בקשה לגילוי ועיון במסמכים ולחשיפה מאוחרת

עוד קבע בית המשפט העליון את החשיבות של גילוי מוקדם של המסמכים הרלוואנטיים, בקבעו: "[...] הליכי הגילוי והעיון [...] הם הפרוזדור בדרך לטרקלין המשפט. על מנת שהליכים אלו לא יתמשכו מעבר לנדרש, לא יהיו כרוכים בהוצאות מיותרות ולא יפגעו ביעילות הדיונית, הוטלו מיגבלות מסוימות על הקף תחולתם [...] אין מקום לידרוש מן הצדדים לדיון לחשוף מסמכים אשר אינם נמצאים בחזקתם או בשליטתם [...] בית המשפט רשאי שלא לאשר בקשה לגילוי מסמכים אשר היא בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעל הדין יתר על המידה..." (שם - רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג (ניתן בתאריך 1.11.2005, לא פורסם, י.כ.).

כמו כן, לא ניתן כל הסבר המניח את הדעת לעיתוי המאוחר בו הוגשה הבקשה.

...

בכל הנוגע לבקשה לזמן עד נוסף, נוכח מועד הגשת הבקשה, ומשהבקשה הוגשה בצורה לקונית ללא ציון פרטי העד או תמצית עדותו הרי שהבקשה נדחית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו לשירות התעסוקה, המורה לשירותי התעסוקה – להגיש פירוט/דוחות התייצבותו של התובע, מר ארביב שמעון , ת"ז 059029280 בלשכת התעסוקה בין השנים 2017 ועד 2019.

ב"כ התובע יפעל לזימון העד מטעמו למתן עדות למועד הנ"ל. לאור התוצאה אליה הגענו, ישלמו התובעים לנתבעים הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

לאור זאת, ניתנת החלטה זו בבקשות התובע שצוינו לעיל, למעט בקשת התובע להורות לחברות אקסיליון להעמיד לעיונו מיסמך ספציפי שהחברות העלו לגביו טענת חיסיון – שהתייתרה - לאחר שהתובע הודיע לבית המשפט, כי המסמך המבוקש נימסר לו. בקשת התובע לדחיית עיון במסמך בקשת התובע בהקשר זה, עוסקת בדחיית עיון במסמך שהוא הקלטה ותמליל של פגישה שנתקיימה בינו לבין אורן ביום 18.2.2018 (פריט 19 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע, להלן: "המסמך").

בבוא בית המשפט לשקול אם יש מקום לדחות את חשיפת הראיה לשלב מאוחר יותר של המשפט, עליו לשאול את עצמו מה ישרת טוב יותר את חקר האמת – העיון המוקדם בראיה, או דחיית העיון בה. ככל שבית המשפט מתרשם, כי עיון מוקדם במסמכים ובראיות יפגע יותר בחקר האמת – בשל החשש שבעקבות העיון ישנה הצד שכנגד את גירסתו, או ישבש את ראיותיו, או הדבר יפגע בחקירתו הנגדית של בעל הדין או מי מעדיו – כך תגבר הנטייה לדחות את מועד העיון בראיה.

...

בקשת התובע בהקשר זה נדחית.

סוף דבר בקשות התובע נדחות, למעט האמור בסעיף 19.

התובע ישלם הוצאות הנתבעים בגין הליך זה בסך של 5,000 ש"ח. כמו כן ניתנות להלן הנחיות לגבי המשך ההליך: בעלי הדין יגישו ראיותיהם בתצהירים עם העתק ישירות ליתר בעלי הדין, דלקמן התובע– עד יום 2.11.22.

נטען גם כי ההתפתחות הראייתית האמורה (החקירה שניפתחה) לא אוזכרה בבקשת האישור כיוון שהיא מאוחרת לפתיחת ההליך, אולם אין הדבר מהוה טעם להתעלמות מהתפתחות ראייתית זו. עוד נטען כי ככל והמשיבה טוענת לחיסיון במסמכים, עליה להוכיח כי על מיסמך פלוני מוטל חיסיון, וכי על הטוען לחיסיון להראות כי יש להעדיף את החיסיון על פני הצורך לגלות את הראיה.

בתקנה 60 לתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כי "הליכי גילוי ועיון נאותים מהוים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן". בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע- 2010, שכותרתה "דיון כבקדם משפט", נקבעו הכללים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, וזו לשונה: "לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובילבד שנתקיימו תנאים אלה:

אין איזכור לארוע נטען זה בבקשת האישור והקבוצה המיוצגת המוצעת איננה כוללת את מי שנחשף לארוע זה. לא הוסבר אילו מסקנות ניתן יהיה להסיק ממסמכים אלה, וכיצד הם יסייעו לברר את חבותה הנטענת של המשיבה ואת גובה הנזק הנטען בשל כך. נוכח האמור, ובהיעדר זיקה בין האירוע נשוא ההליך למסמכים האמורים, הבקשה נדחית ביחס למסמכים אלה.

...

סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה.

דין הבקשה להידחות ביחס לסעיפים יא' – יג' שלעיל.

המשיבה תשלם למבקש הוצאות משפט ושכר טרחה בגין הגשת בקשה זו בסך כולל של 5,000 ₪.

ההתנהלות בתיק בהתייחס לגילוי מסמכים ביום 8.11.2020 הגיש התובע בקשה למתן צו לגילוי ועיון ספציפי במסמכים.

במסגרת הדיון הסכימו הצדדים כדלקמן: "אנחנו שומעים שבית הדין מציע שלגבי כל עניין החשבוניות שהתובע תובע שנשקול שבית הדין יכריע בשאלת גילוי המסמכים בשלב מאוחר יותר כאשר בשלב התצהירים כל צד יפרט האם התובע היה הסוכן היחיד של אותו לקוח או שמא ללקוח היו סוכנים נוספים ועל כן החשבוניות משקפות עיסקאות שנעשו על ידי מס' סוכנים/מכרזים/מנהלים וכו' וכן החשבוניות שניתנו לגבי כל לקוח כללו רק מכירת מוצרים שהתובע היה זכאי לעמלות בגינן או גם כללו דברים נוספים כמו שירות שהתובע לא היה זכאי לקבל עבורן עמלה. אנחנו נמסור עמדה לבית הדין תוך 14 יום". בסיום הדיון, נקבע בהחלטת בית הדין כי הצדדים הגיעו להסכמה במסגרת הדיון לגבי כל הרכיבים למעט החשבוניות שצוינו כסעיפים 2.1 ו-2.2 לבקשת התובע, כאשר לגבי חשבוניות אלו הציע בית הדין פיתרון טכני אשר יכול לייתר את הדיון בנושא.

באשר לגילוי ועיון במסמכים – לגירסת ב"כ התובע – כאשר מינהלי הנתבעת לא רצו לתת לתובע עמלות מכירות, הם היו רושמים סוכן אחר פקטבי על מנת שהתובע לא יהיה זכאי לעמלות וכי הנתבעת חשפה חלקית בתצהיריה את החשבוניות בגינן קיבל התובע עמלות אך בכך היא מסתירה את כל אותן מכירות שהתובע היה אמור לשיטתו לקבל בגינן עמלות מכירה ולא קיבל.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה אינני מוצאת מקום להיעתר לבקשה.

באשר לנספחים שהתובע ביקש להוציאם – הרי שככל שמדובר בנספחים שלא הומצאו במסגרת גילוי המסמכים, אני נעתרת לבקשה והם יוצאו מהתצהירים.

מכל המפורט לעיל – הבקשה נדחית.

ביום 26.2.20 הגישה המבקשת בקשה לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון; ביום 29.3.20 השיבה המשיבה לבקשה לגילוי וטענה כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים היעתרות לבקשה; וביום 31.5.20 הגישה המבקשת תגובה לתשובת המשיבה לבקשה לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון.

במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה ציינו הצדדים, כי להסדר מצורף כנספח (חסוי) מכתב המגשרים (להלן:"מכתב המגשרים") במסגרתו מתואר האופן שלפיו נוהל הליך הגישור, הסוגיות שנידונו, השיקולים שנלקחו בחשבון, המידע אשר המגשרים נחשפו אליו והטעמים שהביאו אותם להמליץ לצדדים על תנאי הפשרה וכן תצהיר מטעם המשיבה המבסס נתונים עובדתיים הכלולים בו. זאת על מנת לאפשר לבית המשפט לעקוב ולבקר אחר עומק התהליך ותוצאתו כהסכם פשרה ראוי הוגן וסביר אשר מיטיב עם כלל חברי הקבוצה.

עקרי הסדר הפשרה הגדרת הקבוצה במסגרת הסדר הפשרה (עמ' 4) הוגדרה הקבוצה כדלקמן: "לקוחות שופרסל שהזמינו מוצרים במחיר מוזל ו/או מבצע ו/או הטבה וכיו"ב ב'שופרסל אונליין' ושמפאת חוסרם במלאי הוצע להם מוצר חלופי אותו הם רכשו, וזאת לאחר ששופרסל הציגה להם מצג שגוי ביחס למחיר המוצר המקורי שהוזמן." עקרי הסדר הפשרה המשיבה התחייבה כי לא יאוחר מהמועד הקובע (המועד הקובע לבצוע ההסכמות להלן יהיה היום בו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה הפך חלוט ובלתי ניתן לערעור על פי המועדים הקבועים בכל דין להגשת ערעור, ולא הוגשה בקשת הארכת מועד להגשת ערעור בטרם חלפו מועדים אלה) תפעל המשיבה כדלקמן: שיפור מנגנון החלפת המוצרים-הסדרה עתידית לכל המאוחר בתוך שישה חודשים לאחר המועד הקובע, תשנה המשיבה את האלגוריתם העומד בבסיס מנגנון החלפת המוצרים במסגרתו מוצעים ללקוחות מוצרים תחליפיים מקום בו מוצרים מקוריים שהוזמנו אזלו מהמלאי, כך שיינתן ללקוחות המזמינים באתר ובאפליקציה מצג מדוייק בדבר המחיר שבו הזמינו את המוצר שאזל מן המלאי ואת המחיר שישלמו אם יבחרו במוצר התחליפי המוצע, וזאת תוך שיילקחו בחשבון ויובאו לידי ביטוי מבצעים, הטבות ותגמולים שעשויים לחול ביחס למוצרים התחליפיים האמורים.

...

בהתאם לאמור בתקנה 7א(א)(3) לתקנות בתי המשפט אגרות, כאשר ניתן פסק דין לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, ישלם המשיב את חלקה השני של האגרה.

סוף דבר אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.

אני מאשר גמול למבקשת ושכר טרחה לבאי כוחה כאמור בסעיף 23 לעיל.