מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לגילוי חומר חקירה: מידע פלילי ומשמעתי של עדי תביעה

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

דיון והחלטה: במקרה דנן, לאחר שעיינתי בנתונים אשר הובאו בפניי, ולאחר שבחנתי את הזיקה בין טענות המבקש לחומר המבוקש על ידו, סבורה אני כי דין הבקשה להדחות והכל כפי שיפורט להלן: באשר לבקשה לקבלת רישום פלילי ומשמעתי של עדי התביעה, השוטרים: ב"כ המבקש הפנה לבע"ח 58130/12/13, כהן נ' מדינת ישראל, שם נעתר ביהמ"ש המחוזי לבקשה דומה תוך שהוא מפנה לציטוט הבא: "מקובלת עליי טענת העורר כי בשים לב למרכזיותה של הלעומתיות בין העורר – הנאשם לבין השוטר – העד המרכזי קיימת רלוואנטיות לעברו הפלילי והמשמעתי של השוטר בעניינים שעשויים לסייע לבירור הגרסאות המנוגדות של הללו". אכן בפסיקה שצורפה, התיר ביהמ"ש המחוזי חשיפת עבר פלילי ומשמעתי של עד שהנו שוטר אולם, בשונה מהמקרה שבפניי, התגלתה שם לעומתיות שלא קיימת במקרה נשוא בקשה זו. מדובר היה באישום המכיל עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים ושימוש בכח של הנאשם כלפי השוטר, אשר לגביו נתבקש המידע הרלוואנטי, זאת כאשר לנאשם עמדה טענת הגנה הפוכה, שכן טען שהוא זה אשר הותקף על ידי השוטר.
פתוחה הדרך בפני המבקש וב"כ לברר את המידע הדרוש לשם הגנתו במסגרת הליך שמיעת הראיות כשאלו המבוקשים להחקר, יעלו על דוכן העדים וככל שיעלה הצורך לאחר חקירתם, הרי שיוכל ב"כ המבקש לעתור לצוו להמצאת מסמכים בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ. כאמור, בקשה לעיון בחומר חקירה יש שתשען על נקודת אחיזה ממשית ותציג בסיס איתן להשערה כי החומר המבוקש לעיון אכן בר השפעה על בירור האישום.
...
סיכומו של דבר: סיכומו של עניין, יישום "מבחן הרלוונטיות" יחד עם "מבחן השכל הישר" בענייננו, מוביל למסקנה חד משמעית כי בקשות המבקש לא עולות כדי חומר חקירה, הנכנס בגדר סעיף 74 לחסד"פ ואף לא ב"פריפריה" שלו.
לא שוכנעתי כי יש במבוקש כדי לסייע להגנה לנסות ולהדוף את האישום המיוחס למבקש.
לא מצאתי התייחסות קונקרטית מספקת מצד המבקש לעניין רלוונטיות החומר המבוקש על ידו לשם הגנתו ולכן הבקשה נדחית.

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לגילוי חומר חקירה שהוגשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: חסד"פ) כאשר המחלוקת שנותרה בין הצדדים עניינה בגילוי מידע מהמרשם הפלילי וכן גיליון המשמעתי ותיקם האישי של השוטרים, שני עדי התביעה 1 ו-2 בתיק ת"פ 39920-10-19 מדינת ישראל נ' שמעון אלבז.
יש להוסיף ולציין כי בפני ההגנה פתוחה הדרך להציף שאלת הרשעותיו של עד, שיכולות להיות רלוואנטיות לערעור מהימנותו, גם במהלך חקירתו הנגדית בבית המשפט ועל כן, אין חשש שמא פרטים אלה לא יתגלו להגנה ולבית המשפט הדן בהליך וגם נימוק זה תומך בכך שאין מקום לבקש רישום פלילי , משמעתי או תיק אישי של העדים במסגרת הליך זה. אני סבורה כי במקרה דנן, המבקש כלל לא עבר את המשוכה הראשונה, משוכת הרלוואנטיות ועל כן לא מצאתי לנכון אף לעיין בחומר האמור.
...
יש להוסיף ולציין כי בפני ההגנה פתוחה הדרך להציף שאלת הרשעותיו של עד, שיכולות להיות רלוונטיות לערעור מהימנותו, גם במהלך חקירתו הנגדית בבית המשפט ועל כן, אין חשש שמא פרטים אלה לא יתגלו להגנה ולבית המשפט הדן בהליך וגם נימוק זה תומך בכך שאין מקום לבקש רישום פלילי , משמעתי או תיק אישי של העדים במסגרת הליך זה. אני סבורה כי במקרה דנן, המבקש כלל לא עבר את המשוכה הראשונה, משוכת הרלוונטיות ועל כן לא מצאתי לנכון אף לעיין בחומר האמור.
עוד יש לציין כי החומרים המבוקשים אינם חומרי חקירה בין היתר מכיוון שמבחינה טכנית הם לא מצויים בתיק החקירה ואולם, העובדה כי החומרים המבוקשים אינם מהווים חומר חקירה בתיק דנן, אין בה כדי לסגור את הדלת בפני הסניגור לנסות ולקבל מסמכים אלו בגדרי בקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ. נוכח המפורט לעיל, הבקשה נדחית.
לפנים משורת הדין, אינני מחייבת המבקש בהוצאות המשיבה על אף שאני סבורה כי יש מקום לעשות כן ככל שהבקשה נדחית.

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

במעמד הדיון לגופה של בקשה העלתה ההגנה לראשונה טענותיה בדבר חוקיות החיפוש ברכב ועילת החיפוש ובשים לב לחומר החקירה הדל ונסיבות החיפוש עתרה בין היתר לקבלת המרשמים הנ"ל והנתונים מתיקו האישי של עד התביעה מספר 1 במשטרת ישראל.
לעניין תיקו האישי של העד טענה המשיבה שהוא מכיל מידע אישי רגיש שפתיחתו בפני צדדים שלישיים תביא לפגיעה חמורה בפרטיותו של השוטר וזאת בשים לב לגורמים המוגבלים ממילא בגישה לאותו תיק.
בצד לה ובמקביל לה עומדות זכויות נוספות לרבות זכויותיהם של גורמים אחרים אשר עלולות להפגע כתוצאה מהרחבת עקרון הגילוי ודוגמא שכיחה לעניין זה מגולמת בחשיפת מירשם פלילי ומשמעתי - על רכיביו השונים (אם קיימים) - של עדי תביעה אשר נדונה בהלכה הפסוקה במספר רב של מקרים.
...
מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהוצג לעיוני לרבות המרשמים המדוברים לא מצאתי להיעתר לבקשה ולא עלה בידי ההגנה לעמוד ברף הנדרש לעניין רכיבים אלה.
משכך שוכנעתי כי לא רק שאין מדובר בנתונים או פרטים שיש בהם כדי להצמיח תועלת ממשית להגנת הנאשם אלא שמדובר בהגנה כה רחוקה ושולית עד שאין מנוס מהקביעה כי הבקשה במקרה זה מהווה מסע דיג פר אקסלנס וזאת אף מבלי להידרש לנתון כי הנאשם הודה בהחזקת הסכין עובר לביצוע החיפוש.
הבקשה ביחס לפריטים ג, ד, ה, נדחית.

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2019 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בבש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי (15.8.13) קבע כב' השופט י. עמית, כדלקמן: "בבוא בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו ולהורות על חשיפת מב"דים או תיקים סגורים בפני נאשם, המבחנים נוקשים יותר מאשר לגבי גילוי פרטים הנכללים במירשם הפלילי. על בית המשפט לקחת בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים, לאו דוקא על פי סדר חשיבותם: האם החומר נכלל מלכתחילה בתיק החקירה; האם הרלבנטיות היא בעוצמה גבוהה או שמא מדובר בחומר שהרלבנטיות שלו אינה מובהקת, על אחת כמה וכמה לא רחוקה ושולית; האם מדובר ב"מסע דיג" ספקולאטיבי; האם מדובר בתיקים ישנים, מה שמשליך הן על הרלבנטיות והן על משאבי התביעה לאיתור התיקים; הזכות לכבוד, לפרטיות, לשקום ולרהביליטציה של העד או קרבן העבירה ומידת הפגיעה בזכות זו; החשש הכללי כי עדים וקרבנות עבירה יחששו להעיד במשפט; הפגיעה בזכויותיהם של צדדים שלישיים, שייתכן כי מעורבים בתיקים שניסגרו, ומידת הפגיעה; העקרון של סופיות תשובות העד בענייניים צדדיים, אשר יש בו כדי להחליש את התועלת שיכולה לצמוח להגנה מהחומר.
..גם לאחר שבית המשפט בחן שיקולים אלה והגיע למסקנה כי הנאשם צלח את כל המשוכות דלעיל, שומא על בית המשפט לבחון אם ניתן להסתפק בפרפרזה בלבד לגבי התיקים שגילויים מתבקש, או שיש להורות על עיון בתיק החקירה עצמו" בבש"פ 4508/15 אורן סבג נ. מ"י, קבע כב' השופט מזוז כדלקמן: "האפשרות התאורטית למצוא במירשם הפלילי סיוע להגנת הנאשם ללא כל אינדיקאציה קונקרטית, אין די בה כדי להצדיק לראות במירשם הפלילי של העד משום "חומר חקירה". תקווה ספקולאטיבית של ההגנה שמא יימצא בפסקי הדין הנזכרים במירשם הפלילי מידע העשוי לסייע בהגנת הנאשם, אינה מצדיקה פגיעה בזכויות עדים, והיא בגדר מה שכונה על ידי בית המשפט בענין אל הוזייל "מסע דייג" (Fishing expedition), שאינו מצדיק הכרה במירשם הפלילי של העד כ"חומר חקירה" (שם, בעמ' 132).
הוא אינו בידי התביעה, הוא לא חלק מהחקירה, חלקו בידיעת מח"ש וחלקו בידית מערכת הדין המשמעתי של מרכז השילטון המקומי, והמסגרת הדיונית לבירור הזכות לאותם חומרים שאינם מצויים אפילו בפריפריה של כתב האישום הנוכחי – היא במסגרת סעיף 108 לחסד"פ. לכן הבקשה בעיניין זה – נדחית.
...
..גם לאחר שבית המשפט בחן שיקולים אלה והגיע למסקנה כי הנאשם צלח את כל המשוכות דלעיל, שומא על בית המשפט לבחון אם ניתן להסתפק בפרפראזה בלבד לגבי התיקים שגילויים מתבקש, או שיש להורות על עיון בתיק החקירה עצמו" בבש"פ 4508/15 אורן סבג נ. מ"י, קבע כב' השופט מזוז כדלקמן: "האפשרות התאורטית למצוא במרשם הפלילי סיוע להגנת הנאשם ללא כל אינדיקציה קונקרטית, אין די בה כדי להצדיק לראות במרשם הפלילי של העד משום "חומר חקירה". תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא יימצא בפסקי הדין הנזכרים במרשם הפלילי מידע העשוי לסייע בהגנת הנאשם, אינה מצדיקה פגיעה בזכויות עדים, והיא בגדר מה שכונה על ידי בית המשפט בענין אל הוזייל "מסע דייג" (Fishing expedition), שאינו מצדיק הכרה במרשם הפלילי של העד כ"חומר חקירה" (שם, בעמ' 132).
הבקשה בעניין זה – נדחית.
לכן גם הבקשה בעניין זה – נדחית.
במקובץ מכל האמור לעיל הבקשה נדחית.

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ענייננו בבקשה שהנאשם הגיש לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ") להורות למאשימה להמציא לו את גל הקשר בין עדי התביעה בינם לבין עצמם ובינם לבין משטרת ישראל במועדים הרלבאנטיים לכתב האישום, את הרישום הפלילי של עדי התביעה במשטרת ישראל ואת התיקים המשמעתיים של עדי התביעה.
לגבי הרישום הפלילי של העדים ופירוט התיקים המשמעתיים שניפתחו נגדם הנאשם טען שהמסמכים דרושים לו לצורך בירור מהימנות העדים, כי זכותו של הנאשם להוכיח את חפותו גוברת על זכותם של העדים לפרטיות וכי סרוב המאשימה להעביר לו המידע המבוקש אומר דרשני ובמילותיו – "ברור לכל מי שעיניו בראשו שאם עברם הפלילי והמשמעתי היה ללא רבב, האם הייתה עולה היתנגדות מצד המאשימה לגלות מסמכים אלה ולפיכך היתנגדות המאשימה מקבלת משנה תוקף ומדגישה את הצורך בגילוי המסמכים הללו והעברתם לידיו" (מתוך תשובת הנאשם).
מכל מקום, גם אם חומר שהתבקש על ידי נאשם אינו מהוה "חומר חקירה", ועל כן הוא לא יימסר לעיונו לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, באפשרותו לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי "לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט ... אותם מסמכים הנמצאים ברשותו" (סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי).
חומר הנוגע למהימנותם של עדי תביעה ובכלל זה רישום פלילי ותיקים משמעתיים, עשוי להיות רלבאנטי להגנת הנאשם ויחד עם זאת "החיפוש אחר חומר כזה אינו יכול להיות מסע דיג מתוך תקווה שאינה מעוגנת בעובדות, כי בסוף המסע אכן יימצא חומר כזה" (בש"פ 9322/99 מסארוה נ' מדינת ישראל, נבו, 6.2.00).
...
לגופה של בקשה – למעלה מן הדרוש, דין הבקשה להידחות אף לגופה.
דין הטענה להידחות.
סוף דבר לאור המקובץ אני מורה על דחיית הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו