מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לבית המשפט לרישום בית משותף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעים מודים לבית המשפט על תרומתו הרבה בקידום השלמת רישום הבית המשותף, לעורכת הדין תמר פריאנטה, מנהלת מחוז לישכת רישום המקרקעין ומפקחת בכירה על לישכת רישום המקרקעין בחולון שהשקיעה מזמנה ועשה ככל שבידה לקדם את הליך רישום הבית המשותף, וכן לעורכת הדין חנה כהן היועצת המשפטית של עריית בת ים על שהשקיעה מזמנה להתגבר על הבעיות שהתגלו במסגרת הרישום ופעלה – בהתאם לבקשת בית המשפט לקידום תיק רישום הבית המשותף".
...
הגם שהחלטתי לא להורות ל-עו"ד אלי גאון להחזיר את שכר הטרחה אותו הוא קיבל מהתובעים וגם לא לחייב אותו בפיצוי על נזק שנטען שהוא באחריותו, אין להתעלם מכך, שרישום הבית המשותף התעכב לאורך שנים והתאפשר בסופו של דבר בעקבות התביעה שהוגשה והסיוע שניתן על ידי בית המשפט שהביא לרישום זה. אלמלא תביעה זו, אין לדעת מתי היה מתבצע רישום הבית המשותף.
סוף דבר אני מחייב את הנתבעת 1 - גאון חברה לבניין והשקעות בע"מ - לשלם לתובעים את הוצאותיהם בתשלום שכ"ט עורך דין בסך של 75,000₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.
אני מחייב את הנתבע 2 – עו"ד אלי גאון - לשלם לתובעים את הוצאותיהם בנושא רישום הבית המשותף, לרבות שכר טרחת עוה"ד בסכום כולל של 25,000₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 19.9.22 הגיש המבקש תביעה זו, במסגרתה התבקש בית המשפט להצהיר על בטלות התקנון המוסכם שנירשם לבית המשותף ברחוב עמיקם ישראל 1 (פינת כבירים 25) בחיפה, הידוע כחלקה 11 בגוש 11728 (להלן: "הבית המשותף") ועל בטלות הבקשה לייחוד דירות, וכן להורות על תיקון הרישום בפנקס הבתים המשותפים בדרך של מחיקתם.
...
ראו לעניין זה ע"א 1781/13 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ נ' כהן מלי ו 246 אח'(15.07.2015) בו התייחס כב' השופט י' עמית, בין היתר, לשימוש בטכניקת "הקולב המשפטי": "על רקע האמור לעיל, באה לעולם טכניקת "הקולב המשפטי". טכניקה זו, הוכרה בפסיקה כלגיטימית (אך ראה עניין עזבון קליין בפסקה 36, שם נמנע בית המשפט מלנקוט עמדה לגבי טכניקה זו), והיא מאפשרת לקבלן-המוכר לרשום "תא" מסוים כ"דירה" ולהצמיד אליה שטחים ויחידות נוספות (יהושע ויסמן "הצמדות בבתים משותפים" עיוני משפט י 611, 613 ה"ש 14 (תשמ"ה) (להלן: ויסמן בתים משותפים).
לאור כל האמור לעיל, ברור מקל וחומר שאין מקום להורות על הריסת הבניה והחזרת המצב לקדמותו.
לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה לסעד זמני.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בידי הכונס, כמו גם כל בעל זכויות אחר במקרקעין, להגיש בקשה לפירוק שתוף במקרקעין על דרך רישום בית משותף לבית משפט השלום שהדבר מצוי בסמכותו, תוך צירוף כל בעלי הזכויות כצד להליך (ראו למשל ה"פ 39926-06-20 תנעזר נ' סינגר מיום 15.9.2020).
...
לעניין זה נמצא בסופו של דבר פתרון מוסכם.
משכך, אני מורה על מחיקת התובענה.
סוף דבר: על יסוד כל האמור, התובענה נמחקת והתיק ייסגר.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשים, טעה בית משפט קמא עת קבע קביעה אופראטיבית של פירוק השתוף במקרקעין בדרך של רישום בית משותף טרם קבלת חוות דעתו של המפקח על רישום מקרקעין, בנגוד להוראות סעיף 42(א) לחוק המקרקעין, וטרם קבלת עמדת הועדה המקומית לתיכנון ובנייה כפי שמורה סעיף 143 לחוק התיכנון ובנייה, שכן אין חולק כי במקרקעין חריגות בנייה רבות וכי לרישום הבתים כיחידות משנה דרושה הסכמת הוועדה לתיכנון ובנייה בחדרה, שלא תיתן הסכמתה לאור החריגות והסטייה מקוי הבניין.
...
כך למשל, יש להניח שהמפקחת תבהיר כי את דרכי הגישה לדירות האחוריות יש להסדיר באמצעות הוראה בתקנון המעניקה להן זכות שימוש בהצמדות לצרכי מעבר, ולא באמצעות רישום זיקת הנאה - שהיא זכות במקרקעין לטובת מקרקעין גובלים או לטובת אדם פלוני, אך לטעמי אין בכך כדי להוביל למסקנה כי נפלה שגגה בפסק הדין המצדיקה התערבות.
אין מקום לעכב ביצוע ההליך בשלב זה, בשים לב לכל האמור לעיל, ולכך שממילא מדובר בהליך שסביר להניח שלא יגיע לסיומו בטרם ההכרעה בערעור.
לאור מכלול הנימוקים עליהם עמדתי לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הסעד המבוקש בתובענה הוא למנות את עו"ד אלון סיסו, שאינו בעל דירה בבניין, לחתום בשם ובמקום הנתבעים על כל המסמכים הדרושים לצורך ביצועו המלא של ההסכם, לרבות נספח התמורות הגובר, לרבות אך לא רק, ביצוע עבודות הריסת הבניינים הקיימים ובניית הפרויקט, חתימה על ההסכם, הנספחים להסכם, על הבקשות והמסמכים הנדרשים לשם ביטול רישום צו הבית המשותף, תיקון ורישום צו רישום הבית המשותף לצורך מימוש התכנית, על הבקשות ועל המסמכים הנדרשים לשם רישום הערות אזהרה לטובת היזם ולטובת רוכשי הדירות החדשות, לרישום מחדש של צו רישום הבית המשותף לצורך רישום הדירות החדשות, על הבקשות ושטרי המכר להעברת הבעלות ע"ש הרוכשים, על ייפוי כוח, על הטפסים הדרושים על ידי שילטונות האוצר/מס שבח, על כל המסמכים שייחתמו על ידי בעלי הזכויות במקרקעין מכוח ההסכם ועל פיו לרבות על מסמכים לשם היתקשרות של היזם עם מוסד פינאנסי, לרבות בנקים וחברות ביטוח ומשלימי הון, שילווה את הפרויקט וכן על כל המסמכים הדרושים לצורך רישום משכנתות ו/או שעבודים לטובת המוסד הפינאנסי במסגרת הלווי לרבות שטר משכנתה ו/או תנאים למשכנתה ו/או גילוי לממשכן ו/או ייפוי כוח ו/או כל מיסמך, וכן על כל מיסמך לצורך הסדרת הזכויות בדירה, לרבות אל מול לישכת רישום המקרקעין, רשות המיסים, עריית קריית ים או כל רשות אחרת, לקבל בשם ועבור הנתבעים את ערבויות חוק המכר, ולמסרן בנאמנות לב"כ הדיירים עד שיתקיימו התנאים לביטולן, ולקבל בשמם את הדירה החדשה בהתקיים התנאים הנדרשים לכך.
"סרוב סביר" על פי חוק פינוי ובינוי בבואו לידון בתביעה המוגשת על פי חוק פינוי ובינוי, השאלה העיקרית הניצבת לפני בית המשפט, לאחר שבחן ומצא כי מדובר בבית משותף שהוכרז כמתחם פינוי ובינוי וכי הרוב המיוחס הדרוש מקרב בעלי הדירות בו כבר הצטרף לפרויקט, היא אפוא השאלה מתי ייחשב בעל דירה שמסרב להצטרף לפרויקט פינוי ופינוי, או מתנה את הצטרפותו בתנאים, כדייר סרבן, שסירובו בלתי סביר בנסיבות העניין.
...
בענייננו, אני סבורה כי מכלול הנסיבות בענייננו, מצדיק את הקביעה כי אין מדובר בענייננו בסירוב בלתי סביר, וכי התנגדות הנתבעים לעסקת פינוי הבינוי היא מטעמים אמיתיים, כנים וענייניים, ולא מנימוקים סחטניים.
סיכומו של דבר, גילם של הנתבעים, מצבם הבריאותי, היקף הפרויקט, משכו, לצד עליית הגיל של הנתבעים משנה לשנה, והתועלת הלא משמעותית הצומחת לנתבעים מקבלת דירת התמורה, כל אלו מצדיקים את המסקנה כי סירוב הנתבעים הינו סירוב סביר.
סוף דבר, אני קובעת כי הסירוב סביר, ולכן התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו