בקשה לגילוי ועיון במסמכים בעניין מחיקת חובות דלק נדל"ן

בקשתו היא לעיין במסמכים שיאפשרו לבחון אם היתקיים תהליך קבלת החלטות מסודר בקשר לאי מימוש הבטוחה ולמחיקת החוב, בהעדר ניגוד עניינים, בתום לב ובאופן מיודע.

אלה הם המסמכים שהתבקשו: פרוטוקולי ישיבות ועדות האשראי ו/או דירקטוריון המשיב ו/או כל גורם אחר מטעם המשיב בהן נדון החוב של דלק נדל"ן; כל ההסכמים ו/או מיסמכי ההלוואה ו/או הסכמי השעבודים ואגרות החוב שנחתמו בין המשיב לבין דלק נדל"ן ו/או יצחק תשובה ו/או מי מטעמם בקשר עם החוב שבנידון; כל התכתובות, תרשומות שיחה וכדומה בין המשיב לבין דלק נדל"ן ו/או תשובה או מי מטעמו בקשר לנושא זה; כל חוות דעת ו/או הערכת שווי/שומה או כל מיסמך אחר שהובא בפני מקבלי ההחלטות בבנק לפני או בעת שקבלו את ההחלטות שבנידון.

מנגד העלה הבנק טענות עקרוניות בנוגע לקשיים הטבועים בהליך גילוי המסמכים טרם הגשת בקשת אישור תביעה נגזרת, בגינם נטען כי על בית המשפט לנהוג בזהירות יתרה בהעתרות לבקשות מסוג זה. אשר לבקשה גופה, נטען כי המבקש לא הצליח להעמיד ולו תשתית ראייתית ראשונית, שכן הבקשה תלויה כולה על שומת ולכינסקי, אולם זו כלל אינה רלוואנטית, שכן היא הוכנה לצורך הדוחות הכספיים של דלק נדל"ן. לטענת הבנק, השומה היחידה הרלוואנטית לבחינת היתנהלותו היא שומה להערכת שווי נכס המשמש כבטוחה לאשראי.

...

בנסיבות אלה, מצאתי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית כנדרש בשלב זה, וכי יש להיעתר לבקשת הגילוי.

בשים לב לכך שהתשתית הראייתית שבבסיס בקשת הגילוי הפנתה את "אור הזרקורים" לשאלת שווי הבטוחה מנקודת מבטם של מקבלי ההחלטות בבנק, מצאתי להיעתר לבקשה באופן חלקי כך שמבין שורת המסמכים שלגילויים עתר המבקש, יגלה הבנק כל מסמך (מבין סוגי המסמכים שנמנו בבקשה) בו קיימת התייחסות להערכת שוויה של הבטוחה בתקופה הרלוונטית.

דין הערעור להתקבל אפוא.

לשם בחינת הצורך בהגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם הבנק, כמפורט בבקשה, המבקש עתר לבית המשפט להורות למשיב למסור לעיונו את המסמכים המפורטים להלן: כל פרוטוקולי ישיבות האשראי ו/או דירקטוריון הבנק ו/או כל גורם או אורגן אחר מטעם הבנק, בהן נדון החוב האמור של דלק נדל"ן, לרבות ההחלטה למחיקת החוב.

לעניין אופיים של הליכי גילוי מסמכים, עיון במסכמים והחיסיון החל על אלו היטיב כב' השופט הנדל לעמוד על ההבדלים ביניהם ואופן הדיון בהם ברע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ (5.8.2012), פסקה 5 (להלן: "עניין פלוני") (ההדגשות אינן במקור - ח.כ): "הליך גילוי המסמכים מוסדר בתקנה 112 לתקנות, ומשמעו לגלות בתצהיר 'מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנידון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה;'. הקף גילוי המסמכים - הנוגעים לענין הנידון - פורש כך שהוא משתרע על כל מיסמך שסביר להניח כי הוא כולל מידע שיאפשר לצד שמנגד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נשוא תביעתו (עניין בנק איגוד בעמ' 60).... רק לאחר שלב הגילוי ובהסתמך על גילוי דבר קיומם של המסמכים הרלוואנטיים, בעל דין יבקש לעיין בהם. גילוי המסמכים מהוה מבוא לעיון בהם. בשלב העיון, על פי תקנה 114, רשאי בעל דין אחד לידרוש מהשני בכל עת, שיראה לו את המסמך שנזכר בכתבי טענותיו לצורך עיון והעתקה. משמע, בעל דין שמנגד יכול לעיין בכל מיסמך שנכלל בתצהיר גילוי המסמכים, שהרי הוא רלוואנטי להליך. אך גילוי המסמכים אינו מחייב בעל דין להתיר לבעל דין שכנגד לעיין בהם. בעל הדין שמנגד רשאי להיתנגד לבקשה להצגת המסמכים, או אז עליו להשיב למבקש תשובה אשר 'מפרשת את המסמכים שהוא מיתנגד להראותם וטעמי ההיתנגדות' (תקנה 115(א) לתקנות). טעמים המגבילים את זכות העיון במסמכים כוללים את הטענה כי בעל הדין מחזיק במסמך בתור שומר או מורשה, טענת חיסיון שהוטל על המסמך או היותו מכיל סוד מסחרי. בבחינת הפעלתו של חיסיון שאינו מוחלט על מיסמך פלוני, נערך איזון בין האנטרס לעיין במסמך ובין האנטרס שנוטה לחיסויו. אחד השיקולים הנדרשים להכרעה בין השניים הוא מידת החיוניות של המסמך למשפט (עניין בנק איגוד, בעמ' 62; רע"א 4999/95 alberici international שותפות רשומה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39, 46) ועד כמה הוא מאפשר דיון הוגן (תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי)". דהיינו, בעוד טענות בדבר רלוואנטיות המסמכים יש לבחון במסגרת השלב התחילי בהליך – היינו בדיון בבקשה לגילוי המסמכים, הרי שאת הטענות בדבר קיומו של חיסיון יש לבחון במסגרת השלב "הבא" בתהליך, שלב הליכי הבקשה לעיון.

היתנהלות הבנק טרם הסדר החוב סוגיה עיקרית נוספת שמעלה המבקש נוגעת לכך שהבנק יכול וצריך היה לפעול לנסות ולמקסם את הסכום שניתן לגבות מדלק נדל"ן עוד בטרם סיום הליך הסדר החוב בבית המשפט בין החברה לבין בעלי האג"ח שלה.

...

הכרעה לסיכום, בהינתן העובדה שמדובר בבקשה לקבלת מסמכים לצורך בחינת הגשת תביעה נגזרת, הרי מה שצריך לעמוד לעיני בית המשפט הוא האופן שבו התנהלו נושאי המשרה בבנק, האם הם הפרו חובת זהירות, פעלו ברשלנות או באופן לא מיודע, או שמא פעלו בהתעלם מהסיכונים בעסקאות דומות, או כל טענה אחרת שהייתה מצדיקה אישור תביעה נגזרת כנגד נושאי משרה בגין הפרת חובת הזהירות.

סופו של דבר מצאתי למחוק את הבקשה.

אני מחייב את המבקש לשאת בהוצאות המשיב בסכום כולל של 10,000 ₪.

המבקשת פנתה למשיבה בדרישה לגילוי ועיון במסמכים, אשר לא נענתה על-ידי המשיבה, דבר אשר גרר הגשת בקשה וקבלת החלטה המחייבת את המשיבה במתן גילוי ועיון אולם, עד עצם היום הזה המשיבה לא קיימה את ההחלטה ותלויה בקשה למחיקת התביעה.

ראו בת.א. (ת"א) 40653-12-09 יובלים - נדל"ן וקמעונאות (2002) בע"מ נ' דלק נדל"ן בע"מ (31.1.11): "על המשיבה, הטוענת ליכולת כלכלית איתנה, היה להתכבד ולפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה, והתחייבויותיה. נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכד'". בנסיבות אלה, אין מנוס מקבלת הבקשה להשית ערובה, אולם בחלקה.

...

דיון והכרעה לאחר שטענות הצדדים והאסמכתאות נבחנו, הבקשה מתקבלת בחלקה, ולהן יבוארו הנימוקים; סעיף 353 א' לחוק החברות קובע חזקה לפיה כאשר מדובר בחברה יש להפקיד ערובה להבטחת ההוצאות ומגדיר את התנאים, אשר בהתקיימם בית המשפט רשאי להורות על הפקדת ערובה – הוגשה תביעה על ידי חברה או חברת חוץ שאחריות בעלי המניות בה היא מוגבלת.

ראו בת.א. (ת"א) 40653-12-09 יובלים - נדל"ן וקמעונאות (2002) בע"מ נ' דלק נדל"ן בע"מ (31.1.11): "על המשיבה, הטוענת ליכולת כלכלית איתנה, היה להתכבד ולפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה, והתחייבויותיה. נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכד'". בנסיבות אלה, אין מנוס מקבלת הבקשה להשית ערובה, אולם בחלקה.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה.

לטענת המבקש, הבנק הסכים לקבלת תמורה בסך 130 מיליון ש"ח בלבד בגין חוב בסך של כ-250 מיליון ש"ח, תוך ויתור על בטוחה ששוויה עולה משמעותית על הקף החוב, ולכל הפחות בהערכה הנמוכה ביותר עמד שוויה של הבטוחה באותה עת על סך של 216 מיליון ש"ח. לשם בחינת הצורך בהגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם הבנק, כמפורט בבקשה, המבקש עתר לבית המשפט להורות לבנק למסור לעיונו את המסמכים המפורטים להלן: כל פרוטוקולי ישיבות האשראי ו/או דירקטוריון הבנק ו/או כל גורם או אורגן אחר מטעם הבנק, בהן נדון החוב האמור של דלק נדל"ן, לרבות ההחלטה למחיקת החוב; כל ההסכמים ו/או מיסמכי ההלוואה ו/או הסכמי השעבודים ואגרות החוב - לרבות טיוטאות, תיקונים וכיו"ב - שנחתמו בין הבנק ובין דלק נדל"ן ו/או יצחק תשובה ו/או מי מטעמם, בקשר עם החוב שבנידון ו/או מחיקתו.

עיינתי בכל המסמכים אשר הועברו על ידי הבנק לעיוני, על כלל חלקיהם, ולהלן פירוט בדבר חלקים שסבור אני כי יש מקום לגלותם למבקש מחמת היותם רלוואנטיים: טופס סיכום החלטת נס"א לבקשת אישור הפצה להמלצת אשראי מיום 31.8.2011 - מקבל אני את טענת הבנק לפיה המסמך, ברובו, איננו רלוואנטי, מדובר במסמך אשר סוקר את אפשרויות פרעון החוב של דלק נדל"ן כלפי הבנק, משמעויות ההסדר בין דלק נדל"ן לבין הבנק, כאשר רק החלק שסומן על ידי הבנק בצבע כחול מתייחס לשוויה של הבטוחה מנקודת מבטו של הבנק, שעה שנידרש לסוגית אישור ההסדר.

מקובלת עלי עמדת הבנק כי מדובר במסמך שתוכנו איננו רלוואנטי למבקש, במסמך מפורט אודות התרחשויות אחרונות בדלק נדל"ן, בדבר חובותיה לבנקים שונים, אפשרויות פרעון החוב לבנקים ולבעלי האג"ח ונתונים נוספים בהם אין כל היתייחסות לשווי הבטוחה, פרט לאותו משפט בודד אשר סומן בכחול על ידי הבנק ויגולה למבקש.

...

ביום 24.3.2016 ניתנה על ידי החלטה בה מצאתי למחוק את הבקשה, שכן סברתי שלא הונחה בפני בית המשפט תשתית ראייתית ראשונית רלוונטית לכך ששיקולי הבנק היו נגועים בחוסר סבירות או ברשלנות, או בפעולה שאינה לטובת הבנק, המצדיקה היעתרות לבקשה, והכל מן הטעמים המפורטים שם. על החלטתי זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

לבסוף קבע כב' השופט עמית, בפסקאות 21-22 לפסק דינו, כלהלן [ההדגשות שלי, ח.כ.]: "21. בנסיבות אלה, מצאתי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית כנדרש בשלב זה, וכי יש להיעתר לבקשת הגילוי. על הגילוי לעמוד ביחס ישר לסוג ולהיקף התשתית הראייתית שהעמיד המבקש. בשים לב לכך שהתשתית הראייתית שבבסיס בקשת הגילוי הפנתה את 'אור הזרקורים' לשאלת שווי הבטוחה מנקודת מבטם של מקבלי ההחלטות בבנק, מצאתי להיעתר לבקשה באופן חלקי כך שמבין שורת המסמכים שלגילויים עתר המבקש, יגלה הבנק כל מסמך (מבין סוגי המסמכים שנמנו בבקשה) בו קיימת התייחסות להערכת שוויה של הבטוחה בתקופה הרלוונטית.

בקשה לדיון בוועדת אשראים של הדירקטוריון מיום 5.9.2011 - עמוד 8 סעיף הביטחונות, הבנק מבקש לחסות את שווי לנאותות הפרשה, אותו נתון מבוקש לחסות בעמוד 9 מקבל אני את טענת הסוד המסחרי אשר נטענת על ידי הבנק בנוגע לנתון שווי הנאותות להפרשה, נתון זה הוא עניין פנימי לבנק בלבד.

מעבר לכך, סבור אני כי נתון זה אף אינו עונה להגדרת ה"רלוונטיות" כפי שנקבעה בהחלטת בית המשפט העליון, הוא איננו קשור לסוגיית שווי הבטוחה ואין בו כדי להועיל למבקש.

סוף דבר הבנק יעביר למבקש, בתוך 7 ימים מהיום, את כל חלקי המסמכים אשר הועברו במעטפה סגורה ללשכתי ואשר סומנו על ידי הבנק בצבע כחול, לרבות כל חלקי אותם מסמכים כמפורט בסעיף 26 להחלטתי, ולמעט החלקים המפורטים בסעיף 29 להחלטתי.

בנוסף צירף המבקש "דוח תיקים לחייב" בהוצאה לפועל, מיום 15.10.15, לפיו חובותיו של המבקש עומדים על סך של כ- 48,000 ₪.

על כן נטען כי במסגרת ההליך פטר בית המשפט את המבקש מגילוי מסמכים וכי טענותיהם בעיניין יועלו בסיכומים.

המבקש הגיש תגובתו וטען כי יש לדחות הטענה שכן המשיבים ביקשו מבית המשפט למחוק את התביעה בשל אי עמידה בצו.

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה הערבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ .

אציין כי מעיון במכתב בנק ישראל, מיום 29.1.13, לא עולה כי המבקש אינו יכול להחזיק חשבון בנק, וכל שצוין במסגרתו כי על המבקש חלות הגבלות בהתאם לחוק שיקים ללא כסוי התשמ"א-1981.

...

בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ (2.2.95); בש"א 128/89, ע"א 229/89 מצא נ. מצא (29.5.89)).

לאור כל האמור ובבחינת סיכוי הערעור וכן ליכולתו הכלכלית של המבקש כמפורט לעיל אני מוצאת להפחית האגרה בתיק ולהעמידה על הסך של 500 ₪, וכן להפחית הערבון ולהעמידו על הסך של 3,000₪.