על כן פנתה לחברת החשמל בבקשה מקדמית לפני הגשת תביעה נגזרת, בגדרה טענה כי עומדת לחברה עילת תביעה כנגד נושאי המשרה שאישרו את הסדר הפשרה עם טוקאן.
על מנת לזכות בסעד של גילוי מסמכים, על המבקש לשכנע כי היתקיימו שלושה תנאים; המסמכים המבוקשים רלבאנטיים לבקשה לאישור תביעה נגזרת; קיימת תשתית ראייתית ראשונית לכך שהתביעה וניהולה הם לטובת החברה; וכן כי אינו פועל בחוסר תום לב (ראו רע"א 6122/14 בנק הפועלים בע"מ נ' נשר (06/05/2015); רע"א 8798/18 הנ"ל; רע"א 8185/18 שוחט נ' אאורה השקעות בע"מ, פסקה 8 (260/2/2019); רע"א 5694/17 הנ"ל, פסקה 20).
כאן ראוי להזכיר כי במסגרת שיקול הדעת הנתון לבית המשפט לקבל או לדחות בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ולהכריע בשאלה האם הוצגה תשתית ראייתית ראשונית, ראוי להביא בחשבון מי הוא הצד השלישי כנגדו מבוקש להגיש תביעה בשם החברה.
...
וכך נאמר:
המסקנה אליה הגעתי, ולפיה דין הערעור להתקבל, משמעותה היא, שבנסיבות המקרה שלפנינו, על פי השלב המקדמי של בירור התביעה, לא היה בטענת הסף של ההתיישנות כדי להקים עילה לסילוקה על הסף.
נטען גם כי דין טענת המבקשת להידחות, מחמת התיישנות העילות הנטענות ועוד.
סוף דבר
בשים לב לכל האמור לעיל, מתחייבת המסקנה כי המבקשת לא הציגה תשתית ראייתית ראשונית לקיומן של עילות התביעה כנדרש לשם מתן צו לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א' לחוק החברות.
אשר על כן אני דוחה את הבקשה.
המבקשת תשלם למשיבים 1- 2 הוצאות בסך של 20,000 ₪ ולמשיב 3 הוצאות בסך של 10,000 ₪.
