בקשה לגילוי מסמכים בתביעת שעות נוספות

יתירה מכך, ב"כ התובע אף הצהיר בבירור במהלך הדיון המוקדם, כך: "לשאלת בית הדין ובהתייחס לכך שהתביעה בגין גמול השעות הנוספות היתה באומדן, וכאשר בית הדין שואל אותי על כמה עומד רכיב התביעה הנ"ל, לשאלת בית הדין אנחנו לא ביקשנו את הדוחות וגם לא בהליך גילוי מסמכים ואני לא חושב שאנחנו נדרשים לתת אותם. כשלי יש מספר דוחות מצומצם או בכלל לא אני מתבסס על החזקה שקיימת בחוק". כלומר, כלל אין מדובר בתביעת גמול שעות נוספות שנשענת על דו"חות הנוכחות עצמם, אלא שהיא נשענת על החזקות הקבועות בדין (וראו בין היתר בסעיף 26ב לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 – הגם שטענה זאת לא הופיעה במפורש בכתב התביעה).

...

לטעמנו, עמדתו בסוגיה זאת מוצדקת, ולוּ מן הטעם שהנתבעת נמנעה כליל מלהתייחס לטענת התובע שבנדון, במסגרת תגובתה לבקשה.

] לאור כל האמור לעיל, ומשעה שפסיקת הפרשי הצמדה וריבית עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, יש לפסוק אותם לזכות התובע.

לסיכום – הנתבעת תשלם לתובע גמול שעות נוספות בסך של 105,050 ₪, בניכוי סך של 10,337 ₪, קרי – 94,713 ₪.

במסגרת בקשת הנתבעים לגילוי ספציפי, נותרו המחלוקות הבאות: בקשה לצוו איכון סלולרי התובע נוכח רכיב התביעה בשיעור גבוה של עבודה בשעות נוספות ו/או בשעות המנוחה השבועית, בקשה להורות לחברת "גבי חשבונאות" להמציא את תלושי השכר שהונפקו עבור חברת "פאנקו" נוכח תלוש 12/2020 המעיד לשיטת הנתבעים בדבר עבודה בפועל של התובע בחברת פאנקו בתקופת העסקתו בנתבעים וזאת בנגוד לאישור רו"ח מטעם התובע, כי הכנסות חברת "פאנקו" ממועד 1.2011 "הינן מהשכרת מבנים בלבד" ובקשה נוספת, כי התובע יאשר את כתב ידו ברשום נוכחות (חלקי) שערך לשיטתם וכמצורף לתצהיר גילוי נתבעים.

באשר לבקשה להמצאת תלושי שכר באמצעות חברה המנפיקה תלושי שכר וזאת נוכח תלוש לחודש 12.2020 בו מופיעות לכאורה שעות עבודה של התובע בחברת פאנקו ורישום "שכר יסוד" (צורף לבקשה לגילוי מסמכים מטעם הנתבעים) ובנגוד לאישור רו"ח, כי מדובר בהכנסות ממבנים אני סבורה, כי אמנם כל צו אמון על ראיותיו אך כאשר הובא לפתחו של בית הדין ראשית ראייה בדמות תלוש 12.2020 אשר המשקל יידון על ידי המותב שייקבע בתיק, הרי אין כל הכבדה מבחינת התובע להוצאת צו וזאת בשים לב לרלוונטיות התלושים באשר לשעות הרבות אליהם טוען התובע שהעמיד לרשות הנתבעים ורלוונטיות טענות הנתבעים, כי מדובר ב-55% משרה ולפיכך- אני מוצאת נכון להעתר לבקשה ועל הנתבעים להגיש פסיקתא לחתימה ביחס לתקופת התביעה וההתיישנות וזאת עד ליום 29.12.2022 באשר לבקשה, כי על התובע לאשר את כתב ידו – איני מוצאת מקום להעתר היות ומדובר למעשה בבקשה לשאלון אשר אין להעתר כדבר שבשיגרה אלא רק במקרים חריגים המצדיקים, בנסיבות בהם יש קושי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, וכאשר האמצעים הדיונים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך.

...

במסגרת בקשת התובע לגילוי ספציפי, נותרה במחלוקת בדבר הבקשה לקופה קטנה שכן במסגרת הדיון מיום 27.11.2022 הוסכם ע"י ב"כ התובעת, כי "אם אין נהלי עבודה אני מקבלת את הצהרת חברי" (עמ' 3 ש' 9-10) וביחס לקופה הקטנה, הוסכם ע"י ב"כ הנתבעת לבדוק האם קיימת כרטסת ולפיכך- אני מורה על הנתבעים לבחון את קיום הכרטסת הנטענת, באשר לקופה הקטנה וזאת עד ליום 29.12.2022.

אני סבורה שיש בכך, מחד יש לדון ב"קלפים פתוחים" ולאפשר דיון יעיל וענייני ומאידך להימנע ממתן צו בלתי מוגבל אשר יכול להביא בפגיעה בפרטיות ו/או הכבדה בלתי מידתית ופגיעה בלתי סבירה במתן צו לתקופה כה ארוכה.

באשר לבקשה להמצאת תלושי שכר באמצעות חברה המנפיקה תלושי שכר וזאת נוכח תלוש לחודש 12.2020 בו מופיעות לכאורה שעות עבודה של התובע בחברת פאנקו ורישום "שכר יסוד" (צורף לבקשה לגילוי מסמכים מטעם הנתבעים) ובניגוד לאישור רו"ח, כי מדובר בהכנסות ממבנים אני סבורה, כי אמנם כל צו אמון על ראיותיו אך כאשר הובא לפתחו של בית הדין ראשית ראייה בדמות תלוש 12.2020 אשר המשקל יידון על ידי המותב שייקבע בתיק, הרי אין כל הכבדה מבחינת התובע להוצאת צו וזאת בשים לב לרלוונטיות התלושים באשר לשעות הרבות אליהם טוען התובע שהעמיד לרשות הנתבעים ורלוונטיות טענות הנתבעים, כי מדובר ב-55% משרה ולפיכך- אני מוצאת נכון להיעתר לבקשה ועל הנתבעים להגיש פסיקתא לחתימה ביחס לתקופת התביעה וההתיישנות וזאת עד ליום 29.12.2022 באשר לבקשה, כי על התובע לאשר את כתב ידו – איני מוצאת מקום להיעתר היות ומדובר למעשה בבקשה לשאלון אשר אין להיעתר כדבר שבשגרה אלא רק במקרים חריגים המצדיקים, בנסיבות בהם יש קושי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, וכאשר האמצעים הדיונים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך.

ביום 12/9/22 ניתנה החלטת בית הדין הארצי אשר נתנה תוקף להסכמות הצדדים כדלקמן: "המבקש יהיה רשאי מעבר לבקשה לגילוי מסמכים גם לבקש לקיים דיון הוכחות בשאלת חברותה של המשיבה באירגון המעסיקים בתקופה הרלוואנטית ובקשר למסמכים שבית הדין התיר את הגשתם, ולזמן לעדות את העדים הרלוואנטיים בהקשר לכך.

הנתבעת מבקשת להסתמך על הוראות ההסכם הקבוצי בענף ההובלה, המאפשרות תשלום גמול שעות נוספות שלא לפי מספר שעות העבודה בפועל, אלא לפי הסדר שכר כולל של פרמיות.

עבור יתר החודשים שנתבעו- התובע זכאי לתשלום 60 שעות נוספות לחודש, בהתאם לתחשיב החלופי שבכתב התביעה, סה"כ 39,125 ₪.

...

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע: שכר עבור עבודה בשעות נוספות - 63,417 ₪ הפרשים עבור הפרשות פנסיוניות - 4,692 ₪ פיצוי בגין אי עריכת תלושי שכר כדין - 5,000 ₪.

המסגרת הנורמאטיבית - תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות), קובעת כי: "בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". בע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.3.2007), נקבע כך כי שלב ראשון בדיון בבקשה הוא בחינת רלוואנטיות המידע המבוקש לטענות התובע שבכתב התביעה: "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נידרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות.

במסגרת זו תבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנידון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העקרי בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו.

התובע עותר במסגרת התביעה לתשלום בעד שעות נוספות ונראה כי לרישומי הנוכחות גם רלוואנטיות לדיון בשאלת נסיבות סיום ההעסקה.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ובשים לב להסכמות החלקיות אליהן הגיעו הצדדים בדיון המוקדם ועל בסיס כלל החומר המונח בפני עד כה, אני מורה כדלקמן: אשר לרישומי הנוכחות ופנקס חופשות – אין מחלוקת בין הצדדים באשר לרלוונטיות רישומי הנוכחות, לדיון בתביעה.

משכך, בקשה זו נדחית.

לסיכום, על הנתבעים לפעול בהתאם להחלטה זו בתוך 14 ימים מהיום.

לפניי בקשות לגילוי מסמכים, למתן פרטים נוספים ולמתן צו איכון שהוגשו במסגרת תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים לתשלום כספים הנובעים מעבודתו כמחסנאי בנתבעת 1.

אשר למסמכים הנוספים שהתבקשו בסעיפים ב'-ה לעיל - הנתבעים טענו לרלוונטיות של מסמכים אלה נוכח תביעת התובע לשעות נוספות והפרשי שכר אשר לטענתם היא תביעת סרק המציגה מקשת עבודה אחת ורצופה, עת כתב התביעה שותק לעניין היעדרויותיו המרובות של התובע.

...

לפיכך דין הבקשה להידחות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות על מתן צו איכון ביחס לתקופה מוגבלת בלבד של ימים בודדים וזאת מהטעמים הבאים: מעיון בכתב התביעה עולה כי חלקה הארי של התביעה אשר הוגשה על סך 193,284 ₪ היא לפיצוי בסך 100,000 ₪ בגין נזקים לא ממוניים עקב פיטורים בזמן מחלה ולפיצויי פיטורים בסך 45,018 ₪.

סוף דבר הבקשות מתקבלות בחלקן כמפורט לעיל.