בקשה לגילוי מסמכים והארכת מועד בתביעה ייצוגית

בתגובתם לתשובה טענו ב"כ המבקשת כי ניתן היתר מכללא של בית המשפט להארכת המועד להגשת בקשה לגילוי מסמכים, בכך שבהחלטה מיום 7.4.2021 נקבע כי ניתן להגיש בקשות לקדם משפט עד תאריך מסוים.

בקשה לגילוי מסמכים ולתשובה לשאלון במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נידרשת לעמוד בשני תנאים עקריים: קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לכך שמתקיימים התנאים שנקבעו בסעיף 8(א) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006; ורלוונטיות של המסמכים המבוקשים לבירור בקשת האישור (תקנה 4(ב) בתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010; רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' זליכה פסקה 11 (29.3.2016)); רע"א 906/19 גל הוכברג נ' פרטנר תיקשורת בע"מ פסקה 9 (7.4.2020)).

...

אני סבורה כי המבקשת הציבה את ראשית הראיה הנדרשת לשם הוכחת טענתה: בתצהיר השמאי אורן יעקב נאמר מפורשות שלא היה ער לכיסוי ירידת ערך בפוליסה לרכב מסחרי.

מכאן אפנה לטענת המשיבה שלפיה מדובר בדרישה מכבידה, שאין להיעתר לה: לתשובת המשיבה לבקשה לגילוי מסמכים צורף תצהיר, שבו נאמר כי "לצורך מענה לשאלות המפורטות בסעיפים 4, 5, 6, 7, 11, 14, 15 למכתב הדרישה, בכללותן, יש צורך לבצע בירורים ולייצר מסמכים, שלא ניתן להפיקם בלחיצת מקש. יש אמנם בידי החברה נתונים ממוכנים מסוימים, למשל, בחיתוך שנתי. אולם רוב המידע המבוקש בסעיפים הנ"ל מצריך לבצע בירורים ולייצר מסמכים שאינם קיימים". הוצאת נתונים ממאגרים קיימים אינה בבחינת ייצור מסמכים, ואין סיבה שלא להיעתר לבקשה מסיבה זו (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' אייזנברג, פ"ד ס(3) 264, 272 (2005)) מדובר בעיקר בפילוח הנתונים הגולמיים לפי קריטריונים שונים: אם נקבעה ירידת ערך או לא נקבעה; אם נקבעה ע"י שמאי חוץ או ע"י שמאי אחר; קביעת ירידת ערך במקום ששיעור הנזק הגולמי עלה על 15%, והאם ניתנה ע"י שמאי חוץ או ע"י שמאי אחר; ופילוח הנתונים לפי הפניה למנגנון שמאי מכריע.

לסיכום, אני מורה על גילוי המסמכים המבוקש, באופן שנקבע לעיל בסעיף 16.

רקע והעובדות הדרושות בתמצית: המבקשת הגישה נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור").

הבקשה לגילוי מסמכים: המבקשת מפנה לבקשת האישור שם טענה, כי מרבית המידע מצוי בידי המשיבה ועל כן יתבקש בית המשפט להורות למשיבה להעביר למבקשת נתונים מדויקים של הקבוצות.

המבקשת כלל לא הסבירה ולא נימקה מדוע הבקשה לא הוגשה במועד הקצוב ואף לא עתרה בבקשה להארכת מועד.

...

תשובת המשיבה: דין הבקשה דחיה, שכן זו הוגשה באיחור ניכר.

המבקשת תשלם הוצאות המשיבה בסך של 3,000 ₪ (כולל מע"מ).

בסמוך לאחר מכן, הגיש המבקש בקשה לגילוי מסמכים שונים (בקשה מס' 13).

הצדדים הסכימו, כי אם עד ליום 31/12/2023 לא תסופק לרשתות כל הכמות הנוספת כמפורט בהסדר, יוארך המועד לאספקה עד ליום 31/3/2024.

על מנת לאזן בין השיקולים השונים ולהבטיח כי טובת חברי הקבוצה לא תפגע, נקבע בחוק תובענות ייצוגיות מנגנון מפורט לדיון בבקשה לאישור הסדר פשרה, שעיקרו הבטחת פקוח של בית המשפט על ההסדר לצורך שמירת טובתם של חברי הקבוצה (בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פסקה 13 (22/11/2012); רע"א 1644/15 גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ, פסקות 9-8 (27/05/2015); וראו גם ע"א 7771/21 מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ נ' גרינברג (3/7/2023)).

...

סוף דבר בהחלטתי שלא לדחות את ההסדר על הסף הוריתי על פרסום המודעה.

בכפוף להגשת ההודעה בדבר פרסום המודעה הראשונה כאמור לעיל, אני מאשר את הסדר הפשרה, ונותן לו תוקף של פסק דין.

אני מורה על פרסום ההודעה השניה בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

מכל מקום, איננו נדרשים להכריע בסוגיה זו, משום שאף אם היינו קובעים שתקנה 137(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי אינה חלה על הליכים ייצוגיים לפני בית הדין לעבודה, היה מקום להעתר לבקשתה של המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות העירעור.

לטעם זה מצטרפת העובדה, כי להחלטה בבקשת המבקשת לגילוי מסמכים ספציפיים עשויה להיות השלכה של ממש על סכוייה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית (ראו: רע"א 3489-09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, 11.4.2013, ע"ע (ארצי) 16988-11-11 אסתר לסרי – ברק גדעון בע"מ, 18.2.2015).

...

לאחר בחינת טיעוני הצדדים ועיון בחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה, כי בנסיבות העניין, יש להורות על קבלת בקשת רשות הערעור לרישום.

מכל מקום, איננו נדרשים להכריע בסוגיה זו, משום שאף אם היינו קובעים שתקנה 137(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי אינה חלה על הליכים ייצוגיים לפני בית הדין לעבודה, היה מקום להיעתר לבקשתה של המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור.

במסגרת טיעוני החברה הוסיף בא-כוחה כי נקיטת המבקשים בהליך הנוסף מצדיקה כשלעצמה את דחיית בקשת הגילוי בשל חוסר תום לב. זאת שכן בבקשת הגילוי הביעו המבקשים את רצונם להגיש בסופו של דבר תביעה בשם החברה, ואילו במקביל לכך הם פונים בבקשה להאריך מועד להגיש תביעה ייצוגית נגד החברה.

מכאן שבקשה לגילוי מסמכים המוגשת בנתיב התביעה הנגזרת, והופכת כלי לקבלת מסמכים לצורך הגשת תביעה ייצוגית, יוצרת אצל מבקשהּ את מחסום תום הלב השולל את אפשרות קבלת המסמכים בידו.

...

אף אם בסופו של דבר המבקשים יבחרו שלא לנקוט איזה מההליכים האמורים, בנסיבות הקונקרטיות של מקרה זה, האפשרות ששני ההליכים יינקטו מחייבת את המסקנה כי תנאי תום הלב אינו מתקיים, וזאת אף בהינתן הרף הראייתי הנדרש בשלב זה (וראו בהקשר זה: צבי גבאי ועמיחי טסלר "בקשת גילוי מסמכים מוקדמת לפי סעיף 198א לחוק החברות – האם בתי המשפט מגשימים את מטרתו?" משפט ועסקים כז 233, 295 (2023)).

אף בהינתן הדרישה להעמדת תשתית ראייתית ראשונית לתנאי בדבר תום לבם של המבקשים, ברי כי מסירת מידע חלקי לבית המשפט תוך ניסיון להסתיר עובדות שעשויה להיות להן השלכה על ניהול ההליך, מאיינת את קיומו של תנאי זה. סיכומו של דבר, אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי לא התקיים התנאי בדבר תום לבם של המבקשים.

הבקשה נדחית.