לפניי בקשת הנאשמים להכריע בבקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן - חסד"פ).
כמו כן, אין לדחות את הבקשה בשל האיחור בהגשתה, בפרט כאשר מדובר בחומר חקירה שלא גולה והנאשמים לא היו יכולים לדעת כי הוא קיים.
...
יפים לעניינינו הדברים אשר נקבעו על ידי כב' השופטת קרן כהן , בעניין תפ (חי') 24733-01-21 מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה – אחמד חמודיאן דיאב (4.3.21), במסגרתו נדונה הבעייתיות הרבה הטמונה בקבלת בקשה מסוג זה בשל השלכות הרוחב שלה, וכך נפסק:
" לסיכום אציין כי לטעמי אם תתקבל הבקשה לעיון בגיליונות המרשם הפלילי או המשמעתי של המפקחים, הדבר יוביל לכך שכל אימת שיוגש כתב אישום יוטל על המאשימה להעביר לעיון הנאשם את גיליונות המרשם הפלילי והמשמעתי של כל המפקחים שערכו את הביקורת, מבלי שהוא יידרש להצביע על קיומה של אפשרות קונקרטית שהדבר יועיל להגנתו, לבד מן הטענה הכללית שאם יימצאו הרשעות במרשם הפלילי או המשמעתי של המפקחים יהיה בכך כדי לערער את מהימנותם. תוצאה זו תגרום לכך שלא יינתן משקל לזכויותיהם של העדים בהליך הפלילי. אני סבורה שלא ניתן לקבל זאת ושאין להפוך את המאשימה לנאשמת אך ורק בעקבות הגשת כתב אישום וללא סיבה קונקרטית לכך שגילוי המסמכים עלול לסייע להגנתו של הנאשם."
(ר' ס' 36 להחלטה).
"
טרם סיום אבהיר כי אין בידי לקבל את טענת הנאשמים לפיה המידע לא היה מצוי עד עתה בידיהם , וכי לא יכלו לברר מידע בנושא בשקידה סבירה עד למועד זה. הנאשמים לא טענו ועל כן לא הוכיחו כי מדובר בחקירות חדשות המתנהלות כנגד גב' שבתאי וברי כי היו יכולים לבצע את הבירורים בנושא בתחילת ההליך ולא בסופו.
סוף דבר
לאור כל המקובץ, משעה שלא הוכח כי יש לסטות מהכלל לפיו בהעדר נסיבות מיוחדות יש להגיש את הבקשה בסמוך להגשת כתב האישום ועם מתן אפשרות לעיין בחומר הראיות, ומשלא ברור כי המסמכים אותם מבקשים הנאשמים אכן קיימים וכן לא הובהר מדוע יש במסמכים המבוקשים כדי להוות חומר חקירה, דין הבקשה להידחות.
