בקשה לביצוע שטר ושיקים סחירים

שנית, הפגם לפיו לא פורטו בבקשה לבצוע שטר העובדות המהוות את עילת התביעה, בא על תקונו, כאשר לאחר שהתקבלה ההיתנגדות לבצוע שטר, הגיש התובע ביום 3.2.14 תצהיר והשלמת מסמכים, לצורך התאמת ההליך לסדר דין מהיר, כאשר בתצהיר זה פורטו מלוא העובדות המקימות את עילת התביעה.

התנאים לאחיזה כשורה סעיף 29(ב) לפקודת השיטריות קובע: "כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר". על-פי הוראה זו, ישנה חזקה לכאורה, שהאוחז בשטר הוא אוחז כשורה.

...

לאור האמור, אני קובעת כי התובע קיבל את השיק בתום לב, וכי במועד ביצוע עסקת הניכיון לא ידע על כישלון התמורה או על פגם בזכות הקניין של ברנינה.

סיכומו של דבר: אני קובעת כי התובע אוחז כשורה בשיקים, ועל כן הוא מתגבר על טענות ההגנה שהעלה הנתבע.

לפיכך, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 11,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 20.9.13 ועד התשלום בפועל.

בבקשה לבצוע השיטריות נכתב בפרק "העובדות המשמשות עילה לבקשה" כדלקמן: "הזוכה מסרה המחאות לחייבים בגין הזמנת עבודת אלומיניום. לצורך רכישת החומרים, ביצוע העבודות והתקנתם נימסרו המחאות ע"ס 100,000 ₪. החייב 1 חתם בשמו ובשם החייבת 2 שבבעלותו על שטר חוב סחיר ועביר. בנוסף חתם החייב 3 כערב אישית לשטר החוב." כבר כאן אציין כי באמור בשטרי החוב ובבקשה לבצוע השיטריות שהתובעת כרתה חוזה עם החברה לבצוע עבודות האלומיניום סותרת סתירה של ממש את טענתה שבאה לאחר מכן שאת החוזה להתקנת עבודות האלומיניום כרתה עם מר אלי מלכה ולא עם חב' אלום קינג בע"מ. כן נכתב בבקשה שהשטרות לא כובדו במועדם, והחייבים לא שילמו מאומה על חשבון השיטריות.

הטענה כי התובעים בנו שתי יחידות דיור, היא טענה כללית שהתובעים אינם מפרטים את משך הבנייה והקף הבנייה, אינם מצרפים תוכניות הנדסיות, אינם מפרטים את קצב היתקדמות הבנייה, אינם מפרטים את בעלי המיקצוע שהקימו את בתי הקרקע, ולא פירטו את לוח הזמנים המפרט את שלבי ביצוע עבודות ואת סוגי העבודות שבוצעו על ידי הקבלנים השונים.

...

לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את טענות התובעת כלפי ה"ה מלכה בכל קשור לעבודות האלומיניום.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאה פסק הדין הינה כדלקמן: התביעה בתיק אז' 18539-03-13 נמחקת, ואני מורה על סגירת תיק הוצל"פ 18-02807-13-2 בלשכת ההוצל"פ בראשון לציון וביטול כל הליכי הגבייה שננקטו בתיק ההוצל"פ. מאחר וכל הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד אחד, ייפסקו שכ"ט עו"ד והוצאות משפט של תיק זה במסגרת תיק אז' 47069-09-16; התביעה בתיק אז' 39774-09-15 נדחית.

מאחר וכל הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד אחד, ייפסקו שכ"ט עו"ד והוצאות משפט של תיק זה במסגרת תיק אז' 47069-09-16; התביעה בתיק אז' בכל הקשור לתביעת עבודות האלומיניום נדחית, והתובעת תשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

לפניי תביעה שטרית שתחילתה בבקשה לבצוע שטר על סך 7,500 ₪ שהוגשה בלישכת ההוצאה לפועל ולאחר הגשת ההיתנגדות בתוך המועד הקבוע בחוק, הועברה לדיון בביהמ"ש. משהועבר ההליך לפסים של דיון מהיר לאחר שניתנה לנתבעת רשות להיתגונן וכמצוות תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

העדר כל ניסיון לאתר את נימר דרוויש אשר, לשיטת התובע, היה בהחלט זמין כשהשיק לא כובד על ידי הבנק ואף הבטיח לגשת לאותה האישה מאשדוד ולסדר את העניין (עמ' 6 ש' 25), הנו תמוה, מעלה סימני שאלה רבים ואף מקים חזקה בדבר אי הבאת עד רלוואנטי שלא עלה בידי התובע לסתרה שלפיה לו היה מובא, הייתה עדותו מחלישה את גרסת התובע.

לא כך הם פני הדברים ביחס לטענות הגניבה והזיוף, כפי טענת הנתבעת בעניינינו, משעה שאלו מבוססות על פגם "חפצי" בשיק המאיין את היותו מיסמך סחיר.

...

שנית, פסק הדין וקביעותיו מתייחסת לעזבון המנוח באמצעות כל היורשים וכלל לא ברורה טענת התובע בעניין זה. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על דחיית התביעה.

המדובר בהתנהלות שגרתית הנובעת לרוב משקולי פרעון או נזילות ויש בכך כדי להתיישב עם מסירת השיקים כשהם סחירים והידיעה שיימסרו לחברת הניכיון.

אך נוכח טענות הצדדים כי בוצעה עבודה כלשהיא ומשנמסרו לתובעת שיקים בסך של 60,000 ₪ המקימים לתובעת חזקת תמורה בסכום זה, ומשלא עלה בידי הנתבעים להוכיח הקף כשלון תמורה ולא שללו החבות בגין השיקים – דין התביעה להיתקבל באופן חלקי.

הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 30,000 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת הבקשה לבצוע השטר (20.3.19) ועד למועד התשלום בפועל, בצרוף הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח ושכר טירחת עורך דין בסך 8,500 ש"ח. המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים ניתן היום, בי"ד אדר ב' תשפ"ד, ב24 מרץ 2024, בהיעדר הצדדים.

...

אך נוכח טענות הצדדים כי בוצעה עבודה כלשהי ומשנמסרו לתובעת שיקים בסך של 60,000 ₪ המקימים לתובעת חזקת תמורה בסכום זה, ומשלא עלה בידי הנתבעים להוכיח היקף כישלון תמורה ולא שללו החבות בגין השיקים – דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

אשר על כן התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת הבקשה לביצוע השטר (20.3.19) ועד למועד התשלום בפועל, בצירוף הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 8,500 ש"ח. המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים ניתן היום, בי"ד אדר ב' תשפ"ד, ב24 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.

בסופו של יום, השיקים מושא הבקשה חוללו באי-פרעון, ובעקבות כך הוגשה הבקשה לבצוע שטר.

הלכה מקדמת דנא היא, שבית המשפט בוחן את הטענות באופן לכאורי, תוך שימת דגש על השאלה אם טענות אלה מקימות הגנה, ולו בדוחק, ומבלי לשקול שקולי מהימנות המצהיר.

אם סוחר השטר לפני המועד - אין מקום לדבר על פגם סיחור כי אז אין כלל כישלון תמורה; רק כשסוחר השטר לאחר אותו מועד והעיסקה שבקשר עימה נעשה השטר לא בוצעה, ניתן לדבר על פגם בזכות הקנין של המסחר כיון שאז ייתכן שפקעה זכותו להעביר את השטר והיה צריך להחזירו לחתומים עליו; סיחור השטר במקרה כזה כמוהו כמעילה באמון".

...

סוף דבר בנסיבות אלה, בשים לב לנטל ההוכחה המוטל על המשיבה להוכיח כי היא אוחזת כשורה בשטר מחד, ולהעדר הפירוט הנדרש מצד המבקשת מאידך, ועל מנת לא לחסום את הגישה לערכאות ולאפשר למבקשת את יומה בבית המשפט להציג הגנתה, אני מוצא לנכון ליתן למבקשת רשות להתגונן כנגד השטרות, אולם להתנותה בהפקדה.