון ולא הושב)? לא מדובר הרי בפרט טפל אלא באחד משני פרטי הבסיס הגרעיניים של העסקה.

...

ככל שהמבקש הוא שהפר הסכם הפשרה מיום 6.6.2022, צוינה בהסכם הפשרה עצמו התוצאה, היא אותה תוצאה שיישם ביה"ד בפסק דינו שמבוקש כעת לבטל: ביטול עסקת המכר, והשבת התמורה החלקית ששולמה, בלא פיצוי , ומחיקת המשכון שנרשם.

אכן, אם המסקנה בסופו של יום שקמה עילת ביטול מבין אלו המנויות בסעיף 24 של חוק הבוררות, אין הסכמה זו מחסנת מפני ביטול.

אני מורה אפוא על ביטול הסעד הזמני שניתן בתיק זה ביום 7.8.2022.

לפני בקשה שהגיש הנתבע בתביעה דנן, במסגרתה עותר כי בית המשפט יורה לתובע לגלות מסמכים ספציפיים ולאפשר עיון בהם וכן להשיב על שאלון.

ביום 19.5.2015 נחתם הסכם בין התובע לבין גב' אסתר פדר באמצעות מיופה כוחה, מר אפרים פרומוביץ, לפיו התובע רכש זכויות בדירה מס' 3 במבנה על מיגרש הידוע כגוש 6122 חלקה 808 והמצוי ברחוב ז'בוטינסקי 110 (שבטי ישראל 31) בני ברק (להלן: "הסכם המכר", "המבנה" ו- "הדירה" בהתאמה).

הבקשה לגילוי מסמכים הנתבע עתר לגילוי וקבלת המסמכים הבאים: חשבונות חשמל, מים וארנונה הנוגעים לדירה זה לשנים 2016-2022.

...

דרישה לקבלת כל ההתכתבויות היא דרישה גורפת מדי, ואולם נוכח הקשר בין התנהלות התובע לגב' פדר אל מול הנתבע, אני מורה על המצאת התכתבויות הנוגעות לנושא שבפנינו בלבד בין התובע לבין גב' פדר ו/ או מי מטעמם.

סוף דבר לאור הסכמת הצדדים ניתן בזאת צו גילוי מסמכים כללי הדדי בתצהיר ערוך כדין, בתוך 30 ימים מהיום.