בקשה לגילוי ועיון במסמכים בתביעת הסרת קיפוח מיעוט

ביום 16.7.2017 הגישה רייכברג לבית משפט קמא תביעה להסרת קפוח המיעוט על פי סעיפים 193-191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, נגד המבקשים (ת"א 32776-07-17.

ההחלטה בעיניין גילוי מסמכים בהחלטה מיום 1.7.2018 דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשים 1 ו-5 להורות לרייכברג לאפשר להם לעיין בארבעה סוגי מסמכים: (1) כל הסכם בין רייכברג לרוכשת הנוגע למכירת המניות; (2) כל מיסמך שנימסר על ידי רייכברג לרוכשת במסגרת בדיקת הנאותות שערכה הרוכשת בטרם הרכישה; (3) כל התכתובות מכל מין או סוג שהוחלפו בין רייכברג לרוכשת בנוגע למכירת המניות; (4) כל מיסמך המתייחס לבדיקה שערכה רייכברג לגבי הרוכשת או לגבי גולדשטיין בטרם המכירה.

...

כידוע, אין ערכאה זו עוסקת בבירור סוגיות שבעובדה, קל וחומר בענייני המצאה, וכבר מטעם זה דין הטענה להידחות (ויובהר: מהחלטת בית משפט קמא עולה כי זה סבר כי ישנה אפשרות שהמשיבה לא מסרה למר מסרמן העתקים של כתב התביעה עבור נתבעים 6,3, ו-7.

סוף דבר: לאור כל האמור, נדחית בקשת רשות הערעור.

בנסיבות אלה, מצאתי לנכון להטיל על המבקשים הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 10,000 ש"ח. כמן כן ישלמו המבקשים הוצאות לטובת רייכברג בסך 5,000 ש"ח, כאשר בקביעת סכום זה נלקחה בחשבון העובדה כי לא נתבקשה תגובתה לבקשת רשות הערעור.

טענות הצדדים התובעים טוענים, כי הרשטיק מנע מהם עיון במסמכים הכרחיים לתביעתם לגילוי חשבונות, תוך שחתם על תצהיר כוזב לפיו אין בנמצא חומר הנוגע לשנים 1990-2008, על אף שמחקירתו הסתבר, כי יש בידיו מסמכים רבים מתקופה זו. בשל היתנהלותו נאלץ רו"ח מדינה להתבסס על נתונים חלקיים והאמור במסמכים שנמסרו לו לא נסתר.

המדובר בחברה קטנה, הדומה לשותפות, בה שלושה בעלי מניות, כאשר שני בעלי מניות המיעוט הגישו תביעה להסרת קפוח, בה טענו כי בעל המניות השלישי, הר שגיא, ניצל לרעה את מעמדו בחברה והוציא ממנה כספים שלא כדין.

הסרת קפוח סעיף 191(א) לחוק החברות, תשנ"ט – 1998 קובע את סמכותו של בית המשפט ליתן סעדים אשר נועדו להסיר קפוח של בעלי מניות בחברה: "היתנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה". בעיניינה של הוראת הקפוח נקבע, כי ""מדובר ב"הוראת מסגרת" המשאירה לבית המשפט את המלאכה של יציקת תוכן לגדרה (ציפורה כהן בעלי מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות כרך ב', 93 (2008) (להלן: ציפורה כהן)).

...

כפי שקבעתי בסעיף 34 לעיל, דין טענה זו להידחות.

דא עקא, שלא ניתן לעשות כן, מאחר וחלק ניכר מהטענות עליה מתבססת טבלה זו – לא התקבלו בתביעה זו. על כן, אני מורה כדלקמן: חשבונו של הר שגיא בחברה יחויב בסכומים הבאים: 1,574,163 ש"ח בגין חלקו בהלוואה מבנק דיסקונט (סעיפים 54-55 לעיל); 1,984 ש"ח בגין חלקו בהוצאות השמאות (סעיף 72 לעיל); 7,125 ש"ח בגין חלקו בתשלום לרו"ח קריספל (סעיף 73 לעיל); ו - 44,004 ש"ח בגין חלקו בהוצאות המשפטיות (סעיף 74 לעיל).

הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 99,450 ש"ח וכן הוצאות משפט.

ביום 5.7.16 הגישו המבקשים תביעה בה ביקשו מבית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו מכח סעיף 191א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), ולהעניק סעדים של הסרת קפוח, צו עשה, צו למתן הוראות כאמור בסעיפים א'-ט"ו לבקשה, צו למתן חשבונות וצו הצהרתי.

במצב עניינים זה איני סבורה כי הטענה לפיה לא גולו מסמכים רלוואנטיים שלבעל מניות מיעוט זכות לעיין בהם הוכחה, ואינני סבורה שטענות המבקשים לעניין זה, כפי שהועלו בבקשה שהוגשה, עולות כדי קפוח.

...

אני סבורה כי יש להסתפק בהצהרת המשיבים באשר לזכות המבקשים למנות דירקטור מטעמם, והצהרתם כי יקבלו בברכה ובהסכמה גורפת מינויו של רואה החשבון אלי ליכטר כדירקטור לחברה, דבר שהתבקש ממילא על ידי המשיבים, ואין צורך במתן סעד נוסף.

סיכום לאור כל האמור לעיל, ובהתבסס גם על הצהרת המשיבים, אני מורה כי במקרה דנן יש לתת הוראות כדלקמן: ימונה רואה החשבון אלי ליכטר כדירקטור במועצת המנהלים של החברה, וזאת לבקשת המבקשים ולמרות התיקון שבוצע במסמכי החברה.

לאור תוצאת ההליך ישלמו המבקשים למשיבה הוצאות ההליך בסכום מדוד בלבד, בסך כולל של 10,000 ₪.

(בקשות 59 ו-61) ברקע בקשות התובעים תביעה אשר עניינה עתירה להסרת קפוח המיעוט, ומתן צוי עשה וסעדים הצהרתיים המתייחסים לניהולה והתנהלותה של חב' א.א.א. טסה בע"מ (להלן: "החברה"), לרבות על דרך של חיוב הנתבעים ברכישת זכויות התובעים בחברה, פיצוי התובעים בגין נזקיהם עקב מעשי ומחדלי הנתבעים כמו גם מתן סעדים נלווים נוספים.

לאחר שניתנה חוות הדעת פנו התובעים בבקשה לקביעתו של מתוה דיוני לצורך קידום ההליך, אשר כלל בחובו, בין היתר מתן אפשרות להגשתן של בקשות ביחס לגילוי מסמכים שהועמדו לעיון המומחה או שמשו אותו לצורך עריכת חוות הדעת, וכן הודעה על פיה התובעים מתעתדים לבצע התאמות בגובה אגרת בית המשפט וזאת בשים לב להחלטתי מיום 3.7.2017, והוראות הדין.

...

לאחר עיון בהודעות התובעים מיום 13.9.2021 ומיום 29.9.2021, כמו גם הודעותיהם השונות שהוגשו במהלך שנות ניהולו של הליך זה, תשובת הנתבעים והתגובה לתשובה, נחה דעתי כי אין מקום להתיר לתובעים לתקן את כתב תביעתם.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

המזכירות תתבקש להמציא לצדדים העתק החלטתי זו. ניתנה היום, י"ט חשוון תשפ"ב, 25 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

הרקע לבקשה ביום 4.4.2021 הגישה התובעת תביעה להסרת קפוח במסגרת סיכסוך בין בעלי מניות בחברה פרטית, היא הנתבעת 2, אשר הסלים, על פי הנטען בכתב התביעה, עד למצב בו התובעת, הנמנית על מייסדי החברה ומחזיקה ב-33.33% ממניותיה, מנותקת מכל מידע בקשר עם החברה, עסקיה, פעילותה ומצבה הכלכלי, בלא יכולת להשפיע על הנעשה בחברה, או לאכוף את זכויותיה כבעלת מניותיה ובלא שוק למכירת מניותיה.

במסגרת תשובתם לבקשה טענו הנתבעים 1-2, בתמצית, כי הדרישות בבקשה הנן כוללניות, מכבידות, לא רלוואנטיות וגורפות; כי התובעת ביקשה כימעט כל מיסמך אפשרי משנת 2019 הנוגע לחברה ובכלל זה מסמכים הנוגעים לנתבעת 3 שהינה חברה זרה, לא פעילה, אשר אין מחלוקת כי למבקשת מעולם לא היו כל זכויות בה ומסמכים פרטיים הנוגעים למשיב אשר אינם קשורים להליך שבכותרת; כי מטרת הבקשה לבצע "מסע דיג" פסול ולנסות להמציא עילות תביעה יש מאין; כי מדובר בהכבדה בלתי סבירה ובלתי מידתית; כי מאחר והתובעת עוסקת כיום בתחומים בהם עסקו הנתבעות 2-3 הרי שהמבקש יכולה להפיק מהמסמכים ערך רב; כי הסעד הראשון והעיקרי המופיע בתביעה הוא מינוי חוקר לבחינת החברה וחקירת פעולותיה ועל כן אם תזכה המבקשת בתביעתה ממילא יוכל החוקר שימונה לעיין במסמכים; וכי גם לו הייתה המבקשת עדיין בעלת מניות בחברה (ועל פי הנטען בכתב ההגנה, אין היא עוד), זכותה לקבלת מסמכים כבעלת מניות מיעוט מצומצמת ביותר ואינה משתרעת על המסמכים המבוקשים.

תביעת התובעת נסמכת על 4 נקודות מוצא, לגביהן נטושה מחלוקת בין הצדדים והן היות התובעת בעלת מניות בנתבעת 2, היות זכויותיה כבעלת מניות מיעוט בחברה מקופחות על ידי הנתבע 1 כבעל השליטה בחברה, כי הנתבע 1 עושה בחברה כבשלו ופוגע בקופת החברה וכי החברה 3 שימשה אך צנור להעברת כספים לנתבעת 2 אשר הועברו אליה בתמורה לשירותים שסופקו על ידי הנתבעת 2 באופן המצדיק גילוי מסמכים אף ביחס לחברה זו ואף ביחס לחשבונותיו האישיים של הנתבע 1.

לא למותר לציין בהקשר זה כי בטרם הוכיחה התובעת את טענת הקפוח אין היא זכאית, כבעלת מניות בחברה, לקבל לידיעה את המידע והמסמכים שהתבקשו על ידה ועל כן אף אין בטענה ולפיה התובעת ממודרת, החל מודש מאי 2019, מכל הנעשה בחברה כדי להצדיק העתרות לבקשה כבר בשלב זה. דומה הדבר לדרישת גילוי במסגרת תביעה למתן חשבונות המתנהלת בדרך כלל בשני שלבים.

...

אשר על כן, הבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, נדחית.