בקשה לגילוי חומר חקירה ברישום פלילי של עדי תביעה

איזון עם אינטרסים מנוגדים ככל שהחומר המבוקש יצלח את מבחן הרלוואנטיות, יש לבחון אם החומר המבוקש נהנה מחסיון או שקיימים אינטרסים מוגנים אחרים (כגון פרטיותם של קרבן העבירה או עדים אחרים במשפט), שאנטרס הגילוי של המבקש ניגף בפניהם.

" עיון ברשום פלילי של עד התביעה באשר לבקשה לעיין ברשום הפלילי של עדי התביעה: בבש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל, (7.2.07) קבעה כבוד השופטת ברלינר: "העדיפות לעולם תהיה לזכותו של הנאשם לנהל משפט הוגן ולמיצוי הגנתו. לפיכך, מקום שהנזק לעד מחשיפת המידע הוא מינימלי או שאינו קיים, או לחלופין, הנזק קיים, אלא שיש חשיבות של ממש לחשיפת העבר להגנתו של הנאשם, מן הראוי לאפשר העיון. מתוך שמקובל עלינו כי אין חקר לתבונתו של סניגור מוכשר, מן הראוי אולי לכלול במסגרת זו גם מקרים שבהם התועלת עבור הנאשם היא בשוליים ולאו דוקא בנתיב המרכזי. עדיין הפיקוח של בית המשפט, מן הדין שיהיה קיים כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים". ראו גם בג"צ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים (6.6.05).

ראו גם בש"פ 2447/16 פלוני נ' מדינת ישראל ( 10.8.16) מפי כב' השופט מלצר: "אפילו כאשר מדובר בעדים מרכזיים בהליך- עובדה בעלת משקל בהקשר לתנאי הרלוואנטיות – לא די בכך כדי לקבוע כי גיליונות המירשם הפלילי של העדים הנם "חומר חקירה", מכיוון שנוסף לתנאי הרלוואנטיות, נידרשת גם אינדיקאציה לכך שיש במירשם הפלילי של העד פוטנציאל ממשי קונקריטי לתרום להגנת הנאשם".

...

לפיכך אני סבורה שיש מקום ליתן להגנה את גיליון המרשם הפלילי של המתלוננת.

רשימת התלונות שהגישה המתלוננת: לאחר שעיינתי ברשימת התלונות שהגישה המתלוננת בעבר אני סבורה שניתן לאפשר לב"כ המשיבה לקבלת את רשימת התלונות בעבירות אלימות בלבד.

סיכומו של דבר המשיבה תעמיד לעיונה של ב"כ המבקש את המסמכים המפורטים בסעיפים 16 ו 19 א-ז כמפורט לעיל.

מונחת לפני בקשת לגילוי חומרים לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ).

ביום 5.7.22 הגיש הנאשם בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ, לרבות כתבי אישום שהוגשו נגד המזמינות, כל החומר מההליכים המשפטים שהתנהלו נגדם, רישום פלילי של עדי תביעה, ורשימת חומר חקירה.

...

בנסיבות אלו, במלאכת האיזונים, אני סבורה שעל המאשימה להעביר לבית הדין את כתב האישום שהוגש נגד ש.ח שינוע והפרוטוקול הנוגע להצגת ההסדר, וכן תמסור את מספר התביעה שאותו יוכל הנאשם להזין באתר של משרד העבודה, וללמוד על תנאי ההסדר.

ביחס לבקשת הנאשם לקבלת העתק של "כל החומר מההליכים המשפטיים", מדובר בבקשה כללית ואין כל פירוט כיצד מסמכים אלו ישמשו להגנתו, ולכן אין לקבל את בקשתו בהקשר זה. סוף דבר המאשימה תעביר לבית הדין את כתב האישום של ש.ח שינוע, ופרוטוקול מהדיון בו הוצג ההסדר לבית המשפט בעניינה, תוך 5 ימים, ולאחר מכן יחליט בית הדין בדבר גילוי המסמכים.

הבקשה לקבלת העתק לגבי כל חומר רלוונטי, נדחית.

איזון עם אינטרסים מנוגדים ככל שהחומר המבוקש יצלח את מבחן הרלוואנטיות, יש לבחון אם החומר המבוקש נהנה מחסיון או שקיימים אינטרסים מוגנים אחרים (כגון פרטיותם של קרבן העבירה או עדים אחרים במשפט), שאנטרס הגילוי של המבקש ניגף בפניהם.

" עיון ברשום פלילי של עד התביעה באשר לבקשה לעיין ברשום הפלילי של עדי התביעה: בבש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל, (7.2.07) קבעה כבוד השופטת ברלינר: "העדיפות לעולם תהיה לזכותו של הנאשם לנהל משפט הוגן ולמיצוי הגנתו. לפיכך, מקום שהנזק לעד מחשיפת המידע הוא מינימלי או שאינו קיים, או לחלופין, הנזק קיים, אלא שיש חשיבות של ממש לחשיפת העבר להגנתו של הנאשם, מן הראוי לאפשר העיון. מתוך שמקובל עלינו כי אין חקר לתבונתו של סניגור מוכשר, מן הראוי אולי לכלול במסגרת זו גם מקרים שבהם התועלת עבור הנאשם היא בשוליים ולאו דוקא בנתיב המרכזי. עדיין הפיקוח של בית המשפט, מן הדין שיהיה קיים כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים". ראו גם בג"צ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים (6.6.05).

בבואי ליישם את "מבחן הרלוואנטיות" תוך שימוש ב"מבחן השכל הישר", בנסיבות האישום שבפני, מצאתי כי חומר החקירה המבוקש על ידי ב"כ המבקש, הנו רלוואנטי לשאלות השנויות במחלוקת בתיק זה. לאחר שעיינתי בגיליון המירשם הפלילי של המתלונן, הגעתי לכלל מסקנה כי ההרשעה האחרונה רלוואנטית לאור מוועדה וסוג העבירות המיוחסות למתלונן.

...

בבואי ליישם את "מבחן הרלוונטיות" תוך שימוש ב"מבחן השכל הישר", בנסיבות האישום שבפני, מצאתי כי חומר החקירה המבוקש על ידי ב"כ המבקש, הינו רלוונטי לשאלות השנויות במחלוקת בתיק זה. לאחר שעיינתי בגיליון המרשם הפלילי של המתלונן, הגעתי לכלל מסקנה כי ההרשעה האחרונה רלוונטית לאור מועדה וסוג העבירות המיוחסות למתלונן.

לפיכך אני סבורה שיש מקום ליתן להגנה את פרטי הרישום האחרון בלבד של המתלונן מתוך גיליון הרישום הפלילי.

סיכומו של דבר.

  בבואו לבחון בקשה כזו, על בית המשפט להיות מודרך "על ידי כללי השכל הישר ועל ידי המגמה לאפשר לסניגוריה היזדמנות הוגנת להכין את הגנתה... אולם... אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח של 'חומר חקירה' ראיות שהרלבנטיות שלהן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית..." [בג"ץ233/85 אל הוזייל, פ"ד ל"ט (4) 124, 129].

  ההלכות המרכזיות העוסקות בבקשות לעיון ברשום הפלילי של עדים נקבעו בבש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל (7.2.07) ובש"פ 600/15 הירשמן נ' מדינת ישראל (1.2.15).

בעיניין הירשמן עמד בית המשפט העליון על האינטרסים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לעיון בגיליון מירשם פלילי של עד ואופן האיזון ביניהם: "הינה כי כן, בהתאם להילכת בניזרי, גיליון מירשם פלילי של עד יועבר לעיונו של נאשם רק לאחר שעבר את מסננת הרלוואנטיות ומשנמצא כי יש בו תועלת פוטנציאלית להגנתו. הלכה זו עולה בקנה אחד עם סעיף 5 לחוק המירשם הפלילי ופרט י' לתוספת הראשונה לחוק זה, שלפיהם המישטרה תימסור לבית המשפט מידע מן המירשם הפלילי מקום שהגילוי "מהותי לנושא הדיון" או שהוא "נידרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי" (שם; ראו גם עניין בניזרי, בעמ' 700-699).

לעניין זה ראו הניתוח הנרחב בספרו של כב' השופט י' עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי, 2021, עמ' 811 – 819, שם הובהר בין היתר, כי חומר הקשור למהימנותו של עד מרכזי אכן עשוי להיות חלק מחומר החקירה, אם עם זאת יש גבול לזכות העיון ו"החיפוש אחר חומר כזה אינו יכול להיות מסע דיג מתוך תקווה שאינה מעוגנת בעובדות, כי בסוף המסע אכן יימצא חומר כזה" [בש"פ 9322/99 מסארוה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376, 383 (2000).

...

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לעיון בחומר החקירה בתיק הפרקליטות - נדחית.

ענייננו בבקשה שהנאשם הגיש לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ") להורות למאשימה להמציא לו את גל הקשר בין עדי התביעה בינם לבין עצמם ובינם לבין משטרת ישראל במועדים הרלבאנטיים לכתב האישום, את הרישום הפלילי של עדי התביעה במשטרת ישראל ואת התיקים המשמעתיים של עדי התביעה.

לגבי הרישום הפלילי של העדים ופירוט התיקים המשמעתיים שניפתחו נגדם הנאשם טען שהמסמכים דרושים לו לצורך בירור מהימנות העדים, כי זכותו של הנאשם להוכיח את חפותו גוברת על זכותם של העדים לפרטיות וכי סרוב המאשימה להעביר לו המידע המבוקש אומר דרשני ובמילותיו – "ברור לכל מי שעיניו בראשו שאם עברם הפלילי והמשמעתי היה ללא רבב, האם הייתה עולה היתנגדות מצד המאשימה לגלות מסמכים אלה ולפיכך היתנגדות המאשימה מקבלת משנה תוקף ומדגישה את הצורך בגילוי המסמכים הללו והעברתם לידיו" (מתוך תשובת הנאשם).

מכל מקום, גם אם חומר שהתבקש על ידי נאשם אינו מהוה "חומר חקירה", ועל כן הוא לא יימסר לעיונו לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, באפשרותו לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי "לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט ... אותם מסמכים הנמצאים ברשותו" (סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי).

חומר הנוגע למהימנותם של עדי תביעה ובכלל זה רישום פלילי ותיקים משמעתיים, עשוי להיות רלבאנטי להגנת הנאשם ויחד עם זאת "החיפוש אחר חומר כזה אינו יכול להיות מסע דיג מתוך תקווה שאינה מעוגנת בעובדות, כי בסוף המסע אכן יימצא חומר כזה" (בש"פ 9322/99 מסארוה נ' מדינת ישראל, נבו, 6.2.00).

...

לגופה של בקשה – למעלה מן הדרוש, דין הבקשה להידחות אף לגופה.

דין הטענה להידחות.

סוף דבר לאור המקובץ אני מורה על דחיית הבקשה.