מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לבירור יהדות: האם יהודייה שנולדה לאב לא יהודי

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני חיפה נפסק כדקלמן:

לסיכום חוקר היהדות הנ"ל קבע: "ממליץ לא לאשר את יהדותה של הנידון". בחוו"ד שהוגשה לבית הדין בתאריך כ"ו בחשון תשע"א (3.11.2010) האריך בזאת החוקר ואף נתן הסברים המניחים את הדעת למסקנתו זו וכדלהלן: תעודת לידה של אם המבקשת [א'] נשלחה לבדיקת מז"פ ונמצאת כשרה, אך משיחה עם אם המבקשת [ל'] וסבתא רבה [ז'], התברר כי אם אם המבקשת [ל'] נרשמה בפספורט יהודייה לפי אביה [ד'], שהיה יהודי לכל דבר, ולכן בתעודת לידתה של ביתה [א'] (אם המבקשת), אימה [ל'] רשומה יהודייה כדת.
לאחר שמיעת כל הטענות והמענות בדיקת המסמכים השונים שמיעת וקריאת חוות הדעת של מבררי היהדות ולימוד פסק הדין שניתן בעיניינה של המבקשת, ולאור כל נתונים שנמצאים ביד בית הדין, ניתן לקבוע כי המבקשת אינה יהודייה וזאת למרות טענות המבקשת ובא כוחה, כדלקמן: טענות של בא כוח המבקשת בדבר כשרות התעודה בבדיקת מז"פ (והוכחת יהדות מכך) אין בהם ממש לאור האמור שרישום הלאום "יהודי" נרשם בגלל האב ולא בגלל האם, וכפי שכתבנו לעיל, ומשכך, האם הנה לא יהודייה כך שבדיקת מז"פ אינה מועילה להוכיח את יהדות המבקשת.
נמצא שאמנם המבקשת גדלה וחונכה כיהודייה וזאת לאור מוצאו היהודי של אביה וכך היא גם מרגישה, אבל מוצאה של אמה אינו יהודי, וזאת כעולה מהתעודות שהונחו בפני בית הדין ומכל האמור לעיל, וכך לפי ההלכה היא אינה יהודייה.
...
לסיכום חוקר היהדות הנ"ל קבע: "ממליץ לא לאשר את יהדותה של הנדון". בחוו"ד שהוגשה לבית הדין בתאריך כ"ו בחשון תשע"א (3.11.2010) האריך בזאת החוקר ואף נתן הסברים המניחים את הדעת למסקנתו זו וכדלהלן: תעודת לידה של אם המבקשת [א'] נשלחה לבדיקת מז"פ ונמצאת כשרה, אך משיחה עם אם המבקשת [ל'] וסבתא רבה [ז'], התברר כי אם אם המבקשת [ל'] נרשמה בפספורט יהודייה לפי אביה [ד'], שהיה יהודי לכל דבר, ולכן בתעודת לידתה של ביתה [א'] (אם המבקשת), אימה [ל'] רשומה יהודייה כדת.
למסקנה המליץ מברר היהדות להפנות את המבקשת לבדיקת מכון שורשים, ולהוציא עיכוב נישואין לבקשת ואמה עד להחלטה אחרת של בית הדין.
נמצא שאמנם המבקשת גדלה וחונכה כיהודייה וזאת לאור מוצאו היהודי של אביה וכך היא גם מרגישה, אבל מוצאה של אמה אינו יהודי, וזאת כעולה מהתעודות שהונחו בפני בית הדין ומכל האמור לעיל, וכך לפי ההלכה היא אינה יהודייה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני אשקלון נפסק כדקלמן:

אולם בנדון דידן הרי מקום לידתה הוא באיזור לא יהודי ואין שם קהילה מסודרת, זאת ועוד שבעלה של אם המבקשת לכו"ע נכרי גמור, ומעולם לא שמרו תורה ומצוות לא כאן בארץ ולא שם בגאורגיה, איך נבוא ונאמר את הכלל שרוב מישפחות היהודים שאמצו, אמצו יהודים.
אם יש להכשיר לבוא בקהל על סמך ספק ספקא הינה הגם שנאמר שיש חשש של אימוץ כדברי מבררי היהדות הואיל והוריה החוקיים התחתנו בשנת 1953 ואם המבקשת נולדה בשנת 1964, מכל מקום לענ"ד כל דברי מבררי היהדות אינם אלא רק בגדר ספק, שהרי אפשר שמבחינה כלכלית לא רצו בני הזוג להביא ילד לעולם בעשר שנים הראשונות, ועוד שמא ניסו והאם הפילה פרי בטנה מספר פעמים, ואפשר עוד סיבות נוספות.
ועוד מה שכתב שהספק של חשש האימוץ על הרוב אם היתה מאומצת היתה גויה, לענ"ד זה אינו דשפיר חשיב עכ"פ ספק שקול ובפרט שיש לחוש שמא גיירוה, ואף שכתב שהוריה של אב המבקשת לא חיו במקום שהיה רכוז של יהודים מובהקים שהיו שם רבנים וקהילות מסודרות, לענ"ד עכ"פ אינו רוב אלא ספק, בעלמא, לפי שידוע ומפורסם שאצל קהילת הגרוזינים הגם שהיו עמי ארצות היו מקפידים על יהדותם.
...
לאור כל זאת נמצאנו למדים, כשם שניתן לסתור את המוחזקות של נדה ע"י אמתלא מוכחת, ה"ה ניתן לסתור את המוחזקות ע"י בירור העובדות.
מסקנא דדינא לסיכומו של דבר יש להוסיף עוד ולומר, שבתיקי הכרת יהדות ישנם שני היבטים, יש היבט עיוני-הלכתי תיאורטי, ויש היבט הלכתי מציאותי.
(ד.) עוד האריך להביא ראיות דעבדינן ס"ס ביחוסין אלא שכתב שלא מצאנו דעבדינן ס"ס כנידון דידן שהספק אם היא יהודיה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2017 ברבני נתניה נפסק כדקלמן:

ולפיכך מכיוון שאם המבקשת ואביה אינם יהודים, אף המבקשת אינה יהודייה.
לפיכך אף שבעת מתן פסק הדין הראשון בית הדין לא עמד על טיבו של בית הדין המגייר וסמך על הנוהל הרגיל שבית הדין הנ"ל אינו מוכר, אחרי שהמבקשת העלתה טענתה שהרבנים שערכו להוריה את הגיור היו רבנים המקפידים על שמירת תורה ומצוות, והתברר לנו כפי האמור לעיל שאין הדברים כך, לפיכך יש לקבוע שהמבקשת אינה יהודייה, ואם ברצונה להתגייר עליה לפתוח הליך גיור כמקובל.
ה) על לישכת מירשם האוכלוסין לבדוק איך נרשמו הורי המבקשת יהודים למרות שנולדו נכרים ולא הציגו בפני משרד הפנים תעודת גיור של בית דין מוכר.
...
היוצא מזה בנידון שלפנינו אלו הי' הפסק והגביות עדות שעליהם פסק הרב דינו והי' נראה לנו פירכא על דבריו אז אין משוא פנים ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
אין אנו קובעים שנעשה זיוף כלשהו מצד המבקשת או הוריה, עם זאת אין אנחנו יכולים להסתמך עליהם.
אין אנו קובעים שאין אפשרות כלל להתארגן לחיים יהודיים במקום זה, אך הדבר קשה מאוד.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2017 ברבני באר שבע נפסק כדקלמן:

ואם כן, בנידו"ד שאם המבקש לא הוחזקה ככשרה לכהונה, שלא היה ידוע ממנה דבר בטרם בואה לארץ מארגנטינה (ואף בנוגע לבירור יהדותה היו קשיים בשל זה), ובפרט לאור העובדה שבאה לארץ עם בן שנולד מחוץ לנישואין (ראה להלן בהרחבה), לא הוחזקה אם המבקש ככשרה לכהונה, ואף לא ידוע לנו שבאה ממשפחה ידועה שאין עליה ערעור לכהונה, ולכאורה, לדעת הרמב"ם וסיעתו יש להיתחשב בדבריו של אח המבקש, ולהאמינו[footnoteRef:3].
בנוסף, המבקש סיפר כי בבר המצווה שלו נשא את כפיו, וכי מאז שהחל להתחזק בקיום המצוות חזר ונהג ככהן במשך תקופה קצרה, עד אשר נודע לו מפי אחרים דבר הספק בשאלת כהונתו, ואז בהוראת רבו אשר הופיע בפני ביה"ד, הפסיק זמנית לעלות לדוכן עד לבירור העניין בפני ביה"ד. נוסף על שני נתונים אלו, המציבים את המבקש בחזקת כהן, הנתון החשוב ביותר שנתברר לביה"ד לאחר השלמת איסוף המסמכים, הוא שאֵם המבקש הופיעה בפני ביה"ד והצהירה כי אביו של אחיו הגדול של המבקש הוא יהודי.
דעת הרוב הנה כי המבקש הוא בגדר "חלל ודאי". אמו של המבקש הייתה בעברה עם מי שאינו יהודי, ומקשר זה נולד אחי המבקש.
...
ומניין לנו שלא שיקרה האם שנתעברה מגוי רק בגלל שמישהו [שלא ידע שהיא מבקשת להינשא לכהן] לחש על אוזנה שכך טוב יותר ליוחסין? כללו של דבר, אם אין אנו מקבלים את דבריה בפני ביה"ד, ודאי שאיננו יכולים להסתמך על דבריה מחוץ לביה"ד בפני הרב רושם הנישואין, ועלינו להחזירה לכללה הראשון, שבהעדר מידע אמין מפיה, הרי היא ספק זונה, ובנה מכהן הוא ספק חלל.
מקובלת עלי קביעתו של הרה"ג לוז שליט"א, שהיא ודאי לא גרועה משטר העולה בערכאות.
אולם, על אף הכל, אחר הבירור, הגיע בית הדין לכלל מסקנה כי המבקש הינו בגדר "חלל". המבקש ינהג כישראל, שאינו נושא כפים, ואינו עולה ראשון לתורה, ואינו פודה בכורות, ואף בנו הבכור יהיה חייב בפדיון הבן בבוא העת, וכל דיני הכהונה לא יחולו עליו.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2015 ברבני אשקלון נפסק כדקלמן:

הופיעו לפנינו ו' הטוענת שהיא אמו של הקטין הנ"ל (נושא זה עדין טעון ברור), והרקע של המשפחה שלה, לפי דבריה ובחלקם בגיבוי מסמכים, הוא כדלהלן: היא נולדה ברוסיה למשפחה מעורבת של אבא גוי ואימא יהודיה, בבירור יהדות שנעשה בביה"ד עלה שמדובר בכמה דורות של נשואי תערובת, שהאבא אינו יהודי והאמא יהודיה.
האם אישה נאמנת לומר על אסופי שהוא בנה אם היא פוסלת אותו והינה, לפי דברי האישה, מיד אחר הלידה הילד נימסר למשפחה אומנת, ולא היה רשום על שמה, כיון שלא היתה לה תעודת זהות, ומאז היה נתק בינה ובין הילד כ 3 – 6 חודשים, ולאחר מכן כשהיא בקשה לרשום במשרד הפנים את הילד על שמה כאמו, הם לא הסכימו, ואמרו לה לעשות בדיקת ריקמות, לפנינו מיסמך ממשרד הפנים שבו הילד אינו מקושר לא לאב ולא לאם.
...
בכל המקורות הללו מצאנו שהרוב מוגדר לא לפי הרוב הכמותי אלא לפי הרוב המתייחס לספק, כך בראית החת"ס ח"ו סימן ק"א מהמשנה מכשירין פ"ב מ"ז שם אזלינן אחר רוב המשליכין וידוע לנו שהרוב המתייחס לספק של תינוק מושלך אינו הרוב הכמותי שבעיר אלא רוב המשליכין.
האחרונים הבינו שדברי המ"מ והר"ן מוסכמים שכן הקשו עליו שמצאנו דין ברי גם להכשיר לכהונה ולפי דברי המ"מ אין כאן אלא הכשר לקהל, השב שמעתתא (שמעתתא ב' פרק י"ז) יישב שברי מועיל לבעל דין בלבד ולכן לגבי הבת לא ניתן לבוא מדין ברי להכשירה לכהונה אולם להכשירה בקהל כיון שמהתורה מותר הולד בקהל האמינו לאם בטענת ברי.
לסיכום הנדון שבפנינו כפי שהעלינו נדון מדין שתוקי שאיסורו מדרבנן משום מעלת יוחסין, ואיכא תרי רובי להיתרו בשופי לבוא בקהל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו