טענות התובע
בבקשת ביצוע השטר, טען התובע, כי הוא אוחז בשקים, בחתימת הנתבע וכן בהסבת גלעד מנשה.
בקשת הבצוע הנה עקב העובדה שהשיקים חוללו והתקבלה הודעה מהבנק הנמשך מרכנתיל דיסקונט, כי מדובר בחשבון סגור.
לפי הטענה "סוכם שבגלל ההקף הגדול של העסקה הוא יביא לי צ'קים שייפרעו בהתאם לקצב היתקדמות אספקת הסחורה".
לאחר הפקדת השיקים של הנתבע במועד, נודע לו שהשיקים לא כובדו, כיוון שהחשבון ניסגר.
אבי גוזלן הוא "בחור שמבצע התקנות וגם מכירה של מערכות מולטמדיה". בתמורה לסחורה שסופקה, המציא לו אבי גוזלן ארבעה שיקים.
דברים ברוח זו נאמרו ע"י הנשיא שמגר ב- ע"א 5293/90, בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ ואח', פ"ד מז(3) , 240 (להלן: "פס"ד בעיניין בנק הפועלים"):
"הכלל בכגון דא הוא, כי כאשר נתבע כופר בחתימתו על מיסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו של הנתבע... כלל זה נובע מכך שנטל השיכנוע להוכחת כל מרכיביה של התביעה מוטל על התובע: חתימת הנתבע על המסמך הרלוונטי - כמו כתב הערבות בעניינינו - חיונית להוכחת חבותו של הנתבע על פי המסמך, והיא בגדר 'עמוד התווך של התובענה'". (שם, בעמוד 261 ).
בעיניין ת"א (מרכז) 53873-10-13 רפאל כהן נ' משתלת הכפר הירוק בע''מ נאמר על ידי כבוד השופט יחזקאל קינר כדלקמן:
"אין חזקה שחתימה על שטר היא חתימתו של אדם פלוני, אפילו זה הוא שמו. אם הנתבע כופר בחתימתו, על התובע להוכיח כי החתימה שעל השיק היא חתימתו של הנתבע [ע"א 268/56 נוי נ' עריית חדרה, פ"ד י"ב 353 (1958); ע"א 2448/92 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אשכנזי, פ"ד מ"ח(3) 563 (1994); ע"א 232/77 רוזנברג נ' אברהמוף, פ"ד ל"ב(2) 197 (1978); ע"א 542/87 קופת אשראי וחיסכון אגודה הדדית בע"מ נ' עוואד, פ"ד מ"ד(1) 422 (1990)]. אם התובע אינו עומד בנטל ההוכחה להוכיח כי החתימה שעל השיק היא חתימתו של הנתבע, כי אז, גם אם הוא אוחז כשורה, אין הוא בעל זכות קניינית בשיק."
בעניינינו, התובע אינו אוחז כשורה וזאת, כיוון שהודה שהוא בעצמו הוסיף את שם הנפרע.
...
כיוון שנטל ההוכחה חל על התובע, הרי שהתובע כשל בהוכחת תביעתו ומכאן, די בכך, כדי לקבוע שדין התביעה להידחות.
ראו לעניין זה, שלום לרנר, דיני שטרות, מהדורה 2, בעמוד 367:
"וגם אוחז כשורה לא יהא זכאי לתבוע את פירעונו מהאדם שחתימתו זויפה."
מכל המקובץ, דין התביעה להידחות.
