בקשה לביצוע שטר בגין שיק חולל בהוראת ביטול

רקע וטענות הצדדים התובעת הגישה בלישכת ההוצאה לפועל בקשה לבצוע שטרות, בה ביקשה לממש המחאות בסך כולל של 50,757 ₪, אשר נתפסו בהליך פלילי (צ"א 6716-09-18 כגד מר יוסף טקאטקה ומר חוסאם שמס).

ההמחאות חוללו מחמת הוראת ביטול ביום 18/5/2017.

העד אישר כי היתקיימה הפגיעה את העיד כי ההמחאות בוטלו לפני הפגישה ואין לו הפרטים ביחס לביטול (בפרוטוקול בעמ' 2) מר אחשיבון נישאל בעדותו ביחס לביטול ההמחאות, האם ביקש את השיטריות בחזרה והעיד כי לא הוחזרו לו אף כי ביקש, כאשר מדובר בטענה חדשה אשר לא קיימת בתצהירו ומהעדות קיים מידע מבולבל ביחס למועד ביטול השיקים, אותה פגישה ומדוע לכאורה מדובר בבטול ההמחאות בהסכמה, במקום להחזיר את ההמחאות לנתבעת.

...

קבלת הכרטסת בשלב זה פוגעת בסופיות הדיון, פוגעת בזכויות התובעת ובשמירה על הוראות התקנות ולא ברור מדוע הוגשה בשלב מאוחר זה. חשבונית המס, כביכול, אינה נושאת תאריך, הסכום הכלול בה עולה על סכום ההמחאות נשוא הליך זה, לא ברור באיזו עסקה מדובר מאחר ולגרסת הנתבעת התקיים מסחר לאורך מס' שנים בינה לבין חב' ששת האבנים ואין זיקה מסוימת בין אותה חשבונית, כביכול, לבין ההמחאות, לא ברורה חשיבותה לבירור ההליך, כפי שיפורט וממילא לא נאמר כי תוגש באמצעות עורכה, מדובר במסמך של צד ג' אשר לא הוגשה כנגדו הודעה, לא זומן להעיד וממילא לא היה מקום לקבל ראיה באופן זה, לא כל שכן בשלב זה. כמפורט, לא שוכנעתי כי כרטסת הנתבעת עצמה ואותה חשבונית חסרה בפרטים לא היו בידי המבקשת לאורך ניהול ההליך ומשום מה התגלו רק אחרי הגשת סיכומי התובעת.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות והתרשמתי ישירות, עיינתי בסיכומי הצדדים, דין התביעה השטרית להתקבל מאחר והנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה בהליך שטרי.

דין התביעה השטרית להתקבל במלואה תוך שפעול ההליכים בתיק ההוצל"פ המקושר.

לפני תביעה שראשיתה בקשה לבצוע שטר שהגיש התובע בגין שיק שנמשך מחשבון הבנק של הנתבעת ולא כובד.

השיק הוצג לפרעון בחשבון של חברת קונסטרוקט אחזקות בע"מ (להלן- החברה) המתנהל אצל התובע, ומאחר שחולל בעקבות הוראת ביטול, הגיש התובע בקשה לבצוע שטר לגביית סכום השיק.

...

עדותו של נציג הנתבעת שבחודש אוקטובר (מועד הוצאת השיק) חודשיים לפני שביטל את השיק, החברה עדיין הייתה בשטח ועבדה (בפרוטוקול עמ' 3 ש' 10-4) מחזקת את המסקנה כי במועד שהשיק סוחר לתובע הוא לא חולל ועל כן נטל את השיק בתום לב. טענתה הנוספת של הנתבעת היא כי התובע לא נתן תמורה בעד השיק משני טעמים.

סוף דבר לאור מסקנתי כי התובע אוחז כשורה בשיק ומשלא הוכח כישלון תמורה ביחסים עם החברה, לא כל שכן כישלון תמורה מלא, ומשדחיתי הטענה בדבר פירעון החוב, מצאתי לקבל את התביעה.

אשר על כן התביעה מתקבלת.

ההליך לפניי תביעה שראשיתה בקשה לבצוע שטר שהגישה התובעת, בגין חמישה שיקים שחוללו בעקבות הוראת ביטול, בסך כולל של 77,539.53 ₪.

כן טענה התובעת כי לא נפל פגם בתקינותם ושלמותם של השיקים משום שקבלה אותם כששמה מופיע כנפרעת ולא הוגבלה סחירותם; אשר לאופי העסקה טענה כי מדובר בעסקת ניכיון שיקים ולא הלוואה חוץ בנקאית ועל כן אין תחולה להוראות החוק במקרה זה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שהוגשו מצאתי כי דין התביעה להיתקבל במלואה מהנימוקים שיפורטו להלן.

...

כן טענה התובעת כי לא נפל פגם בתקינותם ושלמותם של השיקים משום שקיבלה אותם כששמה מופיע כנפרעת ולא הוגבלה סחרותם; אשר לאופי העסקה טענה כי מדובר בעסקת ניכיון שיקים ולא הלוואה חוץ בנקאית ועל כן אין תחולה להוראות החוק במקרה זה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שהוגשו מצאתי כי דין התביעה להתקבל במלואה מהנימוקים שיפורטו להלן.

אי לכך גם לו עמדה הנתבעת על טענה זו דינה להידחות.

סוף דבר לאור מסקנתי כי לא הוכחה הטענה בדבר גניבת השיקים ובנוסף אף לא הוכח כישלון התמורה או כי מדובר בעסקת הלוואה, דין התביעה להתקבל במלואה.

אשר על כן התביעה מתקבלת.

השיקים חוללו עקב מתן הוראת ביטול.

השיק על סך 25,000 ₪ - ההלוואות האישיות לנתבע לאחר הגשת הבקשה לבצוע השטר כנגד הנתבע בגין השיק על סך 60,000 ₪, ביקש התובע להגדיל את קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל בגין סכום נוסף של 25,000 ₪.

...

בנוסף ונוכח מסקנתי כי התובע לא היה רשאי להגיש את התביעה בסך 25,000 ₪ בעילה שטרית ואף לא הרים הנטל להוכיח חוב של הנתבע בגין ההלוואות הנטענות בסכום הנתבע – התביעה גם בגין סכום זה נדחית.

אשר על כן התביעה בכללותה נדחית.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין 10,000 ₪.

רקע והליכים לפני תביעה שראשיתה בקשה לבצוע שטר שהגישה התובעת בגין שיק מס' 2296 על סך 400,000 ₪ אשר נמשך מחשבון הבנק של הנתבעת בבנק מזרחי טפחות ומועד פרעונו 15.3.20.

התובעת הציגה השיק לפרעון והוא חולל בעקבות הוראת ביטול.

כאמור, טענות הנתבעת בדבר חובת התובעת לבצע בירור מקדים עובר למתן תמורה בגין השיק לא נסמכה על בסיס בהוראת חוק או בפסיקה רלבאנטית ומסקירת הפסיקה לעיל, דומה כי אינה תומכת באופן חד משמעי בעמדת הנתבעת, אלא הדיעות חלוקות בהקשר זה. לפיכך, אני סבורה כי גם לו היינו מציבים בפני התובעת אמת מידה מחמירה אזי במקרה הספציפי לא עלה בידי הנתבעת לסתור גרסת התובעת כי ניסיון העבר ביחס לשיקים של הנתבעת, ויחסי האמון עם אונו הובילו אותה לתת תמורה בגין השיק ללא ביצוע הבירור המקדים עם הנתבעת.

...

סוף דבר משהגעתי למסקנה כי התובעת אוחזת כשורה בשיק, אזי גם לו נפל פגם בשיק, הרי שהיא מתגברת על הטענה לפגם בשיק ולפיכך הנתבעת חבה על פיו.

לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסךל 10,292 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך של 30,000 ₪.