לטענת המבקש, הבנק הסכים לקבלת תמורה בסך 130 מיליון ש"ח בלבד בגין חוב בסך של כ-250 מיליון ש"ח, תוך ויתור על בטוחה ששוויה עולה משמעותית על הקף החוב, ולכל הפחות בהערכה הנמוכה ביותר עמד שוויה של הבטוחה באותה עת על סך של 216 מיליון ש"ח.
לשם בחינת הצורך בהגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם הבנק, כמפורט בבקשה, המבקש עתר לבית המשפט להורות לבנק למסור לעיונו את המסמכים המפורטים להלן:
כל פרוטוקולי ישיבות האשראי ו/או דירקטוריון הבנק ו/או כל גורם או אורגן אחר מטעם הבנק, בהן נדון החוב האמור של דלק נדל"ן, לרבות ההחלטה למחיקת החוב;
כל ההסכמים ו/או מיסמכי ההלוואה ו/או הסכמי השעבודים ואגרות החוב - לרבות טיוטאות, תיקונים וכיו"ב - שנחתמו בין הבנק ובין דלק נדל"ן ו/או יצחק תשובה ו/או מי מטעמם, בקשר עם החוב שבנידון ו/או מחיקתו.
עיינתי בכל המסמכים אשר הועברו על ידי הבנק לעיוני, על כלל חלקיהם, ולהלן פירוט בדבר חלקים שסבור אני כי יש מקום לגלותם למבקש מחמת היותם רלוואנטיים:
טופס סיכום החלטת נס"א לבקשת אישור הפצה להמלצת אשראי מיום 31.8.2011 - מקבל אני את טענת הבנק לפיה המסמך, ברובו, איננו רלוואנטי, מדובר במסמך אשר סוקר את אפשרויות פרעון החוב של דלק נדל"ן כלפי הבנק, משמעויות ההסדר בין דלק נדל"ן לבין הבנק, כאשר רק החלק שסומן על ידי הבנק בצבע כחול מתייחס לשוויה של הבטוחה מנקודת מבטו של הבנק, שעה שנידרש לסוגית אישור ההסדר.
מקובלת עלי עמדת הבנק כי מדובר במסמך שתוכנו איננו רלוואנטי למבקש, במסמך מפורט אודות התרחשויות אחרונות בדלק נדל"ן, בדבר חובותיה לבנקים שונים, אפשרויות פרעון החוב לבנקים ולבעלי האג"ח ונתונים נוספים בהם אין כל היתייחסות לשווי הבטוחה, פרט לאותו משפט בודד אשר סומן בכחול על ידי הבנק ויגולה למבקש.
...
ביום 24.3.2016 ניתנה על ידי החלטה בה מצאתי למחוק את הבקשה, שכן סברתי שלא הונחה בפני בית המשפט תשתית ראייתית ראשונית רלוונטית לכך ששיקולי הבנק היו נגועים בחוסר סבירות או ברשלנות, או בפעולה שאינה לטובת הבנק, המצדיקה היעתרות לבקשה, והכל מן הטעמים המפורטים שם.
על החלטתי זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
לבסוף קבע כב' השופט עמית, בפסקאות 21-22 לפסק דינו, כלהלן [ההדגשות שלי, ח.כ.]:
"21. בנסיבות אלה, מצאתי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית כנדרש בשלב זה, וכי יש להיעתר לבקשת הגילוי. על הגילוי לעמוד ביחס ישר לסוג ולהיקף התשתית הראייתית שהעמיד המבקש. בשים לב לכך שהתשתית הראייתית שבבסיס בקשת הגילוי הפנתה את 'אור הזרקורים' לשאלת שווי הבטוחה מנקודת מבטם של מקבלי ההחלטות בבנק, מצאתי להיעתר לבקשה באופן חלקי כך שמבין שורת המסמכים שלגילויים עתר המבקש, יגלה הבנק כל מסמך (מבין סוגי המסמכים שנמנו בבקשה) בו קיימת התייחסות להערכת שוויה של הבטוחה בתקופה הרלוונטית.
בקשה לדיון בוועדת אשראים של הדירקטוריון מיום 5.9.2011 - עמוד 8 סעיף הביטחונות, הבנק מבקש לחסות את שווי לנאותות הפרשה, אותו נתון מבוקש לחסות בעמוד 9
מקבל אני את טענת הסוד המסחרי אשר נטענת על ידי הבנק בנוגע לנתון שווי הנאותות להפרשה, נתון זה הוא עניין פנימי לבנק בלבד.
מעבר לכך, סבור אני כי נתון זה אף אינו עונה להגדרת ה"רלוונטיות" כפי שנקבעה בהחלטת בית המשפט העליון, הוא איננו קשור לסוגיית שווי הבטוחה ואין בו כדי להועיל למבקש.
סוף דבר
הבנק יעביר למבקש, בתוך 7 ימים מהיום, את כל חלקי המסמכים אשר הועברו במעטפה סגורה ללשכתי ואשר סומנו על ידי הבנק בצבע כחול, לרבות כל חלקי אותם מסמכים כמפורט בסעיף 26 להחלטתי, ולמעט החלקים המפורטים בסעיף 29 להחלטתי.