למבקש ניתנה רשות להיתגונן, וביום 30.3.16 ניתן פסק דין, על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984.
המבקש בעצמו מפנה לתקנה 108(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, הקובעת כך:
"החליט בית המשפט לדחות את ההיתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הבצוע לאחר שניתנה רשות להיתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או פסק הדין, לפי העניין, בתוך 14 ימים מיום נתינתם, ללישכת ההוצאה לפועל, והיא תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק שבו הוגשה הבקשה לבצוע השטר" (ההדגשה אינה במקור, ד.ע.).
בכך ניתנת אפשרות לכל חייב, גם כזה אשר ההליכים נגדו עוכבו בשל הגשת היתנגדות, ניתנה לו רשות להיתגונן, ובסופו של יום ניתן נגדו פסק דין (במלוא סכום השטר או בחלקו), לפנות לרשם ההוצאה לפועל, ולבקש כי יינתן לו צו תשלומים על פי יכולתו; ומי שלא יעשה כך, יראו אותו כחייב מישתמט, בהתאם להוראות השונות הקבועות לעניין זה בחוק ההוצאה לפועל (ולענייננו – סעיף 67(ד) המצוטט לעיל).
משנמצא כי אין צורך בהמצאת אזהרה חוזרת, ובאין חולק כי מיום שניתן פסק הדין ועד שהוטלו ההגבלות חלפו יותר משישה חודשים, במהלכם לא פנה המבקש ללישכת ההוצאה לפועל, לא שילם את חובו ולא ביקש לשלמו בתשלומים על פי יכולתו, הרי שנשמטת הקרקע תחת טענתו של המבקש, כי ההגבלות הוטלו שלא כדין, שכן היתקיימו כל התנאים הקבועים בסעיף 66ב(א)(3) לחוק ההוצאה לפועל.
...
כב' הרשמת קיבלה את טענת המבקש, כי יש לעדכן את החוב בתיק, בהתאם לפסק הדין, והורתה למזכירות לעשות כן.
דיון והכרעה
אני דוחה את טענת המבקש, כי יש צורך בפתיחת תיק הוצאה לפועל חדש, לאחר מתן פסק הדין.
לאור האמור, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.
