חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביצוע שטר חוב בערבות אוואל עם טענת הגנה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

המשיבה הגישה ללישכת ההוצל"פ בנתניה בקשה לבצוע שטר חוב על סך של 177,022 ₪ שניתן לה על ידי "ס. תפאל הובלות", ואשר המבקשים ערבו לפירעונו בערבות אואל.
היטיב לתאר זאת כב' השופט יאיר חסדיאל בתא"ק (תל אביב יפו) 46626-12-16 מילי מעוז נ' במרום הפקות 2004 בע"מ [25.5.2017], וכדבריו - ההלכה הפסוקה מורה כי יש ליתן רשות להיתגונן "אף אם זיהה היושב בדין, תוך שימוש בטלסקופ, שביב זנב של טענת הגנה". במקרה דנא סבורתני, כי המבקשים הראו כי יש בפיהם טענת הגנה הראויה להתברר, בדבר זיוף חתימותיהם על גבי שטר החוב.
...
המשיבה טענה כי דין ההתנגדויות להידחות שתיהן.
בסופו של דבר, טוענת המשיבה, באפשרותה לגבות בכל מקרה את חובה באמצעות ש תביעה על סכום קצוב המבוססת על הערבות האישית שבכרטיס הלקוח, שאת חתימתו עליה אין סרואט מכחיש.
על רקע האמור לעיל מצאתי לנכון להאריך למחמוד את המועד להגשת התנגדותו עד למועד הגשתה בפועל.
סיכומו של דבר: לגבי סרואט (מבקש מס' 1): ההתנגדות מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

ביום 28.8.2019 הגישה המשיבה ללישכת ההוצל"פ בחיפה בקשה לבצוע שטר חוב על סך של 64,175 ₪ שניתן לה על ידי מבקשת מס' 2 (להלן: המבקשת), ואשר מבקש מס' 2 (להלן: המבקש), בעל המניות ומנהל המבקשת, ערב לפירעונו בערבות אואל.
נפסק, כי במקרים של טענות הגנה קלושות ודחוקות, על מנת שלא לסגור את שערי בית המשפט בפני הנתבע, תותנה הרשות להיתגונן בהפקדת סכומי ערבות, בהתאם לסמכות בית המשפט כקבוע בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: תקסד"א) (ראה אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי [מהדורה 12, 2005], בעמ' 414-412; ע"א 527/07 מזל נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ [18.2.2008], בפיסקה 8 לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין והאסמכתאות הנזכרות שם).
...
נטען כי חיובי הצדדים הם חיובים שלובים, ומשעה שהמשיבה הפסיקה לספק סחורה למבקשת, אין לצפות כי המבקשת תשלם כסף למשיבה.
מכל האמור לעיל עולה, איפוא, כי טענות המבקשים בעייתיות והגנתם קלושה.
בשים לב לכל אלו אני קובעת כי תינתן למבקשים רשות להתגונן בפני התביעה בכפוף להפקדת ערבון על ידי המבקשים, יחד ולחוד, בסך של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המשיבה, ביום 05.02.2018 נערך שטר חוב בין החייבים אריכא עידו ויוסף זדה **** (כורש) (להלן "הלווים") לבין המשיבה (להלן "המשיבה" ו/או "המלווה") כאשר החייבים יוסף זדה מירב ודני שאשא משמשים (ביחד ולחוד) ערבים בערבות אואל לכל התחייבויות הלווים (להלן "הערבים" ו/או "החייבים") (ראה שטר החוב שצורף כנספח "1" לבקשת הבצוע ועותק מהסכם ההלוואה שצורף כנספח "2").
בפסקי דין מהשנים האחרונות אף צוין כי "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להיתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והיעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להיתגונן" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו, 15.6.2009), ע"א 8493/06 עזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.10.2010).
...
לא ברור מי ערך את המסמך ולכן אין הוא מהווה ראיה לפי פקודת הראיות; ובדבר מה עילת התביעה; וכי לא ברור כיצד התקבלה בקשת הביצוע כאשר היא אינה מכילה את כלל הפרטים הנדרשים על מנת להעמיד עילת תביעה והגשת הפירוט הנלווה אליה, תמוהה מאליה ומשכך דינה של בקשת הביצוע להידחות.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בעניינינו, המבקשת חתומה על כתב ערבות והתחייבות (אשר צורף לבקשת הבצוע) אשר זו לשונו: כתב הערבות כולל הבהרה מפורשת כי ערבות זו תהווה ערבות אואל לכל שטר שניתן ו/או ינתן ע"י העסק לסמ ליין או מיני ליין.
חרף האמור ובהביאי בחשבון את השהוי הנטען כמו גם העובדה שבירור החבות השטרית מצריכה בירור של גובה החוב, אשר לא ניתן לבצע בשלב זה של הדיון בהתנגדות שעה שהמסמכים המבססים את גובה החוב מכוחו הוגש השטר לבצוע אינם מונחים בפניי, ובשים לב להלכות הנהוגות בכל הנוגע למתן רשות להיתגונן, יש מקום לפתיחת שערי בית המשפט בפני המבקשת לצורך בירור טענות הגנתה (מלבד הטענה להיעדר קיומה של עילה שטרית).
...
לסיכום, ערבות "אוואל", הינה ערבות שטרית, וככזו ניתן לממשה ישירות בלשכת ההוצאה לפועל, כשהיא מצורפת לבקשה לביצוע שטר, ללא צורך בהגשת תביעה לבית המשפט המוסמך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פתח דבר: עסקינן בתביעה שטרית שראשיתה בבקשה לבצוע שטר חוב שהוגשה בהוצאה לפועל.
הנתבעת 1 חתומה על השטר כעושה השטר (להלן: "הנתבעת"), והנתבע 2 חתום על השטר כערב אואל (להלן: "הנתבע").
התובעת והנתבע, החתום על השטר כערב, הם צדדים קרובים שקיים ביניהם קשר משפטי ישיר (רע"א 2443/98 ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ) על כן ,הנתבע רשאי להעלות כלפי התובעת, כל טענת הגנה העומדת לו על פי עסקה היסוד שבין הצדדים, והוא זכאי להנות מכל טענת הגנה של הנתבעת כעושה השטר, שנוצרה לאחר יצירת השטר (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי).
...
בסופו של דבר, הנתבעים לא הוכיחו טענה כלשהי מטענותיהם, לרבות הטענה כי לא נותר חוב כלשהו של הנתבעת כלפי התובעת.
סוף דבר: הנתבעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם, ומשכך, אני דוחה את ההתנגדות מטעמם.
אני מורה כי הליכי ההוצאה לפועל כנגדם ימשכו כסדרם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו