בקשה לגילוי ועיון בדו"ח חקירה חסוי בתביעת עבודה

ביום 12.3.2020 ניתנה החלטת השופטת (בדימוס) שרה מאירי בה נקבע כי "...התיק יועבר להוכחות בשאלת קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המקרוטראומה/מחלת מיקצוע בעבודת התובעת ובשאלת הקשר הסיבתי בין תשתית כאמור אם תוכח, וליקוי/מחלת התובעת כנטען בכתף ימין. התובעת תגיש כל תצהיריה עד ליום 1.5.20...". ביום 12.7.2020 הגישה המבקשת בקשת ארכה להגשת תצהירים, בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה ובקשה לגילוי מסמכים ספציפיים: התשתית העובדתית שנקבעה על ידי פקיד התביעות; השאלות שהועברו לד"ר אדיר גלוקמן היועץ הרפואי לפקיד התביעות ואשר על בסיסה נדחתה התביעה; חוזר מטעם המוסד "נוהל טפול בתביעות בגין מחלות הנגרמות עקב תנא עבודה". ביום 26.2.2021 ניתנה ההחלטה הבאה: "לאחר עיון בבקשה ולמחיקת סעיפים מכתב ההגנה כמו גם לגילוי מסמכים ספציפיים, אני קובע כי בקשה זו תדון ע"י המותב בפתח דיון ההוכחות (לצורך כך מתבקש ב"כ הנתבע להגיע לדיון כשבאמתחתו כל המסמכים הספציפיים שגילויים מתבקש על מנת שהמותב יוכל לעיין בהם בטרם תנתן החלטה)

גם פסקי הדין אליהם הפניתה התובעת בתגובות מאוחרות יותר אינן תומכים בעמדתה שכן הן בעיניין סורני והן בעיניין גריבובסקי דובר על גילוי של בדו"חות חקירה והקלטות שאינם בנמצא בעניינינו.

עוד אציין כי גם פסק דין רוזן אליו הפניתה התובעת, קובע כי יש לעניין חובת הגילוי יש להבחין בין מצב שבו יתכן שבידי המוסד ראיות שאין בידי התובע בעקבות שאלונים שהופנו למעסיק או חקירה שנערכה אצלו- שאז אין הצדקה שלא לגלות לתובע את כל מימצאי החקירה לבין "תביעה שבה שנוי במחלוקת עצם היתרחשות ארוע תאונתי, שלגביה ככלל בידי המבוטח ולא בידי המוסד המידע בנוגע לעצם היתרחשות הארוע התאונתי ואופן התרחשותו" כפי המתקיים בעניננו.

[1: להרחבה בענין גילוי מסמכים ותרשומות פנימיות ראו: יצחק עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי (נבו, 2021) עמודים 781-787, 797-803.

...

ביום 12.3.2020 ניתנה החלטת השופטת (בדימוס) שרה מאירי בה נקבע כי "...התיק יועבר להוכחות בשאלת קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה/מחלת מקצוע בעבודת התובעת ובשאלת הקשר הסיבתי בין תשתית כאמור אם תוכח, וליקוי/מחלת התובעת כנטען בכתף ימין. התובעת תגיש כל תצהיריה עד ליום 1.5.20...". ביום 12.7.2020 הגישה המבקשת בקשת ארכה להגשת תצהירים, בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה ובקשה לגילוי מסמכים ספציפיים: התשתית העובדתית שנקבעה על ידי פקיד התביעות; השאלות שהועברו לד"ר אדיר גלוקמן היועץ הרפואי לפקיד התביעות ואשר על בסיסה נדחתה התביעה; חוזר מטעם המוסד "נוהל טיפול בתביעות בגין מחלות הנגרמות עקב תנא עבודה". ביום 26.2.2021 ניתנה ההחלטה הבאה: "לאחר עיון בבקשה ולמחיקת סעיפים מכתב ההגנה כמו גם לגילוי מסמכים ספציפיים, אני קובע כי בקשה זו תידון ע"י המותב בפתח דיון ההוכחות (לצורך כך מתבקש ב"כ הנתבע להגיע לדיון כשבאמתחתו כל המסמכים הספציפיים שגילויים מתבקש על מנת שהמותב יוכל לעיין בהם בטרם תינתן החלטה)

על מנת לייעל את ההליך, ולמרות שטרם ניתנה החלטה בבקשה המקדמית, סבור אני שיש מקום לחייב את התובעת בהגשת תצהירי עדות ראשית (שיוגשו בכפוף ותוך שמירה על כל טענותיה המקדמיות) התצהירים יוגשו עד ליום 1.5.21..

בית הדין האזורי בהחלטה מיום 15.8.2021 – ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור - דחה את הבקשה לעיון חוזר, וקבע כך: "ראשית, מקובלת עלי עמדת הנתבע כי מדובר במסמכים המהווים התייעצות פנימית. בהקשר לזאת, התובעת משליכה יהבה על פסק דין רוזן (בר"ע 321115-09-20 רוזן נ' המוסד לביטוח לאומי (5.4.21)) בו עמד בית הדין הארצי על הצורך בקיום הליך גילוי נרחב. אולם, פסק הדין בעניין רוזן מכיר בקיומם של חריגים לכלל הגילוי המצדיק את אי גילויים ובהם מסמכים המהווים התייעצות פנימית ועל כן אין בידי לקבל את עמדתה בהקשר זה;

" על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני ובמסגרתה טוענת המבקשת כי החלטת בית הדין אינה מנומקת וכי לא ניתן כל הסבר מדוע סבור בית הדין שמדובר בהתייעצות פנימית; אין הצדקה לחריגה מהכלל של גילוי מסמכים; מדובר במסמכים שהוגשו לצורך בירור התביעה של המבקשת למוסד ואין מדובר במסמכים שהוכנו לצורך משפט; גם אם מדובר במסמכים המהווים תרשומת פנימית מפנה המבקש לנפסק בבית משפט השלום בעניין ת.א 1952-11-12 יעקבי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ שם נקבע כי על חברת ביטוח להמציא עותק מכל התרשומות הפנימיות בתיק עד למועד דחיית התביעה וטוענת כי מקל וחומר יש להחיל את אותו עיקרון על המוסד; בית הדין האזורי התעלם מהבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה; מדובר במקרה בו אין לאפשר למוסד להעלות נימוקי דחייה נוספים בכתב ההגנה מעבר לאלו שהועלו על ידו במכתב הדחייה וקבלת הבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה תחסוך את הצורך בניהול דיון הוכחות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר שבתיק מצאתי כי דין הבקשה להדחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המוסד.

בנסיבות אלה לא מצאתי הצדקה לבקשת רשות הערעור בעניין זה. לא שוכנעתי כי מתקיים האמור בסעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, לפיו רשות ערעור תינתן "אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". סוף דבר – הבקשה נדחית, לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

החלטה בבקשה לחסיון דו"ח החקירה: התובעת טענה כי המטרה שלשמה נערך דו"ח החקירה הנה לצורך ההליך המשפטי דנא, כדי לגלות מיהו הגורם האחראי לנזק המים נשוא התביעה ואיסוף מידע לצורך הגשת תביעת השבוב.

נטען כי בחוות דעת השמאי מטעם התובעת צוין כי עבודה לקויה של טכנאי מטעם הנתבעת גרמה לנזק הנטען, ושלאחר קבלת ממצאיו, הופעל ע"י בא כוחה של התובעת, חוקר פרטי לצורך בירור סוגיית גורם הנזק לאשורה ובחינת האפשרות להגשת תביעת שבוב.

התובעת הפניתה לפסיקה הדנה בחסיונו של מיסמך שהוכן לקראת משפט, שלפיה נקבע כי מיסמך שכזה נהנה מחסיון מוחלט לכל אורך ההליך המשפטי, ועל כן היא עותרת להחיל חסיון מלא על דו"ח החקירה, והבהירה כי אין בכוונתה לעשות שימוש בדו"ח במסגרת התובענה, לעומת עיכוב העיון המבוקש לגבי הודעות נציגי מבוטחת התובעת שנגבו על ידי החוקר הפרטי עד גמר חקירתם של עדי ההגנה.

...

בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי ברע"א 31644-11-18, להלן החלטתי בבקשת התובעת להורות על חסיון ועיכוב עיון במסמכים ספציפיים.

אזכיר כי המבחן הקובע אם להיעתר לבקשה לדחיית מועד הצגת מסמכים וראיות שבידי בעל דין הוא, אם יהא בדחייה כדי לשרת את האינטרס של גילוי האמת.

לאחר עיון במסמכי תמליל השיחה, אני סבורה כי דחיית גילוי הראיה תשרת יותר את מטרת גילוי האמת מאשר העיון בה במועד הרגיל, וכי יש חשש כי הגילוי בשלב זה יביא להתאמת גרסת נציג הנתבעת לגרסתו שמופיעה בראיה, המהווה לטעמי, חריג המצדיק את עיכוב גילוי הראיה בשלב זה, ומקיים את תכליתה של הלכת סוויסה.

לפיכך, בשלב זה אני דוחה את מועד גילוי ההקלטה והתמליל, עד לאחר הגשת תצהירי עדויות ראשיות מטעם הנתבעת.

לפני בקשה אשר עניינה עתוי הגשת תצהירי חוקרים מטעם הנתבעת, בתביעות לתגמולי ביטוח לפי פוליסת אובדן כושר עבודה.

טענות הצדדים בנושא הבקשה לטענת הנתבעת, יש לאפשר לה להגיש את תצהירי החוקרים לאחר תום פרשת התביעה, בעיקר מהסיבות הבאות: יש בדו"חות החקירה כדי לסתור את טענות התובע אשר לעצם תיפקודו הנטען כתוצאה ממצבו הרפואי "וכן בעניינים אחרים". מטרת החקירה הנגדית היא ערעור מהימנותו של עד ולפיכך קיימת חשיבות גדולה לעובדה כי המידע שבדו"חות אלו, לא יובא בפני התובע טרם התייצבותו על דוכן העדים.

דיון והכרעה אשר לטענת התובע כי הנתבעת מנועה מלהגיש את תצהירי החוקרים מאחר ומדובר בראיה חסויה – ברשימת המסמכים אשר ערכה הנתבעת ושהוגשה על ידה לתיק, נרשם כך: "דוחות חקירה (חסוי לפי הילכת סוויסה)". בית המשפט העליון נתן את דעתו להבחנה שבין חיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט, ולבין הילכת סוויסה.

גם במקרה ששם היה, המבקשת לא ביקשה לעיין בחומרי החקירה בשלב הגילוי המוקדם והשאלה לה נידרש בית המשפט היתה האם להורות למשיבה להגיש את חומרי חקירה מייד לאחר הגשת תצהירי המבקשת, או לאחר חקירתם הנגדית של עדיה, וכך נקבע: "ראינו ששאלה זו קשורה לסוגית אופן שמיעת ההוכחות – האם יורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית, אם לאו, ואם כן – האם יתיר לנתבע לעכב את הגשת תצהיריו עד לסיום חקירת עדי התובע (או התובע עצמו) או שיחייבו להגישם מיד לאחר הגשת תצהירי התובע. לא ניתן לקבוע כללים אחידים ונוקשים בסוגיה האמורה, ויש להחליט בכל מקרה על-פי נסיבותיו. מצד אחד יש לקחת בחשבון שעצם דחיית העיון בראיות הנתבע היא חריג לכלל המחייב גילוי מלא כבר בשלב קדם המשפט, במסגרת הליכי הגילוי המוקדם (גילוי מסמכים ושאלונים). מצד שני עומד הצורך להבטיח בירור ראוי ואפקטיבי של עובדות אמת. ככל שנראה כי שאלות המהימנות הן עמוקות וההכרעה בהן עשויה לחרוץ את גורל ההליך, כן יהיה מקום לדחות למועד מאוחר יותר את חשיפת החומר שבידי הנתבע (עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובע, או עד לסיום חקירתו וחקירת עדיו בחקירה נגדית, לפי נסיבותיו של המקרה). כמובן שאם בית המשפט מחליט שלא יוגשו תצהירי עדות ראשית (בכלל, או בעיניין מסוים) תהיה הצדקה לדחות את מועד העיון עד לסיום כל פרשת התביעה, לרבות החקירות הנגדיות. מכל מקום, כשבית המשפט מחליט בסוגיות אלה עליו להיות ער לאופייה ולטיבה של המחלוקת וראוי שאף יעיין במסמכים, אותם מבקש הנתבע שלא לחשוף אלא בשלבים מתקדמים של ההליך, על מנת לעמוד על טיבם ולוודא שאכן יש הצדקה לדחיית העיון בהם ו/או לדחיית הגשתם במסגרת תצהירי עדות ראשית". ובכן, מעיון בתצהיר עדותו הראשית של התובע, עולה כי פורטה בו בהרחבה רבה מאוד גירסתו העובדתית לגבי מצבו הרפואי והתפקודי (סעיף 31 לתצהיר).

...

הנתבעת סבורה כי יש לדחות את התביעה, מהנימוקים הרבים אשר פורטו על ידה בכתב ההגנה.

לטענת התובע, יש לדחות את הבקשה, בעיקר מהסיבות הבאות: הנתבעת אינה רשאית להגיש את דו"חות החקירה שכן במסגרת תצהיר גילוי המסמכים היא הכתירה אותם כ"חסויים".

על כן, בשלב זה ועל בסיס החומר המצוי בפני, איני סבורה כי יש להיעתר לבקשה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 28926-07-22 פלוני נ' עבד אלג'באר ואח' לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקש פלוני המשיבים 1. שרקייה עבד אלג'באר 2. קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים 3. נאדר שרקייה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א' דורון) מיום 7.7.2022 בת"א 8336-04-18 החלטה

הבקשה לעיון וגילוי בדוחות שהוכנו לקראת משפט נוגדת ההלכה הפסוקה, בודאי כאשר במקרה דנן מבוקש לעיין בדוחות שהוכנו לקראת משפט, קרנית לא מבקשת לעשות בהם שימוש וטענותיה לעניין חיסיון המסמכים בשלב קדם המשפט לא נסתרו.

מדובר בהחלטה מנומקת עם שיקול דעת המסור לערכאה המבררת, ואין להתערב בו. המבקש לא ביקש בשום שלב במהלך קדם המשפט בקשת גילוי או עיון בדוחות החקירה, והגשת הבקשה בשלב בו הוגשה (במהלך שמיעת הראיות) מאוחרת ותביא לסירבול ההליכים ולצורך לידון בבקשה נוספת להבאת ראיות לאחר שהמבקש הכריז "אלה עדיי". מה גם שבית המשפט קמא בדק את הפגיעה שתהיה אם תהיה במבקש אם תמנע ממנו יכולת העיון, וסבר שאין פגיעה מהותית, והכול בהחלטה מנומקת.

אם מבקש המבקש להסתמך על הראיות שבאמתחתה של קרנית כדי להוכיח תביעתו, עליו להביא ראיות לקיומן של ראיות כאלה לטובתו בחומר שלא גולה לו, ובמקרה דנן בדין קבע בית המשפט קמא באופן מנומק, ולאחר שבעצמו עיין בחומר, כי אין כך הדבר.

...

משכך בענייננו, ובהתאם לפסיקה שסקרתי, משלא ביקשה קרנית להגיש כראיה חומר שקודם טענה כי הוא חסוי, אני סבורה כי יש לדחות את טענות המבקש.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.

המבקש ישלם לקרנית הוצאות ההליך בסך 1,500 ₪.

מבוא המבקש, יליד 13.5.73, נפגע לטענתו בתאונת עבודה שארעה ביום 28.4.18 (להלן: "התאונה").

במכתבה מיום 10.9.20 הודיעה קרנית כי קיימים בידה דוחות חקירה שהם חיסויים שכן הם הוזמנו לצורך הכנת וניהול התביעה, וככל שתבקש לעשות בהם שימוש בהמשך, היא תגיש בקשה לבית משפט קמא לפי הילכת סויסה (רע"א 4249/98 שמעון סויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע,מ ואח', פ"ד נ"ה (1) 515, מיום 19.12.99 מפי כב' המשנה לנשיא השופט שלמה לוין) .

טענות המשיבה: קרנית הצהירה על חיסיון דוחות החקירה במסגרת גילוי המסמכים מטעמה, הצהירה על חיסיון במסגרת תגובתה לבית משפט קמא ובמועד שקבע בית משפט קמא לא רק שלא הגישה בקשה לעיכוב עיון במי מתוצרי דוחות החקירה, אלא הצהירה בלשון שאין ברורה ממנה כי לא ייעשה שום שימוש ראייתי בדוחות החקירה ונספחיהם ולכן הם היו, נותרו ויישארו חיסויים.

...

דיון לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהחלטת בית משפט קמא מצאתי להורות על החזרת העניין לבחינתו של בית משפט קמא, זאת לאחר שיוצגו בפניו דוחות החקירה של קרנית.

איני מקבלת את טענת המבקש כי לאורך ההליך קרנית מיאנה לטעון לחיסיון תוצרי החקירה, אלא רק בשלב הגשת הראיות.

סוף דבר התיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שיעיין בדוחות החקירה על תוצריהם ואזי תינתן החלטה האם מדובר בדוחות שהוכנו לצורך המשפט אם לאו.