בקשה לביצוע תביעה על חוב ארנונה

תחילתו של ההליך בתביעה על סכום קצוב שהגישה המשיבה נגד המבקש ללישכת ההוצאה לפועל בתל אביב לצורך גביית חוב ארנונה בסך של 21,635 ₪ על נכסים שבחזקת המבקש בתחום שיפוטה של המשיבה: מספר נכס 18013003027 עיר עתיקה 13/3, עכו לתקופות 2014-2018 ומספר נכס 1801126001 עיר עתיקה 11/260, עכו לתקופות 2014-2020 (להלן: "הנכסים").

נטען, כי לבית המשפט השלום המוסמך לידון בהתנגדות בפני הבקשה לבצוע התביעה לסכום קצוב נתונה סמכות להכריע במחלוקת בנוגע לחוב הארנונה מכוח הסמכות הנגררת הנתונה לו לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכל החומר בתיק ושקלתי את כל השיקולים, שוכנעתי כי דין בקשת המשיבה לדחיית ההתנגדות על הסף , להתקבל.

סוף דבר: אני נעתרת לבקשת המשיבה ומורה על דחיית ההתנגדות על הסף.

ראשיתה של הבקשה שבפני בקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב, אשר ביסודה חוב ארנונה.

...

סוף דבר נטען כי הגנת הנתבעת היא הגנת בדים ואין בפיה כל הגנה טובה ולכן יש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת במלוא סכום התביעה.

" (ר' פרוטוקול הדיון מיום 14.3.21 בעמ' 9) טענת ב"כ הנתבעת איפוא, כי הנתבעת נוספה לרישומי העיריה בהקשר לדירת המגורים כמעשה זיוף (ר' סעיף ב6 לסיכום טענות הנתבעת) מרחיקת לכת.

מכל הטעמים האמורים ההתנגדות נדחית.

לפניי תביעה לתשלום חוב ארנונה לשני נכסים בבת ים. התובעת, עריית בת ים ("התובעת") הגישה בלישכת ההוצאה לפועל בקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב, בגין חוב הארנונה, כנגד הנתבע, מר גיל בנבנישתי ("הנתבע") הרשום בפנקסי התובעת כמחזיק של שני הנכסים.

...

"המסקנה העולה מכל האמור היא, כי במקרים בהם חדל המחזיק הרשום מלהודיע לעירייה על העברת ההחזקה לאחר, אזי כאשר יתגלה הדבר, יעמוד חובו של המחזיק הרשום בעינו, והעירייה תוכל להחליט, בהתאם לשיקוליה, אם ברצונה להעביר את החיוב אל המחזיק בפועל, אם לאו" (שם, פסקה 30).

הסמכות לדון בטענת "אינני מחזיק" מסורה אפוא למנהל הארנונה או לוועדת הערר על החלטות מנהל הארנונה, או לבית המשפט לעניינים מנהליים- ולא לבית משפט זה. אמנם סעיף 3(ג) לחוק קובע, כי על אף האמור, מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא הגיש השגה תוך המועד הקבוע, על יסוד טענת "אינני מחזיק", רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה זו גם בפני בית המשפט.

הנתבע לא הסביר מדוע לא השיג על החוב, בהתאם להוראות שנקבעו בחוק, קרי בפני מנהל הארנונה ובשים לב לעובדה שאינה שנויה במחלוקת שלפיה הנתבע מכיר את הליכי הגבייה המנהליים שנוהלו כנגדו לאורך השנים בגין חובות שהוא צבר בגין הנכסים, כמפורט במסמכים שצורפו לתיק, לרבות החובות מושא תיק זה. לאור המקובץ, התביעה מתקבלת.

הערייה הגישה במסגרת תיק הוצל"פ 516716-03-22 (להלן: "תיק ההוצל"פ") בקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב.

בדיון שהתקיים ביום 21.12.2022 הוברר, כי בגין הנכס ניתנה הנחת קורונה וכי החוב בגינו הוגשה התביעה הוא חוב ארנונה עבור יוני 2020 וחלק מחודש יולי 2020.

...

התנהלות המערער היא כפי שקבע בית משפט קמא בבחינת "שגר ושכח". ה) החוב בתיק ההוצל"פ ובהתאם לפסק הדין שולם על ידי המערער ביום 30.4.2023 לאחר שהוגש ערעור וחודשו הליכי הוצל"פ. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) באשר לטענות המערער בנוגע להיעדר מסירה כדין: כיוון שהעירייה איננה המערערת כאן, אינני נדרשת לטענותיה ולפיהן המסירות היו כדין אלא נצמדת לקביעת בית משפט קמא לפיה המסירות של מכתב ההתראה והאזהרה לא נעשו כדין.

וכן נקבע בסעיף 18: "אם כך, נמצאנו למדים כי המקרה היחיד שבו תיפסק חבותו של המחזיק הרשום אף שלא מסר הודעה כפי שנדרש על-פי חוק, הוא כאשר הגורם הממונה על רישום וגביית הארנונה – ידע בפועל על השינוי בזהות המחזיק, גם ללא מסירת הודעה כאמור. חריג זה תואם לתכלית סעיפי החדילה, שכן הוא אינו מטיל על הרשות כל חובה יתרה, וחל רק במקרים בהם הגורם הרלבנטי התוודע לשינוי – גם אם לא בהודעה רשמית". נקבע כי עד אשר מוגשת הודעת החדילה ימשיך לשאת בחוב הארנונה המחזיק הרשום, אלא אם כן מחלקת הארנונה ידעה בפועל על השינוי ואז רואים את המחזיק בפועל כ"מודיע קונסטרוקטיבי" (סעיף 19).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

לפניי תביעה כספית שראשיתה בקשה לבצוע תובענה על סכום קצוב כנגד הנתבעים שהוגשה ללישכת ההוצאה לפועל, לתשלום סך של 5,380.60 ₪ בגין חובות ארנונה, מים וביוב החל מיום 01.07.00 ועד ליום 31.03.06.

...

הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה משום שלא קיבלו מכתב התראה טרם הגשת התביעה בסכום קצוב.

בנסיבות אלה – שוכנעתי כי דבר מתן הפטור הודע לנתבעים טלפונית והעובדה כי לא הוצג מסמך בעניין זה אינה משנה את העובדה כי פטור ניתן והנתבעים ידעו על כך. לגבי ידיעת הנתבעים אודות קציבת תקופת הפטור לתקופה קצרה יותר מזו שבסעיף 330 – לא שוכנעתי מגרסתם של הנתבעים.

סוף דבר לאור כל הדברים משהוכח לפני סכום התביעה וכי בתקופה הרלבנטית לתביעה לא היה לנתבעים פטור מתשלום ארנונה ומנגד משלא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי קיבלו פטור מארנונה על מלוא התקופה הקבועה בסעיף 330 לפקודת העיריות ואף לא הוארך להם הפטור רטרואקטיבית - דין התביעה להתקבל.

אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך 5,380.60 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כפי שהם בתיק ההוצאה לפועל מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 4,500 ₪.