לפני היתנגדות המבקשת לבקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב ע"ס 4,274 ₪, וכן בקשה להארכת המועד להגשת ההיתנגדות.
בכל הנוגע להארכת המועד, בחינת הטענות והחומר הקיים מלמדת כי על אף שהאזהרה הומצאה למבקשת כדין עוד ביום 17.3.23, ועל אף שבעקבות זאת היתה מודעת לתביעה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, על פרטיה, וזאת כעולה ממכתב ששלחה למשיבה בחודש אפריל 2013, וכן על אף שהוטל עיקול על חשבון הבנק שלה בשנת 2018 ונגבה סך של 840 ₪, וחרף הידברות עם המשיבה משך השנים, ובכלל זאת פניה נוספת בשנת 2021 והתכתבות עד סמוך להגשת ההיתנגדות במטרה לבוא לכלל הבנות, לא הגישה המבקשת היתנגדות בכל שלב שהוא בדרך, באופן שלמעשה ההיתנגדות מוגשת באיחור כבד מאוד של מעל ל-9 שנים.
שנית, ובאשר ליתרת החוב, נוכח הוראות סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, הרי שעומדת המשיבה על תביעתה בגין החוב שנוצר לאחר מועד מתן צו הכנוס.
...
לאחר קבלת מסמכי פשיטת הרגל מהמבקשת, טוענת המשיבה כי היא נכונה לוותר על החוב שנוצר עד למועד מתן צו הכינוס ולהפחיתו מקרן החוב, אולם דין ההתנגדות בקשר ליתרת החוב, שנוצר לאחר מתן צו הכינוס ועל כן אינו בר תביעה בהליך פשיטת הרגל, להידחות, יחד עם דחיית הבקשה להארכת מועד בשל האיחור הכבד בהגשת ההתנגדות ללא כל הצדקה.
לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ובחומר הקיים, וכן לאחר הדיון שהתקיים לפני, ועל אף שעדיין סבור בית המשפט כי יש מקום להסדרת החוב הנתבע ע"י בחינת עניינה של המבקשת לפי נתוניה האישיים, הרי שמן הדין להורות על דחיית ההתנגדות.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות וכן ההתנגדות לגופה נדחות (מלבד הפחתת החוב כפי שאישרה המשיבה בתגובתה מיום 8.5.23, והמשיבה תדאג לביצוע ההפחתה המתאימה בתיק ההוצאה לפועל).
לפנים משורת הדין, חרף התוצאה המתקבלת ובשל נתוני המבקשת אינני פוסקת הוצאות לחובתה, ועל מנת לאפשר לצדדים למצות אפשרויות ההסדר, אני מורה כי הליכי ההוצאה לפועל בתיק המקושר ישופעלו רק בחלוף 30 יום מהיום.
