בקשה לביצוע שטרות במסגרת סדר דין מהיר

בסעיף 12 לבקשה לבצוע שטר, במסגרתו ממלאים את העובדות המשמשות עילה לבקשה, צוין כי הצ'ק הוצג לפרעון כדין וכן "נשלחה הודעת חילול". צוין כי המשיב ערב בחתימתו בגב הצ'ק. המשיב הגיש היתנגדות לבצוע שטר והכחיש כי הוא חתום בגב הצ'ק שהוגש לבצוע וטען כי ממילא הצ'ק נפרע.

במעמד הדיון בבר"ל ולאחר שניתנה רשות להיתגונן בהסכמת הצדדים, כך שבקשת הבצוע הפכה לכתב תביעה בסדר דין מהיר והתצהיר התומך בהתנגדות לכתב הגנה, ביקשה המבקשת להגיש כתב תביעה מתוקן ולהכליל שתי המחאות נוספות בתביעה.

סדר דין מהיר אינו רלוואנטי לתיק זה ויש לאפשר לה גילוי מלא ואמיתי של התמונה ומיצוי של ההליכים המקדמיים.

...

אוסיף כי בנוגע לצירוף תצהיר נקבע בתקנה 48: "תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים תצהיר תמציתי מטעם בעל הדין שתיקן או הוסיף אותה, המאמת את העובדות האמורות בלבד, ובהיקף ובתנאים שיורה בית המשפט בעת מתן ההיתר לתיקון". ה) ומן הכלל אל הפרט - בימ"ש קמא בחן את טענות הצדדים והגיע למסקנה ולפיה אין הצדקה להתיר את תיקון כתב התביעה לאחר שהמבקשת סיימה לחקור את המשיב באופן מקיף וניתנה רשות להתגונן באופן בו בקשת הביצוע הפכה לכתב תביעה והתצהיר התומך בהתנגדות לכתב הגנה.

אוסיף כי טענת המבקשת לפיה אף אם בימ"ש קמא סבר כי היה צורך בצירוף תצהיר, הרי יכול היה לרפא את הפגם בחיוב בהוצאות או להורות על הגשת תצהיר, דינה להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, אין הצדקה להתערבות ערכאת ערעור בהחלטת הביניים ובקשת רשות הערעור נדחית.

ביום 31.10.18 הגישה התובעת בקשה לבצוע השטר בהוצאה לפועל, והנתבע הגיש היתנגדות.

דיון והכרעה ביום 16.6.19 היתקיים דיון בבקשת הרשות להיתגונן, ובסופו ניתנה לנתבע רשות להיתגונן בהסכמת התובעת, והתיק נקבע לבירור לגופם של דברים במסגרת סדר דין מהיר.

...

במקרה דנן, לא שוכנעתי כי הנתבע הרים נטל זה להוכיח כי התובעת אינה אוחזת כשורה בשיק בהתאם לנדרש על פי הסעיף הנ"ל. הנתבע מייחס לתובעת מעורבות באירועי הגניבה של האח ושולל את היותה צד תמים.

לפיכך אני מקבל את התביעה במלואה, דוחה את ההתנגדות, ומורה על חידוש ההליכים בתיק ההוצל"פ נשוא הליך זה (שמספרו 5294101018).

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 750 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

רקע התובעת הגישה בקשה לבצוע שטר על סך של 10,000 ש"ח כנגד הנתבע (להלן: ""דורון" או "הנתבע") בלישכת ההוצאה לפועל.

הנתבע הגישה היתנגדות לבצוע השטר והתיק הועבר לבית משפט זה. במסגרת דיון בנוכחות בעלי הדין, ניתנה החלטה על ידי כב' הרשמת הבכירה פרבר, כי תנתן לנתבע רשות להגן וכי התיק יידון במסגרת סדר דין מהיר.

...

בהתאם לאמור בספר כהן-קליין, סדר דין מהיר, עמ' 40, תקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי 1984, היא "ברורה ומתייחסת לתצהירי העדים בלבד, ועל כן בעל הדין אינו חייב להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, מעבר לתצהיר האימות שצירף לכתב טענותיו". מכל המקובץ, המסקנה היא שלא עלה בידי הנתבע להוכיח שהשטר נמשך במסגרת עסקה פלונית, ושבאותה עסקה הפר האוחז את ההסכם, והתמורה נכשלה.

מכאן, אני מורה שיש לקבל את התביעה.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 10,497 ₪ אשר יישאו ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה וכן 3,500 ₪ הוצאות משפט אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

עוד נקבע כי התצהיר התומך בהתנגדות ישמש ככתב הגנה והתיק יועבר לפסים של תביעה בסדר דין מהיר.

בשים לב לתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, וכפי שנקבע בע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, מא(3) 746 (1987) "הופכת הבקשה לבצוע שטר לכתב-תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההיתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה, כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה". כמו כן, על פי תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, משניתנה רשות להיתגונן, התצהיר שצורף לבקשת ההיתנגדות ישמש ככתב הגנה; כן ראה לעניין זה תקנה 20(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

באותו עניין, נקבעה ההלכה כי "מעת שקיימת מחלוקת בין הצדדים, מהי ההלוואה שבגינם ניתנה ההלוואה, מי היה נותן ההלוואה ומה היו תנאיה - על התובע למלא את כל הנידרש לפי סעיף 8 לחוק. בכל מקרה עליו להציג את חוזה ההלוואה על מנת להציב את אותה תשתית עובדתית ראשונית הנדרשת ממנו לפי סעיף 8 לחוק. תשתית זאת חייבת להיות בהתאם לסעיף 2 לחוק, אשר הנה הוראה מהותית...". "די בכך שלא קיים בעניינינו, כלל חוזה הלוואה בכתב ושעל כן לא ניתן היה לרפא את הפגם שבדרישות סעיף 8 לחוק. משלא עמד המשיב בנדרש, דין תביעתו השטרית להידחות ומעת שלא הוכחה ההלוואה גם אין מקום להורות על השבה". בכל הנוגע לרישיון תקף לבצוע עסקות ניכיון, הציגה התובעת, במסגרת תצהירו של שוגר, אישור עד ליום 31.12.2012.

...

התובעת הגישה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל ביום 27.2.2019 שיק שמספרו 5000016 על סך 34,000 ₪ מחשבון 5560123257 מסניף 655 של בנק לאומי, חשבונה של הגב' כרמית ג'ורג'י, זמן פירעון 28.11.2017 (כל האמור לעיל להלן: "השיק").

בנסיבות העניין ולאור האמור לעיל סבורני כי עדיפה עדותה של ליאל חדווה לעניין רישום פרטי אביה על גב השיק וכן עדותו של שלמה חדוה כי הוא לא חתם על השיק.

סוף דבר מכל האמור לעיל עולה שהתובעת לא הוכיחה כי מדובר בחתימתו של הנתבע על גב השיק.

בהיעדר חתימה ובנסיבות העניין כמפורט לעיל לא ניתן לחייב הנתבע בסכום השיק ולפיכך דין התביעה להידחות.

תחילתו של הליך זה הנו, בהגשת בקשה לבצוע שטר במסגרת תיק הוצל"פ 06-06805-11-3.

הצדדים התאימו את כתבי – טענותיהם להליך של סדר – דין מהיר והגישו תצהירים.

...

התובעת, שהנטל עבר אליה כאמור, כשלה בהוכחת גרסתה ועל כן דין התביעה להידחות.

סוף דבר אני דוחה את התביעה ומורה על סגירת תיק ההוצל"פ נשוא תיק זה כנגד הנתבע אריה כלפון.

התובעת תשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ ואשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.