מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביצוע שטר חוב בגין הפרת הסכם שכירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

עוד טענו, כי אין מקום לכרוך הליך זה בבקשה לבצוע שטר החוב, שכן זו עניינה תביעת פיצויים בגין הפרת הסכם השכירות ובגין נזקים שהסבו השוכרים למושכר ולמבקשים.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להיעתר לבקשה באופן חלקי וליתן פסק דין חלקי על סך של 2,967 ₪, שהוא ההפרש בין סכום השיק במועד פתיחת התיק (5,514 ₪), ובין סכום הקיזוז, בתוספת אגרת הפתיחה בסך של 162 ₪ ושכ"ט א' בסך של 333 ₪.
אוסיף, כי אין בידי לקבל את טענת המבקשים להעדר קשר בין ההליך דנא ובין הבקשה לביצוע שטר החוב; בתצהירו של המבקש שהוגש כתמיכה לבקשה זו נטען כי אחד ממרכיבי הפיצוי הנתבע הוא דמי השכירות עבור חודש יולי 2020, בגינו נמשך השיק נשוא ההליך דנא.
המבקשים ישלמו את הפרשי האגרה הנובעים מהעברת התיק לבית המשפט, ככל שקיימים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

עניינה של התובענה, בקשה לבצוע שטר חוב על סך 30,000₪ כנגד הערבים לו, הם הנתבעים.
לטענת התובע, נזקיו הנ"ל בגין הפרת הסכם השכירות על ידי השוכרת, בסך כולל של 52,471₪, עולים על סכום שטר החוב ולכן על הנתבעים לשלם לו מכוח ערבותם את מלוא סכום שטר החוב.
...
כמו כן, אנו מאשרים ומסכימים כי המשכיר יהיה רשאי לדרוש מאתנו – שנינו ביחד וכל אחד לחוד – את חיובי השכירות ו/או חיובים אחרים במידה ואלה קיימים, אף מבלי שדרש תחילה מהשוכר את קיום חיובם האמור".
אשר על האמור, התביעה מתקבלת.
הנתבעים ישלמו לתובע את אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי תביעה כספית שעניינה פיצויים עקב הפרת חוזה שכירות.
טענות הצדדים כאמור בכתב הבקשה לבצוע שטר חוב, בנספחים לה ובתצהיר התובע, ביום 28.4.15 נחתם חוזה בין הנתבעים 1-2 לבין התובע, הנתבעים החלו בשכירות הדירה מיום 6.6.15 ועד ליום 5.6.16.
...
על כן, אני קובעת כי בפועל הנסיבות הובילו לאיחור של יום וחצי.
בשים לב לכך שלא הוכח בפניי הפסד ימי שכירות עקב כך, אולם הנתבעים לא עמדו ביום מועד פינוי הדירה כאמור, כאשר מועד הפינוי הלועזי חל ביום שישי בשבוע על השלכותיו ורק יום לפני נודע לנתבעים כי עובדת הניקיון שסוכמה עם אשת התובע לא תגיע לנקות, ושוכנעתי כי אשת התובע נתנה הסכמתה כי מועד הניקיון יחול ביום א' של השבוע אולם בסופו של יום עובדת הניקיון הגיעה ביום שני של השבוע (הניקיון בוצע מטעם התובע ביום שלישי בשבוע) – אני פוסקת כי הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובע בהתאם לאמת המחיר שנקבעה בסעיף 16 לחוזה, סך של 500 ₪, וכאמור שם "שוויו 350 שקל ליום התשלום בפועל וזאת בנוסף לפיצוי הקבוע בסעיף 15 לעיל, אך אין בקביעה זו או בתשלום הסך הנ"ל משום הרשאה כל שהיא או התקשרות לשכירות חדשה". ודוק; סעיף 15 לאותו חוזה קובע כי "מוסכם כי במקרה של פיגור בפינוי של עד 7 ימים, לא ישולם הסך של 40,000 ₪ כפיצוי עבור הפינוי, אלא ישולם שוויו בש"ח של הסך 350 שקל ליום איחור". כמו כן, משהנתבעים עצמם הודו כי לא השאירו דירה נקייה וכי לא נהגו לבצע ניקיון יסודי מעת כניסתם לדירה, והם עצמם לא בדקו כאמור את מצב הדירה לאחר ניקיונה (הגם שידעו שייתכן והדירה אינה נקייה וכי יש בעיות עם עוזרת הניקיון ועל כן היו צריכים להגיע לדירה בזמן אמת לוודא ניקיונה), סברתי כי בנסיבות העניין יש להעמיד את התשלום עבור ניקיון דירה יסודי מקצועי באמת מידה מקובלת בנסיבות העניין, הנעה בין 700-800 ₪ ועל כן ישלמו 360 ₪ נוספים, משכבר שילמו 360 ₪ כולל מע"מ. משהנתבעים היו אף מוכנים טרם המשפט לשלם אף סכום הגבוה מזה שנפסק ובכך לייתר את ההליכים, הגם שהיו משוכנעים בצדקת דרכם – אני פוסקת שכל צד יישא בהוצאותיו.
על כן, ולנוכח האמור לעיל, אני פוסקת כי הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובע סך של 860 ₪ תוך 30 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בגין אותה מערכת עובדתית ובסך של 250,000 ש"ח המהוים לטענתם פיצוי בגין הפרת הסכם השכירות הנ"ל. העובדות הצריכות לעניין ביום 28.5.13 נחתם הסכם שכירות בין חברת או.טי קפיטל מודיעין בע"מ (היא התובעת בהליך השיטרי והנתבעת שכנגד; להלן: "או טי קפיטל" או "המשכירה") לבין חברת טיקום טופ תיקשורת בע"מ (היא הנתבעת בהליך השיטרי והתובעת שכנגד; להלן: "השוכרת") (להלן: "הסכם השכירות").
על כן ביום 16.10.13 שלחה המשכירה הודעה על ביטול הסכם השכירות ובהמשך הגישה בקשה לבצוע שטר החוב שניתן בקשר עם חוזה השכירות; המשכירה ביקשה לפרוע סך כולל של 135,700 ש"ח (אשר המשכירה טענה כי הם המגלמים שמונה חודשי שכירות במכפלה של דמי השכירות לחודש ובתוספת מע"מ).
...
סיכום דין התביעה העיקרית להתקבל במלואה.
דין התביעה שכנגד להידחות.
אני מורה על שיפעול הליכים בתיק ההוצאה לפועל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 6.10.2009 שלחה המשכירה מכתב התראה לנתבעים בו ביקשו להסדיר את חובם ומשלא נענתה, הגישה ביום 7.10.2010 בקשה לבצוע שטר חוב עליו חתומים יפתח, דוד וחבצלת מילשטיין - תיק ההוצל"פ קיבל את המספר 21-00674-10-09 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").
צדק בית המשפט קמא כשקבע שאחת האינדיקציות שלא היה דובר בחוזה למראית עין, היא העובדה, שכלל השותפים חתמו בנוסף להסכם על "כתב ערבות בלתי ניתנת לביטול" צמוד לחוזה, בו התחייבו כולם ביחד וכל אחד לחוד כלפי המשכירה לקיום חוזה השכירות ולפצות אותו בגין כל הפסד ונזק עקב הפרת החוזה, ומכאן שואל בית המשפט קמא: "לו היה מדובר בהסכם למראית עין, מדוע טרחו הצדדים להחתים את השותפים על כתב ערבות בנוסף לחוזה?" (סעיף 63 לפסק הדין).
...
אני סבור כי לא היה מקום לחייב את המערערים במלוא הסכום האמור.
לפיכך, אני סבור כי יש מקום להפחית מסכום החיוב בגין הוצאות אלו, בהם חויבו המערערים, סך של כ-2/3, משמע 36,000 ₪ וזאת בהתחשב גם בעובדה שהמשיבה 1 (אשתו של משה) הייתה המשכירה, והמשיב 2 (בנו של משה), היה שותף לאותה פעילות ולאותן הוצאות שנגרמו, ובהתחשב בעובדה, שהמשיבים 1 ו-3 נושאים גם הם באחריות ישירה להליכים המשפטיים שנגרמו עקב השימוש החורג.
סוף דבר, הערעור נדחה למעט רכיב ההוצאות ממנו הופחת כאמור סך של 36,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו