מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לבית משפט להכריע בהחלטת קופת חולים שלא לממן תרופה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום ברחובות 10 אוגוסט 2022 ת"א 48149-06-21 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ מספר בקשה:6 בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיאה רנה הירש התובעת א.ו. הנתבעת ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ החלטה
חרף הספק, שברגיל היה מצדיק את חיוב התובעת לשאת בשכר המומחה כמימון ביניים (ר' לעניין זה רע"א (מחוזי מרכז) 28889-09-19, ד.א. נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ [29.10.19], שם נקבע כאשר "ראשית הראיה" היא בתחום הגבולי, ולצורך האיזון, יש להורות כי התובע יישא בשכר המומחה), ולנוכח הנכות שנקבעה לתובעת בתחום האורתופדי, יושת השכר על הנתבעת כמימון ביניים.
מדובר בסיכום מפורט מאד (4 עמודים) שבסיומו המלצה לפנות לטפול פסיכולוגי תוך אזכור האפשרות לעשות כן דרך קופת חולים, וכן המלצה לפנות להערכה פיסיכיאטרית.
" כפי שמציין כבוד השופט (בדימוס) ריבלין בספרו: "באותם מקרים בהם נותר ספק בשאלה אם המדובר במסמך המותר בהמצאה למומחה ואם לאו, ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, לשאלה אם המדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, לא ביוזמתם של בעלי הדין, ואשר משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי. במקרים כאלה עשוי המידע האובייקטיבי הכלול במסמכים לגבור על חיווי הדיעה המצוי בהם, באופן שיהיה במסמכים כדי לסייע למומחה בהחלטתו ולא יהא בהם כדי לפגוע בשקול דעתו העצמאי. אין די בכך שבמסמך רפואי מצויים גם אלמנטים של חוות דעת כדי להביא לכלל מסקנה שהמסמך כולו הוא בגדר חוות דעת שהצגתה בפני מומחה אסורה. על בית המשפט לשקול שתי שאלות בבואו להכריע בגורל המסמך: האחת, אם האבחנות וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול, והשניה, אם ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות שבמסמך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו" [אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים 665 (מהדורה 4, 2011)].
תחת ראש הפרק "מומלץ" נרשם כי רצוי שהתובעת תחזור לתיפקוד במידת האפשר וכי אינה זקוקה לטפול תרופתי בשל תלונותיה בתחום הנפשי, ועליה להמשיך במעקב ובטיפול שהומלץ לה על ידי גורמים אחרים.
...
עיינתי בתשובת התובעת הנוגעת למסמך זה ואינני מקבלת את עמדתה.
בפרק "דיון" נרשמו עיקרי תלונות התובעת, עם שורה אחת של אבחנה שלא הסבר הבסיס למסקנה אליה הגיע הרופא.
לנוכח האמור, אני מורה על סיכום הביקור של ד"ר ברש לא יוצג בפני מומחה בית המשפט.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

פוליסה זו נועדה לספק מעטפת משלימה לכסוי המימוני הניתן על ידי המדינה מזה וקופות החולים מזה, כגון מימון טיפולים שבוצעו בחו"ל, מימון תרופות שאינן בסל הבריאות וכיוצא באלה.
בעניינינו, במסגרת העירעור שהגישה המשיבה על פסק הדין הראשון העלתה היא את הטענה כי בית המשפט המחוזי לא דן בתעריפים הנגבים מקופות החולים על ידי בתי החולים הפרטיים, וממילא הכרעתו של בית המשפט המחוזי בפסק הדין הראשון איננה מתייחסת לסוגיה זו. מנורה, בתגובה, הגישה בקשה להגשת ראיה נוספת בעירעור – בקשה זהה במהותה לבקשה אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בטרם מתן פסק הדין הראשון.
ואולם, בהמשך אותו מכתב ממש, נכתב כך: "למרות האמור לעיל ומאחר ולא תבעת את חב' הביטוח ועברת את הניתוח ע"ח קופ"ח בבי"ח אסותא הוחלט לאשר סך של 2,000 ש"ח (מחצית משכר מנתח). במידה וברצונך לערער על תגמולי הביטוח שהועברו, עליך להמציא אישור קופ"ח/ביה"ח בו אושפזת לגבי ערכו של טופס 17 למקרה הנידון". עינינו הרואות כי מנורה מאשרת כי בהנתן שהמשיבה עברה את הניתוח בבית חולים פרטי; במימון של קופת החולים; ומבלי לתבוע את השתתפותה של מנורה – קרי, היתקיימו התנאים שבהוראת סעיף 2.9.1 לפוליסה – זכאית המשיבה לסכום גבוה יותר מהסכום המחושב על פי עלות יום אישפוז, דהיינו לסכום העולה על הסכום בהתאם למחירון משרד הבריאות, ועל פיו מפצה מנורה מבוטחים שעברו ניתוח בבית חולים צבורי.
ודוק, אי נשיאה בעלות הניתוח בפועל הוא החסכון שנוצר למנורה, ולא מחירון משרד הבריאות שאין חולק כי אינו חל על מנורה במישור היחסים מול בתי החולים הפרטיים (ואף לא במישור היחסים שבין בתי החולים הפרטיים לבין קופת החולים שנשאה בנטל המימוני), וכפי שהוכח בבית משפט קמא, נוקב במחירים נמוכים יותר.
ודוק, בידי מנורה, לפי דבריה, אין נתונים קונקריטיים בדבר עלויות הניתוחים בבתי החולים הפרטיים עבור קופות החולים; טענתה כי עלות הניתוחים בפועל בעת הרלוואנטית אינה עולה על מחירון משרד הבריאות לא הוכחה; וכך גם טענתה לפיה עלויות הניתוחים בפועל בהן נושאות קופות החולים אינן עולות בממוצע על ערכם של אותם ניתוחים על פי מחירון משרד הבריאות, כפי שהצהיר והעיד עו"ד ליפשיץ – נדחתה על ידי בית משפט קמא, ובצדק נדחתה.
...
דין טענה זו, על שני ראשיה, להידחות.
לבסוף, לא מצאתי כי יש להיעתר לבקשתה החלופית של המשיבה לפיה יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד תשלום תגמולי הביטוח על ידי מנורה, חלף מועד קרות מקרה הביטוח כהוראת סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, וזאת משום שזו נטענה בעלמא, וללא כל ביסוס מתאים (וראו: אליאס, בעמ' 1531-1529; חבקין, בעמ' 540-538.
סוף דבר אם תישמע דעתי, יידחה הערעור העיקרי ויתקבל בחלקו הערעור שכנגד, כך שפסק דינו של בית משפט קמא יעמוד בתוקפו, בכפוף לשינוי הגדרת הקבוצה כמפורט בפסקה 71 לעיל.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

" הליך הבחינה בידי המשיב היתנהל באופן לא סדור, כפי שעולה מהחלטות בית המשפט בעיניין זה. לבסוף, ביום 22.6.23 נימסר על ידי ב"כ המשיב, כי דר' ארנבסקי "אינו מוצא טעם ממשי לקיום שיחה עם הרופא המטפל במרכז הרפואי שיבא", כי "אין הוכחה בספרות המקצועית לכך שהוא [המכשיר] עוזר לכאבי גב", וכי "מנסיונו בקופת חולים לא מקובל לרשום את המכשיר לטפול בכאבי גב." אעיר כבר עתה, שקשה מאוד להלום תשובה זו. משבית משפט מורה למשיב ולגורמיו לבצע פעולה מסוימת, ובמקרה זה לקיים בירור מקצועי בין רופאים כדי לוודא שניתן לחולה טפול נכון ומיטבי – על המשיב בכלל ועל הרופא בפרט לקיים את הוראת בית המשפט כלשונה.
כפי שנכתב בהחלטת בית המשפט שניתנה בעקבות העידכון: "דרך ההתנהלות המתוארת בהודעת העידכון אינה מניחה את הדעת. מדובר בטיפול רפואי בחולה, והגם שמדובר באמצעי עזר רפואי ולא בתרופה, לא ניתן להותיר לאורך זמן את המצב ללא בירור. הדברים שנמסרו בעל פה 'איני זוכר' אינם מלמדים דבר." לאור זאת התבקש דר' גור-אריה, להגיש היתייחסות מפורטת באשר להמלצה לשימוש במכשיר TENS.
הטיפול הרפואי יינתן באיכות סבירה ובזמן סביר, והכל בכפוף לשיקול דעת רפואי ובמסגרת המשאבים ומקורות המימון העומדים לרשות שב"ס..
. בית המשפט הדן בעתירת אסיר אינו נידרש להכריע מהו הטיפול הנכון לאסיר חולה, אלא אך לבחון את ההחלטה המנהלית על פי אמות המידה של הבקורת השיפוטית, מתוך זהירות שלא להתערב בשקול הדעת הרפואי של הגורם האמון על כך. עתירה זו ממוקדת בטענה נגד החלטת המשיב על יסוד עמדתו של דר' ארנבסקי, שלא לקיים את המלצת המרפאה האורתופדית אליה הפנה את העותר, שניתנה על ידי הרופא המטפל דר' זייב, לאפשר לעותר שימוש עצמו בתאו במכשיר TENS.
...

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי לבית הדין האיזורי בתל-אביב הוגשה תביעת המבקש כנגד המשיבה, שירותי בריאות כללית (להלן – הכללית), המשיגה על החלטת ועדת החריגים ("הועדה לבחינת טכנולוגיות ותרופות מחוץ לסל במקרים דחופים") של הכללית, אשר דחתה את בקשת המבקש למימון תרופה בשם "פרוססבי" לצורך טפול במחלה הגנטית ציסטינוזיס ממנה הוא סובל, אשר פגעה בין היתר, בכליותיו.
שכן, מאחר שהמשרדים הראשיים של כלל הקופות מצויים באיזור המרכז, הדבר יוביל לכך שניתן יהא להגיש כל תביעה לפי חוק ביטוח בריאות לבית הדין האיזורי תל אביב, וכתוצאה מכך יוטל "עומס בלתי פרופורציונאלי על בית הדין בתל אביב שתוצאתו היא, בראש ובראשונה – פגיעה בציבור המתדיינים, ובאנטרס הצבורי לקיום משפט מהיר ויעיל". לסיכום – בית הדין האיזורי קבע כי קביעת מקום השיפוט על פי החלופה הקבועה בתקנה 3(א)(11) אך בשל המצאות מרכז מפעלה הרשום של הכללית בתל אביב, בלא שמתקיימת זיקה כלשהיא בין המבקש למקום השיפוט, "איננה מתיישבת עם אמות המידה שנקבעו בתקנות בנוגע לקביעת הסמכות המקומית, והיא אף אינה עולה בקנה אחד עם האנטרס הצבורי לקיום משפט מהיר ויעיל". טענות המבקש בבקשת רשות העירעור בגדרי הבקשה טען המבקש כך: משלא נקבע מקום שיפוט ייחודי לתובענות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הרי שיש להחיל את ההסדר הקבוע בתקנה 3(א)(11), שלפיו מקום השיפוט הוא לפי בחירת התובע - מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע ואם הנתבע הוא תאגיד - משרדו הרשום.
המחוקק לא ראה מקום להתקין תקנות ספציפיות לעניין מקום השיפוט בתובענות לפי חוק ביטוח בריאות, והדבר מהוה אינדיקאציה לכך שההסדר החל הוא זה הקובע בתקנה 3(א)(11), ואין מדובר בלאקונה, שבית הדין יכול למלאה בדרך של היקש; חששו של בית הדין מכך שכלל התובענות כנגד קופות החולים תוגשנה אך בבית הדין האיזורי בתל-אביב אין לו מקום, שעה שמדובר בתובענה נגד החלטת ועדת החריגים, שאיננה מחוזית, שכן בכל קופת חולים יש רק ועדת חריגים אחת, הפועלת בהנהלתה הראשית.
דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני המבקש ועמדת הכללית הגענו לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות העירעור להיתקבל.
...
שכן, מאחר שהמשרדים הראשיים של כלל הקופות מצויים באזור המרכז, הדבר יוביל לכך שניתן יהא להגיש כל תביעה לפי חוק ביטוח בריאות לבית הדין האזורי תל אביב, וכתוצאה מכך יוטל "עומס בלתי פרופורציונלי על בית הדין בתל אביב שתוצאתו היא, בראש ובראשונה – פגיעה בציבור המתדיינים, ובאינטרס הציבורי לקיום משפט מהיר ויעיל". לסיכום – בית הדין האזורי קבע כי קביעת מקום השיפוט על פי החלופה הקבועה בתקנה 3(א)(11) אך בשל הימצאות מרכז מפעלה הרשום של הכללית בתל אביב, בלא שמתקיימת זיקה כלשהי בין המבקש למקום השיפוט, "איננה מתיישבת עם אמות המידה שנקבעו בתקנות בנוגע לקביעת הסמכות המקומית, והיא אף אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי לקיום משפט מהיר ויעיל". טענות המבקש בבקשת רשות הערעור בגדרי הבקשה טען המבקש כך: משלא נקבע מקום שיפוט ייחודי לתובענות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הרי שיש להחיל את ההסדר הקבוע בתקנה 3(א)(11), שלפיו מקום השיפוט הוא לפי בחירת התובע - מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע ואם הנתבע הוא תאגיד - משרדו הרשום.
דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני המבקש ועמדת הכללית הגענו לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל.
אנו סבורים, כי עת מדובר בתביעה של חבר קופת חולים כנגד הקופה, ובמיוחד עת מדובר בתביעה שעניינה היא החלטת ועדת החריגים, אין מקום לשלול מהתובע את זכות הבחירה המוקנית לו על פי תקנה 3(א)(11).
לטעמנו, כפי שנקבע על ידי בית הדין האזורי בעניין גורפינקל, "לא ניתן על בסיס היקש בלבד לשלול את זכות הבחירה המוקנית לתובעת על פי תקנה 3(א)(11)". שנית, מקובלת עלינו גישת הקופה, שלפיה בהיות חוק ביטוח בריאות חוק סוציאלי, יש להקל על התובעים זכויות מכוחו, ולאפשר להם לנהל את תביעותיהם על פי בחירתם, בין במקום מגוריהם ובין במקום משרדה הרשום של קופת החולים.
שלישית, אשר לנימוק שלפיו יש למנוע מצב שלפיו ניתן יהיה להגיש כל תביעה לפי חוק ביטוח בריאות לבית הדין תל אביב, הרי שלאור מהות ההליך לטעמנו אין בנימוק זה כדי לשלול את זכות הבחירה של המבקש המוקנית לו על פי תקנה 3(א)(11).
סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

לפיכך, כאשר בקשת הפטנט מלוּוה בהטעיות מכוונות, שתכליתן הארכת תקופות המונופולין, וכאשר הטעיות אלה מקשות על החברות הגנריות להעריך באופן מדויק את סכויי הבקשה להיתקבל, אזי גם אם ההשפעה של ההטעיה מועטה, ואף אם היא מסתכמת באחוזים בודדים, ניתן לקבוע כי דרישת הקשר הסיבתי – בין מעשי ההטעיה, לבין ההתעשרות שנגרמה כתוצאה מההחלטה שלא לבצע השקה בסיכון – היתקיימה (וראו גם את הדוגמה המספרית המובאת בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, בפסקות 46-43).
מדובר בשאלה נכבדה ומורכבת, המצריכה איזון בין השחקנים השונים: חוג המתחרים; ציבור משתמשי התרופה; קופות החולים (או חבריהן); ואף הציבור בכללותו, שבדרך זו או אחרת סִבּסֵד את מחירי התרופה הגבוהים (באמצעות מימון סל התרופות).
הקבוצה המיוצגת הוגדרה בבקשת האישור בתור כל מי שרכש בישראל את התרופה 'פלביקס' בתקופה הרלוואנטית, לרבות מטופלים, קופות חולים, בתי מרקחת והמדינה או מי מטעמה (ת.צ. (מר') 16856-03-16 לרום נ' Sanofi, ת.צ. (מר') 26085-03-16 מונצרי נ' Sanofi; יצויין כי הדיון בשתי בקשות האישור אוחד, וההליך עוכב תחילה עד להכרעה בעירעור (החלטת השופטת א' חיות ברע"א 7357/16 מיום 5.12.2016) ובהמשך עוכב עד להכרעה בדיון הנוסף דנן).
...
כמו כן מקובלת עליי העמדה כי היסוד הנפשי שדרוש להקמת עילת תביעה בעשיית עושר, ככל שהדבר נוגע להטעיית רשם הפטנטים, הוא כוונה להטעות; וכי שאלת המטריאליות של המידע שבמוקד הטעיית הרשם עשויה לשמש אינדיקציה לקיומם של כוונה להטעות וקשר סיבתי, אך בנסיבות העניין שלפנינו "אין מקום להעמיס את מלוא כובד המשקל על השאלה אם אלמלא ההטעיה הרשם בהכרח היה דוחה את בקשת הפטנט" (פסקה 29 לחוות דעתה של השופטת (בדימ') ע' ברון).
השופטת (בדימ') ברון, מצדה, סבורה כי אין לשלול באופן עקרוני את האפשרות להגיש תביעת עשיית עושר עקב הפרת סעיף 29א(א), ואף לשיטתה הפרת הסעיף אינה מותנית בשימוש באמצעים שייחודיים למעמד המונופוליסטי (למסקנה אחרונה זו הצטרפו גם הנשיאה (בדימ') א' חיות והשופט י' עמית).
מדובר בשאלה מורכבת שהפסיקה נדרשה לה מספר פעמים בעשורים האחרונים (ראו והשוו: ע"א 6126/92 אטלנטיק, חברה לדייג ולספנות בע"מ נ' דג פרוסט תעשיות דייג (1984) בע"מ, פ"ד נ(4) 471, 480-479 (1997); רע"א 3739/99 מכוני דיאגנוסטיקה והדמיה בע"מ נ' קר שירותי רפואה בע"מ (21.9.1999); בש"א (מחוזי י-ם) 2263/05 רבוע כחול - ישראל בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ (6.7.2005); ת"א (שלום חי') 13803-08-14‏ תורג נכסים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה משגב (16.10.2017); כן ראו **** פרידמן ואלרן שפירא בר-אור דיני עשיית עושר ולא במשפט כרך א 589-588 (מהדורה שלישית, 2015); עופר גרוסקופף אופקים חדשים במשפט - הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט 301 (התשס"ב)) – אך בדומה לחברתי הנשיאה (בדימ') חיות, אף אני סבור כי המקרה דנן אינו מחייבנו ללבן סוגיה זו במלואה, ויש להניח כי היא תוסיף ותתברר בפסיקה עתידית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו