מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

בקשה לבניית מרפסת שמש צמודה לדירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הנתבעים טענו כי לא ידעו כל השנים שחדר השרות, אשר היה צמוד לדירה כשקנו אותה מצד ג', ניבנה ללא היתר, ועל כן בקשו להעביר את האחריות על שכם צד ג'.
נכון שבעת רכישת הדירה מצד ג' הוציא השמאי דני כודדי אישור (11.9.06) לפיו הוצגו בפניו היתרי בנייה לגבי חדר נוסף מבניה קלה ומרפסת שמש לנכס אולם דבר זה יכול להיות מוסבר בעובדה כי סגירת המרפסת והפיכתה לחדר שירות נעשתה בהיתר מתאריך 14.1.79 וסגירת החצר בגדר נעשתה בהיתר מתאריך 30.5.89.
...
בין הצדדים לתיק זה הוסכם כי הנתבעים ישלמו לתובעים בפשרה סך של 38,000 ₪ ועל בית המשפט לפסוק לגבי חלוקת סכום זה בין הנתבעים וצד ג', לאחר ששני האחרונים יגישו סיכומיהם.
לאור האמור לעיל אני דוחה את הודעת צד ג' ומחייבת את הנתבעים בתשלום הוצאות צד ג' בסך 6,200 ₪ + מע"מ שישולמו תוך 30 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

המבקשים החלו בבניית ההרחבה לדירתם, וביום 3.7.2019 הבחינה המשיבה בכך, שפועלי הבניין מטעם המבקשים בונים קונסטרוקציה לפני יציקת בטון, כשהקונסטרוקציה עולה על מפלס דירתה של המשיבה בגובה של 45 ס"מ בחדר אחד, ובגובה של 70 ס"מ בחדר אחר, כשמעל חדר זה מתוכנן להיות מונח דוד-שמש ומחסה לדוד, כך שהעליה והחריגה ממפלס דירתה של המשיבה יגיע לכדי 2.10 מטר, כל זאת מול חלון דירתה של המשיבה, ובמרחק מספר מטרים ממנו, באופן החוסם את הנוף, האויר ואור השמש.
במפגש שנערך בין הצדדים ביום 4.7.2019 טענו המבקשים, שבהתאם לתקנון המתוקן רשאים הם לבנות את ההרחבה בגובה העולה על מפלס דירתה של המשיבה, הואיל ולטענתם, לפי התקנון המוסכם, ככל שהם אינם בונים מרפסת בשטח הצמוד לדירת המשיבה, רשאים הם לבנות קומה שניה מול חלון דירתה של המשיבה, גם אם בניה זו תחסום לחלוטין את חלון דירתה.
...
ככל שבית-משפט קמא יגיע למסקנה, לאחר שישקול בדבר מחדש, שקיימת הצדקה עניינית לאפשר את ביצועו של האיטום, ו/או את התקנת מעקה הבטיחות על הגג, יותנה הביצוע בכך שהמבקשים יפקידו מראש בבית-המשפט ערובה מתאימה, לפי שיקול דעת בית-המשפט, שיהא בה כדי להבטיח את הריסת הגג, מעקה הבטיחות והאיטום, ככל שיינתן פסק-דין בתום ההליך העיקרי, המקבל את תביעתה של המשיבה.
התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאני מקבל את בקשת רשות הערעור, שדנתי בה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על-פי הרשות שניתנה.
אני מקבל את הערעור, ומורה על החזרת התיק לבית-משפט קמא על-מנת שבית-משפט קמא יוכל לשקול מחדש את החלטתו, הן בנוגע לאיטום והן בנוגע למעקה הבטיחות על הגג, הכל כפי שפורט לעיל בפסקאות י"ד-י"ט של פסק-הדין.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ובדברי ההסבר לבקשה ציינה המשיבה: "ברוב בנייני המגורים החדשים אשר ניבנו בשנים האחרונות, ניבנו גם מרפסות פתוחות (מרפסות שמש), אשר מהוות חלק בלתי נפרד מהדירה. עד כה חוייבו מרפסות אלו בתעריפי ארנונה עפ"י שטח הגג הצמוד לדירה דהיינו 30% מתעריף הארנונה למגורים באותה דירה.
...
לפיכך מקובלת עלי פרשנות המשיבה לפיה המונח מרפסות כולל בתוכו כל סוג של מרפסת, מרפסת מקורה או מרפסת פתוחה (שמש) עד לשטח של 12 מ"ר, והוספת המילים: "ומרפסות פתוחות (מרפסות שמש)", אינה מעלה ואינה מורידה שכן הגדרת "מרפסת" אינו מבחינה בין מרפסת שמש למרפסת אחרת.
סוף דבר בקשת האישור נדחית.
נדחית התביעה האישית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבים (התובעים בכתב התביעה) הנם בעלי הזכויות בדירה הצמודה לדירת המבקשים, אף היא בקומה השנייה של הבניין (להלן: "דירת המשיבים").
כך, מדגישים התובעים, בתכניות שאושרו ישנה הקלה להוספת דירה, הוזזו מרפסות שמש והוסף מקום חניה – וכל אלו בלא שידעו על כך וודאי בלא שהסכימו לכך.
הסכמת המשיבים באה לכדי ביטוי בחתימתם על התכניות (נספח 5 לכתב התביעה) ובהכתבת "כתב התחייבות" עליו חתם המבקש 4, איל עוזרי, ביום 5.1.11 ובו התחייבותו לתקן כל נזק שיגרם לדירת המשיבים ולהסכים לבנייה שיבקשו לעשות המשיבים עצמם בעתיד (נספח 3 בכתב ההגנה).
...
כדי לקבוע אם אכן ניתן לקבל בנסיבות העניין העלאת טענות כנגד מתן היתרי הבנייה במסגרת "תקיפה עקיפה" לא ניתן להסתפק במבחן הסעד ואין מנוס מירידה למהות הסכסוך כפי שהוא משתקף בכתבי הטענות.
לא ניתן איפוא להורות על העברת התביעה לבית המשפט לעניינים מנהליים ואין מנוס ממחיקת הטענות המתייחסות להיתרי הבנייה גם תחת הגדרתן כתקיפה עקיפה.
אשר על כן אני מקבל את הבקשה וקובע כי יש למחוק בשל חוסר סמכות עניינית את כל טענות המשיבים בכתב התביעה המתייחסות לתקיפת היתרי הבנייה.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נוסף על כך נקבע כי כל דירת תמורה תמוקם בעלייה של 2 קומות לעומת מיקום הדירה הנוכחי ולכל דירה יתוספו חניה צמודה ומרפסת בשטח של 11 מ"ר (אציין כי בפסק דינה קבעה המפקחת כי שטח מרפסת השמש יעמוד על 12 מ"ר ואולם, מנספח ב' להסכם התמ"א עולה כי שטח המרפסת יעמוד על 11 מ"ר) (ההסכם צורף כחלק מנספח 2 לנספחי העירעור לעיל ולהלן: "הסכם התמ"א").
עוד הוסיפה המפקחת וציינה כי הדירה אשר המערערת מבקשת לקבל לעצמה - דירה בקומה שישית, בשטח 97 מ"ר, עם מרפסת בשטח של 22 מ"ר - מגלמת תמורה שהיא מעבר לתמורה המגיעה לה, כפי שהודה אף המומחה מטעם המערערת.
לכך אוסיף אני כי בדומה להסדר זה, בכל הנוגע לזכויות בעלי דירות ברכוש המשותף, החיל חוק המקרקעין מספר נוסף של הסדרים שיש בהם משום כירסום בהגנת הקניין הקלסי, אשר מהם נובע כי אמנם, זכות הקניין של בעל דירה ברכוש המשותף, היא זכות קניינית מוחלשת (ראו לדוגמא – ההסדר החל על התקנת מעלית בבית משותף, התקנת דוד שמש, תוספת בנייה לפי סעיף 71א' וכיוצא בכך).
...
המערערת סירבה לחתום על הסכם התמ"א ומשכך, הוגשה כנגדה התביעה אשר נדונה לפני המפקחת, במסגרתה עתרו המשיבים לסעד הכופה על המערערת חתימה על הסכם התמ"א. המערערת טענה כי דין התביעה כנגדה להידחות.
ובשולי הדברים – טענות המערערת באשר לגובה ההוצאות בהן חוייבה – אשר לכך, טוענת המערערת כי ההוצאות אשר נפסקו לחובתה אינן סבירות וזאת, בין היתר בהשוואה להוצאות אשר נפסקו על ידי המפקחת בתיק אחר אשר נדון לפניה (תיק 5/849/2020) במסגרתו - לטענת המערערת - חייבה המפקחת בהוצאות בסך 15,000 ש"ח. טענותיה אלו של המערערת אין בידי לקבל ראשית לאור ההלכה הפסוקה ובהתאם לה לא תיטה ערכאת הערעור להתערב בפסיקת ההוצאות על ידי הערכאה המבררת.
לכך יש להוסיף כי – בניגוד לטענת המערערת בתיק 5/849/2020 (אשר ערעור בהקשר אליו נדון לפני מותב זה) היו שתי נתבעות וכל אחת מהן חויבה בסך של 15,000 ש"ח, קרי פסיקת ההוצאות לטובת התובעים עמדה על סך כולל של 30,000 ש"ח. לאור זאת, נדחות גם טענותיה של המערערת בנוגע לפסיקת ההוצאות לחובתה.
סוף דבר; לאור כל האמור והמפורט – הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו