בקשה לגילוי מסמכים בתביעה בגין איחור במסירת דירות

אין ולא נמצא כל קשר בין חיוב הנתבעת בחשיפת מסמכים אלה, לבין הוכחת הטענה להפרת הסכם "באופן קבוע". מה גם שבעניין בו אנו עוסקים, מדובר בסכסוך ספציפי ולכן גם אם הנתבעת הפרה הסכמים עם אחרים (לרבות עם חברת "אשד"), אין בכך כדי לתרום לביסוס עילת התביעה של התובע ולא מצאתי כיצד תנאי המיכרז עם צדדים שלישיים יסייעו לתובע להוכיח כי נמכרה לו דירה "לא נכונה". לפיכך, בקשת התובע לגילוי מסמכים אלו אכן מכבידה ללא כל הצדקה.

בנוסף, התובע לא סתר את טענת הנתבעת על פיה נגרם לה נזק בדמות החזקת ערבויות בנקאיות לתקופה בלתי מוגבלת עד אשר יאות התובע לקבל את הדירה לרשותו וכי מאחר שאינו עותר עוד לקבלת דירה אחרת, עליו להקטין נזקיו הנטענים בגין איחור במסירה.

...

לפיכך ככל שהנתבעת לא גילתה גם מסמכים אלו, אני מורה לה למסור לתובע תוך 7 ימים, פרטים אלה (תוך השחרת פרטים אישיים של צד ג').

יחד עם זאת, שוכנעתי כי גם לאחר שנותרה לפני תביעה כספית בלבד ,אין למנוע מהתובע את האפשרות להגיש תביעה עתידית ביחס לנזקים שטרם התגבשו במועד הגשת התביעה ככל שהינם נובעים מההפרה הנטענת.

למעשה התובע לא העלה כל טענה נגד קבלת הבקשה והסכים לה. לאור האמור, אני מקבלת את בקשת הנתבעת בעניין ומורה לה לתאם עם התובע בתוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו, מועד מוסכם למסירת מפתחות הדירה ועריכת פרוטוקול מסירה מסודר עד ליום 5.9.22 (מובן כי הפרוטוקול יכול ויערך "תחת מחאה" באופן שכל צד יוכל לשמור על טענותיו ומבלי להודות בכל חבות).

המחיר של העסקה שיקף את הסיכונים והסכויים – הנתבעות טענו כי המחיר שבו רכשו התובעים את הדירות תואם את אופי החוזה כחוזה של "מכירה מוקדמת" וכי התובעים בתביעתם מבקשים להנות הן מהמחיר הנמוך שמציעה מכירה מוקדמת והן מהוודאות של מכירה של דירה מוכנה ומוכרת, וכי הדבר מהוה חוסר תום־לב. העיכובים נגרמו שלא בשליטת הנתבעות, ועל כן אין להן אחריות בגין האיחור במסירת הדירה – הנתבעות ביקשו להבהיר כי בנגוד לנטען בסיכומי התובעים, לא ניתן היה לבנות את הדירות ואת הפרוייקט בלי אישור תב"ע 2050ד'.

הנתבעות טענו כי ככל שתתקבלנה טענות התובעים, הדבר יכניס אי־ודאות גדולה לשוק הדירות ובכך ייגרם נזק רב. הנתבעות מנו פרטי היתנהלות דיונית חסרת תום־לב של התובעים: המצאת כתבי בי־דין שגויה שלאחריה ביקשו ואף קיבלו פסק־דין בהעדר הגנה בטענה כי הנתבעות לא הגיבו במועד; בקשה נוספת למתן פסק־דין בהיעדר הגנה בזמן שהנתבעות עמלו על הכנת כתב הגנה מתוקן במסגרת הזמן שניתן להן על־ידי בית־המשפט; חוסר הדדיות בהליכי גילוי המסמכים: לאחר שהנתבעות העבירו את התצהירים והמענה על השאלונים מטעמם, סירבו התובעים למלא את חובותיהם ההדדיות, עד שלבסוף העבירו תצהיר תוך כדי אמירה כי הוא ניתן "לפנים משורת הדין" ובקשו לשמור לעצמם את הזכות לצרף מסמכים נוספים, ואף צרפו כאלה ללא היתר בית־המשפט; הנתבעות מחו על העובדה שהתובעים ביקשו מבית־המשפט להורות בצו ביניים על העברת הדירות לידיהם, וזאת למרות שלא סיימו לשלם את תשלומיהם לנתבעות; ראיות הצדדים חוזה המכר וסעיפיו הרלוואנטיים עיון בחוזה מעלה את הסעיפים הרלוואנטיים הבאים: בנקודה החמישית לחלק הרקע (פרק ה"הואילים") מצוין, כי המוכר הגיש בקשה לשינוי תב"ע לרשויות התיכנון שטרם אושרה ואין היתר בנייה.

...

בית המשפט מצא, כי הפרשי הצמדה שולמו במלואן ואף ביתר על ידי התובעים במהלך השלמת החובות החוזיות במסגרת החלטת ביניים בתיק זה, כמתואר בטבלת חישוב ההצמדה.

באיזון בין השיקולים מצא בית המשפט לנכון, כי יש לפסוק את הוצאות המשפט ולהעמידן על 0.25 מהשיעור הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין בעניין התעריף המינימלי כשסכום הבסיס הוא סכום הזכיה המעודכן.

חישוב שכה"ט על פי התעריף המינימלי : X 0.25מקדם ערעור Xמקדם מע"מ X [ שכר 9 ישיבות +הסכום לפי הכללים X 10% + 4% X(סכום הזכיה – הסכום לפי הכללים הנתבעות תשלמנה לתובעים סך של 13,075 סכום זה כולל מע"מ. בשיקול נוסף מצא בית המשפט כי הנתבעת 3 לא עסקה רק בשיווק ולא יוצגה בנפרד ולפיכך - איננה זכאית לפסיקת הוצאות נפרדת.

רקע כללי וטענות הצדדים: עסקינן בתביעה לתשלום פיצוי בגין איחור במסירת דירה אותה רכשו התובעים מהנתבעת, פיצוי בגין השוני בין גודל הדירה אשר רכשו לבין הדירה שהועמדה לרשותם בפועל, וכן פיצוי בגין תיקון ליקויי בנייה שהתגלו בדירה.

בפני בקשת התובעים להורות לנתבעת להגיש תצהירי גילוי מסמכים כלליים וספציפיים ערוכים כדין תוך היתייחסות נקודתית לכל מיסמך שגילוייו התבקש על ידי התובעים באופן שיתאפשר לתובעים להבין מה מהותם של המסמכים עליהם הוצהר ומה מהותם של המסמכים שגולו בפועל.

נוסף בזאת, המסמכים הנדרשים מתייחסים לטענה בנוגע לאיחור במסירת הדירה, רכיב אשר מסתכם על ידי התובעים ב17% בלבד מסכום התביעה.

...

בע"א 40/49 ויקטור ע. כיאט נ' לוסי כיאט ו- 4 אח', פ"ד ג 159, ציטט ותרגם כבוד השופט אגרנט את הפסיקה הנוגעת לבקשת צד לגילוי מסמכים מפסק הדין בעניין Compagnie Financiere du Pacifique v. The Peruvian Guano Co.(1882-83), 11 O.B.D. 55, 63, ובזו הלשון: "נראה לי שכל מסמך ייחשב כנוגע לעניינים השנויים במחלוקת במשפט, אשר לא ישמש כעדות בלבד בעניין הנדון, אלא שמתקבל על הדעת כי גם יהא עשוי- לאו דוקא יהא צריך – לעזור, בעקיפין או במישרין, לצד הזקוק להצהרת המסמכים, אם כדי לקדם את ענינו הוא, ואם לשם פגיעה בעמדת מתנגדו. הוספתי את המילים, במישרין או בעקיפין, הואיל וכפי שהדבר נראה לי, אפשר לומר כי מסמך מכיל אינפורמציה המסייעת בידי הצד הזקוק להצהרה כדי לקדם את ענינו או לשם פגיעה בעמדת מתנגדו, אם זהו מסמך שיש בו כדי להוליך לקו חקירה העשוי להביא לידי אחת משתי התוצאות הללו." מאידך, ברע"א 3031/20 שופרסל בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ (28.6.2020), נקבע כי ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר, יש להקפיד יותר בבחינת הרלוונטיות של המסמכים להליך: "מן הבחינה המהותית, בית משפט זה כבר עמד על כך שאחד הפרמטרים אותם יש לשקול בעת החלטה בבקשה לגילוי ועיון במסמכים הוא מידת ההכבדה של הגילוי על הצד שכנגד. ודוק – ככל שמידת ההכבדה צפויה להיות גדולה יותר, כך יש להקפיד בבחינת הרלוונטיות של המסמכים (ראו: רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך, פסקה 13 (24.1.2016); רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין, פסקה 19 (13.10.2009); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 8 (15.10.2008)). בענייננו, לא מצאתי כי שופרסל הצביעה בטענותיה ביחס לסוגי המסמכים שפורטו לעיל על עוצמת רלוונטיות כזו שיש בה כדי להתגבר על מידת ההכבדה הצפויה למשיבות מגילויים. אומנם, ייתכן, ונראה כי אף בית המשפט קמא סבר כך, כי עוצמת הרלוונטיות של אותם סוגי מסמכים הייתה מצדיקה את גילויים לו הייתה שופרסל ממקדת את דרישותיה אך למסמכים הנחוצים לה לצורך בניית הגנתה מול טענות המשיבות, ונמנעת מלנסח את דרישותיה באופן כה רחב וגורף. ואולם, משבחרה שופרסל לילך בדרך זו, סבורני כי בית המשפט קמא איזן באופן ראוי בין השיקולים..." דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, סבורני כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, ואפרט.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הבקשה בנוגע למסמכים אלו נדחית.

ראשית, מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה לא חייבת להיות קורלציה ולא ניתן ללמוד מהחשבוניות מהו קצב התקדמות העבודה בתקופה זו ועל כן ספק בעיני אם המסמכים הספציפיים רלבנטיים ויש בהם כדי לתרום להליך שבפני.

סוף דבר: לסיכום של דברים, הבקשה מתקבלת בחלקה.

נוף הכרמל טענה כי העבירה לתובעים הן תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמה, והן עותק מכל המסמכים שהתבקשו על ידי התובעים, היו מצויים בשליטתה ורלוונטיים להליך.

נוף הכרמל הוסיפה וטענה, כי יש לבחון את הרלוואנטיות של המסמכים שגילויים מתבקש בראי שתי העילות מושא התביעה: סוגיית האיחור במסירה וסוגיית ליקויי הבניה.

נוף הכרמל הוסיפה וציינה כי כל מיסמך או תיכתובת שאינו נוגע לדירות מושא התביעה אינו רלוואנטי אף הוא, ומכאן שאין להתיר את גילויו ואת העיון בו. נוף הכרמל הדגישה, כי הקף המסמכים הנידרש בבקשה חריג בהיקפו, וכי לשם איסופו היא נידרשת לעצור את כל פעילותה ולהקדיש את זמנם של אנשיה אך ורק למשימה זו. מדובר בהכבדה בלתי סבירה, המטילה עליה להעביר לידי התובעים כימעט כל מיסמך שקשור בצורה כזו או אחרת לפרויקט, וכרוכה גם בעלויות ניכרות.

...

לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים רלוונטיים לתביעה (כך למשל, חלקם עוסקים בנושא הבטיחות בעבודה או ברישומי נוכחות), ובשים לב לצורך לאזן בין דרישת הרלוונטיות להכבדה על בעלי הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לגלותם.

אשר לבקשת התובעים לגלות את חוות הדעת ודו"חות המעבדות, מכון התקנים, דו"חות חברת פרת תעשיות וחוות דעת אינג' צביקה רום, וכן התכתבויות ודיווחים שנעשו על ידי יועצים שונים עבור הפרויקט (סעיפים 5.5.15-5.5.11) - אני מורה לנוף הכרמל לגלות לתובעים את אלו שמתייחסים לדירות שנרכשו על ידם בלבד, ולסוג הליקויים שפורט בחוות דעת ברגמן בלבד.

סוף דבר לנוכח כל שפורט לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, וכמפורט בסעיף 13 לעיל.

עוד מציינים הנתבעים כי כמפורט בכתב ההגנה התובעים 12, 25 ו־28 (ה"ה ניר ששון, ליאור ששון ואשר אלירן) חתמו על מיסמך העידר תביעות וקיבלו פיצוי כספי, לרבות בגין איחור במסירת הדירה ובאופן השומט את הקרקע תחת הסעדים המבוקשים על ידי תובעים אלה.

לדבריהם כשלוש שנים לאחר שהוגש כתב ההגנה ונוהל הליך ממצה של גילוי מסמכים ואף הם הגישו את ראיותיהם, נזכרו הנתבעים "במועד האחרון להגשת ראיותיהם" לבקש להעלות גרסה עובדתית חדשה בחוסר תום לב. לטענת התובעים הנתבעים מנועים מהגשת הבקשה שכן בהתאם לסעיף 5 לבקשתם התחייבו הם לשקול הגשת בקשה אשר תוגש לכל המאוחר עד ליום 20.7.22.

עוד נטען כי חלק מהתובעים ביקשו לבצע שינויים בדירה שרכשו ואשרו בכתב תקופת עיכוב מדויקת במסירת הדירה, אך למרות זאת דורשים פיצוי כספי בגין השינויים שדרשו ולפיכך גם מסמכים אלה שאותרו שומטים את הקרקע תחת הסעדים שנתבעו על ידי תובעים אלה (ר' בהרחבה סעיפים 1–5).

...

בנסיבות העניין, בהינתן האמור ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, באתי כאמור לכלל מסקנה כי התיקון אכן דרוש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ויסייע בהכרעה במחלוקת.

סוף דבר בפרשת פי.סי. מדיקל לעיל אף נפסק כי "...החלטות דיוניות, כגון מתן היתר לתיקון כתב תביעה, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. לפיכך, ערכאת הערעור תימנע על פי-רוב מלהתערב בהחלטות אלו (רע"א 198/20 פוטשניק נ' MORBY, [פורסם בנבו] פסקה 15 והאסמכתאות שם (10.6.2020); רע"א 8892/20 פורטמן נ' צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 14 (8.4.2021))" (ר' גם רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו ואח' (פורסם בנבו, 25.8.21)).

אשר על כן ובהינתן כל האמור מצאתי להיעתר לבקשה.