בקשה לגילוי ועיון במסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות

בהמשך הוגשו ההליכים שלפני: תנ"ג 2453-03-17 שעניינה בקשה לאישור תביעה נגזרת בהתאים לסעיף 198 לחוק החברות באשר להסכם שבין בעלי המניות בין טבע לבין אלרגן.

ביום 12.3.20 הוגשה בקשה לגילוי ועיון במסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, היא תנ"ג 22895-03-20 על-ידי מר וולפנר בקשר לעסקה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ובגדרם הסכם הפשרה והודעת המגשרת, אני נעתר לבקשה ומורה כדלקמן: אני מורה על פרסום הודעה על עיקרי הסכם הפשרה אשר תפורסם באתרי רשות לניירות ערך וכן בשני עיתונים יומיים נפוצים.

בקשת המחיקה הוגשה על ידי ד"ר שולמית שרון (להלן: "שרון" או "המבקשת"), היא המבקשת בתנ"ג 89-03-15 – בקשה לאישור תביעה נגזרת כנגד בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק" ו"בקשת שרון"), ביחס לתנ"ג 4846-05-20 גנסין נ' בנק הפועלים ותנ"ג 48658-05-20 לבון נ' בנק הפועלים – שתיהן בקשות לגילוי ועיון במסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות כנגד הבנק (להלן ובהתאמה: "בקשת גנסין" ו"בקשת לבון").

יחד עם זאת, במקרים המתאימים לכך עשוי בית המשפט ליתן עדיפות לבקשה המאוחרת וזאת לאחר שבחן: (א) האם יש בבקשה המאוחרת כדי להוסיף נדבך מהותי, ייחודי ומשמעותי על הבקשה המוקדמת; (ב) הדבר ראוי לאור שקולי טובת החברה, יעילות הדיון ויעילות המערכת השיפוטית, המדיניות המשפטית הראויה, ידיעת המבקש המאוחר בזמן על כך שהוגשה כבר בקשה לאישור או לגילוי מסמכים באותו עניין, תום לבם של המבקשים, והכל בהתאם לנסיבות.

...

סיכומו של דבר, בגין פרשת החקירות בארה"ב מתנהלים שני הליכים במקביל כנגד הבנק: בקשת שרון המתוקנת (אשר אוחדה עם בקשת בן עמי) בפני הש' אלטוביה – היא בקשה לאישור תביעה נגזרת, וכן בקשת לבון לגילוי ועיון במסמכים מכוח סעיף 198א. בקשת המחיקה ביחס לבקשת גנסין התייתרה נוכח בקשת הצדדים (המבקשת עמית גנסין, חברת עורכי דין, והבנק) לדחיית ההליך בהסכמה – בקשה שתידון אף היא במסגרת החלטתי זו. בקשת המחיקה טענות המבקשת לשיטת המבקשת בקשת לבון עוסקת באותה פרשה של החקירות בארה"ב – לגביה הוגשה בקשת שרון, כאשר בקשת שרון המתוקנת עוסקת בכל הנזקים והעילות הנטענים בבקשת לבון.

בשים לב לנסיבות דנן, נוכח קיומה של בקשת שרון – בקשת אישור קודמת בזמן, וכלל הנסיבות שתוארו בהחלטתי זו לרבות עבודתה של הוועדה הבלתי תלויה והעובדה שהדיון בפרשה מצוי בשלב מתקדם בפניה, מצאתי להיעתר לבקשת הדחייה.

לא ניתן צו להוצאות בהקשר זה. סוף דבר מכל הטעמים האמורים לעיל, אני מורה על מחיקת בקשת לבון.

הצדדים לתנ"ג 89-03-15, בקשת שרון, יעדכנו את בית המשפט (הש' אלטוביה) בדבר מתן החלטתי זו. ניתנה היום, כ"ז אב תשפ"א, 05 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.

שלוש הבקשות מושא החלטה זו הן בקשות לגילוי ועיון במסמכים על פי סעיף 198א לחוק החברותהקובע: (א) מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת לפי סעיף 197, רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.

(ב) בית המשפט רשאי לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת המנויים בסעיף 198(א).

...

אני מאשר את איחוד בקשות שנהב והייט.

הואיל ובמהלך הדיון עלו טענות בדבר המצאת הבקשות לתרו ארה"ב, אני מורה להייט ושנהב להודיע עד ליום 15/2/2021 עמדתם בנוגע להמצאה, בין בדרך של הגשת בקשה לקבוע כי בוצעה המצאה כדין - אם בוצעה, ובין בדרך של הגשת בקשות לביצוע המצאה מתאימה.

בנסיבות העניין ואף שהגעתי למסקנה כי יש למחוק את בקשת כץ (תיק 41215-09-20), איני מוצא מקום ליתן כל צו להוצאות.

להגשת בקשת האישור קדמה בקשה לגילוי ועיון במסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות), שהוגשה ביום 20.12.2016(תנ"ג 42509-12-16.

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981, אינו מכיר בכך שלתאגיד יש זכות לפרטיות (ראו הגדרת "אדם" בסעיף 3 לחוק), ואף אם נניח כי ההגנה שמעניק סעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו רחבה יותר, וכוללת גם פרטיות של תאגידים (עניין אותו אבקש להותיר בצריך עיון.

...

גם טיעוני הבנק כי כעניין שבמדיניות ראוי להעניק למסמך כאמור חיסיון, אינם יכולים להצדיק מסקנה שונה.

במצב דברים זה, סבורני כי גילוי אך יגביר את "אמון הציבור בגופים העושים בכספו וברכושו" (עניין אזולאי, עמ' 64), וזאת נוכח היקפי האשראי בהם עסקינן, אשר משליכים על כלל הציבור, ולמצער כלל ציבור לקוחות הבנק (וכבר ידענו מקרים בהם הקופה הציבורית נדרשה לחלץ בנק שנקלע למשבר בשל התנהלות לא אחראית מצד הנהלתו.

סוף דבר לאור האמור לעיל, וגם בהביאי בחשבון את אמות המידה המרחיבות ביחס להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות בבקשת מסוג זה (ראו עניין רבקה טכנולוגיות, פסקאות 11-10), דין בקשת רשות הערעור להידחות.

רקע והשתלשלות העניינים ביום 15.6.2020 הגישה לייטקום (ישראל) בע"מ (להלן: המבקשת) בקשה לגילוי ועיון במסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות).

מכאן, שאין מקום לקבל את טענת באי-כוח המבקשת כי הרחבת הוראת סעיף 10(א) לחוק הבקורת הפנימית נוגדת את עקרון הגילוי בשלב גילוי המסמכים והעיון בהם (וראו: רע"א 7598/14 ג'אנופולוס נ' הימנותא בע"מ, פסקה 11 (6.1.2015); רע"א 6706/19 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ, פסקה 4 (23.12.2019)).

...

בתגובה לבקשת ההוצאה, טענה המבקשת כי דינה של הבקשה להידחות על הסף, וזאת מכיוון שהמועד המתאים להכריע בקבילות מסמכים הוא בעת ההכרעה בבקשת הגילוי לגופה, ולא במסגרת הליך טרום-מקדמי.

יצוין, כי במסגרת תגובתה לתשובה המבקשת לא התייחסה לעניין זה. בנסיבות אלו, סבורני כי לאור חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון אין מקום להגביל באופן גורף את פרסום פרטי ההליך (סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה; רע"א 3456/21 ברק נ' מדינת ישראל מנהל מס ערך מוסף (8.7.2021); רע"א 6624/20 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' גולובינסקי, בפסקאות 29-28 (19.1.2021)).

ואולם, נוכח האפשרות כי טיוטת הפרוטוקול והתצהיר חוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח, ובשים לב לכך שאלו צורפו להליך על ידי המבקשת ולא על ידי הבנק, אני סבור כי יש למנוע, לעת הזו, את פרסומם.

לפיכך הבקשה למתן צו למניעת פרסום התצהיר וטיוטת הפרוטוקול מתקבלת, מבלי שיהיה בכך כדי למנוע פרסום החלטה זו. סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות במובן זה שטיוטת הפרוטוקול, וכן ההתייחסויות אליה ולדו"ח הביקורת המופיעות בכתבה, יוותרו מחוץ לתיק בית המשפט כאמור בהחלטת בית משפט קמא.