בקשה לביצוע הסכם העברת רכב תמורת פירעון הלוואה

יתרה מזאת, המבקש טען כי השיק השני ניתן למשיב כשיק בטחון בהתאם להסכם הלוואה אשר נחתם בין הצדדים במסווה של הסכם שתוף עסקי ביום 05.06.2021 ולפיו נתן המשיב למבקש סכום של 400,000 ₪ ובתמורה יפרע המבקש את חובו וישלם למשיב סך של 5,000 ₪ בחודש באופן שאינו תלוי בחוב עצמו.

המבקש עוד טען כי על חשבון החוב הנ"ל ביצע העברות בנקאיות למשיב ע"ס 25,000 ₪ ואת היתר שילם למשיב במזומן סך של 181,600 ₪ בהתאם לתעוד שביומנו וזאת עקב פניית המשיב בה ביקש כי אין אפשרות לקבל יותר העברות.

המבקש עוד טען כי בשיקלול כלל המרכיבים לחובות המבקש כלפי המשיב וההפך, יוצא כי המבקש אינו חייב למשיב דבר אלא שהמשיב הוא זה אשר נותר חייב לו. לבסוף, טען המבקש כי המשיב הצהיר הצהרה כוזבת בלישכת ההוצאה לפועל לפיו מקור החוב אינו נובע מהסכם הלוואה כאשר בהתאם להלכה הפסוקה והוראות החוק המשיב היה חייב לצרף לבקשת הבצוע את הסכם ההלוואה.

ע"א 544/81 מנחם קיהל נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד ל (3),524,518; י' זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהד' שביעית,1995,עמ' 675; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] תקדין-עליון 2006(2),1474.

...

אשר על כן אני קובעת כי ההתנגדות מתקבלת בכפוף להפקדה כאמור ותצהיר המבקש ישמש ככתב הגנה.

רקע המבקש ואחרים נחקרו בחשד לבצוע עבירות מירמה והונאה בהקף של 10,000,000 ש"ח. במסגרת החקירה נתפסו על ידי משטרת ישראל (המשיבה 3, להלן: המדינה) שלושה רכבי יוקרה שנרכשו על ידי המבקש באמצעות הלוואות שלקח מחברות מימון, ששתיים מהן הן משיבות בהליך זה (המשיבות 1 ו-2, להלן: חברות המימון).

המדינה מוסיפה כי מיד לאחר חתימת הסכמי ההלוואה בין המבקש לחברות המימון הרכבים הועברו לחזקתו של המבקש, וכי הוא רכש להם פוליסות ביטוח; ועוד היא מציינת כי המבקש הוא שנושא בכל הוצאה ובכל נזק שייגרם לרכב, לרבות אובדן או גניבה.

עוד מבהירות חברות המימון כי לאחר שיעביר המבקש את סכום ההפקדה לקופת המדינה, הן לא יתנגדו להחזיר למבקש את הרכבים המשועבדים "כפוף לתשלום מראש של מלוא הפיגורים וההוצאות שהועמסו על ההלוואות והמשך פרעון ההלוואות בתנאים ובמועדים המוסכמים". המבקש ביקש להגיש תגובה קצרה לתשובת המדינה, וקיבל רשות לעשות כן. בתגובתו טוען המבקש כי "אין המדובר על יישום הלכה, אלא דוקא על לאקונה מובהקת בהלכה". לטענת המדינה שלפיה בית המשפט יידרש לקבוע בכל חודש מחדש את גובה ההפקדה, משיב המבקש כי מועד התפיסה בפועל הוא המועד הקובע לקביעת גובה ההפקדה, ולא מועדים שחלים לאחריו.

המבקש אינו מסתפק בכך, וטוען כי היה צורך לתת ביטוי לכך שהרכבים משועבדים ושלא כל התמורה בעדם שולמה גם באופן זה שגובה ההפקדה לא ייגזר מתוך שוויים הכולל של הרכבים, אלא מתוך הסכום ששולם עבורם עד כה. ואולם, כבר נקבע בפסיקת בית משפט זה כי "כאשר תפיסת נכסים נעשית על מנת להבטיח אפשרות לחלט את החפץ, יש טעם בקביעת תנאי כספי המקיים מתאם עם ערכו הכלכלי של הנכס" (בש"פ 6529/10 מגידיש נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (21.9.2010); וראו גם: בש"פ 8009/07 מ.ג.ש מיכאל עבודות בטון ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, עמ' 6 (14.2.2008); בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, עמ' 15 (12.3.2006)).

...

זאת ועוד: גם לגופו של עניין לא שוכנעתי כי כאשר מדובר ברכב משועבד יש לגזור את סכום ההפקדה מתוך הסכום ששולם עד כה למלווה ולא מתוך שוויו הכולל של הרכב.

סיכומו של דבר, המבקש מלין על אופן יישומה של הלכה קיימת בעניינו הפרטני, ודי בכך כדי לדחות את בקשת הרשות לערור.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

להתנגדות מצורפים בקשה לבצוע שטר; 4 שיקים שעשתה חברת ליהי לפקודת חברת שמרלינג בערבות איתי חן והמבקש ובחתימת היסב למשיבה - 3 שיקים על סך 300,000 ₪ כ"א (ובהם שני השיקים מושא ההליך) ושיק על סך 100,000 ₪; קבלה מיום 14.3.2021 של המשיבה על מתן אשראי בדרך ניכיון השיקים מהמשיבה לחברת שמרלינג בגין ארבעת השיקים; בקשה מיום 16.3.2021 למשיבה לדחיית מועד פרעון השיקים בה מצוין שחברת שמרלינג מסרה את השיקים למשיבה לניכיון ובחתימה הנחזית להיות חתומה על ידי חברת ליהי, המבקש ואיתי חן; הסכם הלוואה מיום 22.8.2016 בין חברת שמרלינג לבין חברת ליהי וכתב ערבות אישית להסכם הלוואה מיום 22.8.16 הנחזה להיות חתום על ידי איתי חן והמבקש.

דיון היתנגדות לבצוע שטר המועברת לדיון בבית המשפט, רואים אותה כבקשת רשות להיתגונן (ראו; סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1976).

זאת להבדיל ממי שהגנתו "הגנת בדים" וההנחה העובדתית שביסוד טענת 'ההגנה' המועלית בתצהיר, קרסה לחלוטין בחקירה הנגדית של המצהיר (לעניין ההלכות בבחינת בקשת רשות להיתגונן ראו למשל ; ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518 (1882); ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט(3) 41 (2004)).

הטענה יוחדה לכשלון תמורה ביחסים בין חברת ליהי ולבין חברת שמרלינג בטענה שהסכם ההלוואה אינו אוטנטי ואין לו קשר לשיקים (סעיפים 27-35 לתצהיר המבקש בתמיכה להתנגדות) וכן ליחסים שבין המבקש ובין המשיבה בטענה כי המבקש אינו מכיר את המשיבה וחל כשלון תמורה בינו ובין המשיבה (ראו; סעיפים 48 ו-50 לתצהיר המבקש).

...

את הטענה כי יש להחיל במקרה זה את הוראות חוק ההלוואות, אין בידי לקבל ומכאן שניטל עוקצה של טענת המבקש.

המבקש מפנה להוראת סעיף 55 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ומבקש לקבל את ההתנגדות מטעם זה. אינני מקבלת את הטענה.

ההתנגדות נדחית.

ביום 8.2.18 הזמינה המשיבה 2, חב' קאר דיל בע"מ (להלן: "קאר דיל") את הרכב מאת חב' המזרח, במסגרת הסכם להזמנת רכב בתמורה לסך של 668,000 ₪.

כספי התמורה שולמו לחב' המזרח בשיקים דחויים בסך של 1,800,000 ₪ וגם באמצעות כספי הלוואה שלוותה חב' קאר דיל מאת הבנק בסך 1,200,068 ₪.

חב' קאר דיל הודיעה ששאר שלושת הרכבים כבר נמכרו על ידה וכי הכספים שהתקבלו הוחזרו לבנק, כך שלטענת חב' קאר דיל היא פרעה את חובה לבנק.

ביום 14.10.18 הגישו הצדים הודעה על הסדר דיוני בבקשה לעיכוב ביצוע, מבלי לפגוע בטענותיהם כי חב' המזרח תימסור את הרכב לחזקת כונס הנכסים עד יום 16.10.18 למחסן הוצל"פ לצורך מכירתו במסגרת הכנוס על הרכב בתיק ההוצל"פ. התמורה בגין מכירת הרכב תשולם במלואה לבנק וזאת כנגד כתב השיפוי שימסור הבנק לחב' המזרח.

בהתאם להמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הרכב יימכר בהסכמת צד ג', במסגרת תיק ההוצל"פ. ביום 28.11.18 אישור כבוד רשם ההוצל"פ את המכר וביום 27.12.18 ניתן צו מכר המורה להעביר בעלות ברכב לקונה כשהוא נקי מכל שיעבוד או זכות אחרת.

...

בסופו של דבר ניתנה ביום 15.8.18 החלטה לפיה הליכי הכינוס יעוכבו ל- 30 יום על מנת לתת שהות לחב' המזרח להגיש בקשה לבית המשפט המוסמך לדון בסכסוך.

אני סבורה כי ענייננו שונה מאותם מקרים שבהם הוגשה המרצת פתיחה אשר התרוקנה מתוכנה וכל שנותר לעשות הוא להגיש תביעה חדשה שהיא תביעה כספית.

אינני מקבלת טענה זו. אין חולק כי כתב התביעה החדש יהיה בסדר דין רגיל, ולא בהמרצת פתיחה, וכן יהיה כפוף לתשלום הפרש אגרה כנדרש, אולם, בניגוד לנטען על ידי הבנק, תביעה כזו נותרת תחת אותו מספר תיק, ולפיכך ממלאת במובן זה אחר דרישה זו בכתב ההתחייבות.

לאור כל האמור לעיל, נדחית בקשת הבנק לסילוק התביעה על הסף, ומתקבלת באופן חלקי בקשת חב' המזרח להגשת כתב תביעה מתוקן.

לאור כל האמור לעיל, רשאית חב' המזרח להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום ובכפוף לתשלום הפרש אגרה ככל שיהיה, וכן כפוף לתשלום הוצאות לבנק בסך של 5,000 ₪ תוך 45 יום.

הסכם ראשון מיום 8.9.2019 למכירת כלי רכב יד שניה שנחתם בין המוכרת, ציינה מוטורוס בע"מ, לבין הקונה, פיס לאנד בע"מ, שבו הוסכם כי המוכרת תמכור לקונה 10 אוטובוסים תמורת סך כולל של 2,498,750 בתוספת מע"מ (להלן: "הסכם מכירת האוטובוסים").

בהסכם התחייבה המלווה לפרוע את ההלוואה ב-20 תשלומים חודשיים בסך של 124,938 ₪ החל מיום 1.10.2019.

ברע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך (23.7.2012), נקבע כך (בסעיף 12 לפסק הדין): " [...] בשלב זה בוחן בית המשפט האם, בהנחה שטענות הנתבע אמת הן, יוכל הוא לזכות במשפט. במידה שהתשובה לשאלה זו חיובית, ייתן בית המשפט לנתבע רשות להיתגונן והתביעה תעבור לבירור בסדר דין רגיל. לעומת זאת, אם הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי תצהיר הנתבע אינו מגלה הגנה, לא ייתן רשות להיתגונן [ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 654 (מהדורה שביעית, 1995)]. המבחן באמצעותו יכריע בית המשפט האם לתת לנתבע רשות להיתגונן, הוא מקל מאוד". ביישום לענייננו; לאחר שעיינתי בבקשה לבצוע שטרות ובהתנגדות המבקשים, לרבות התצהיר התומך בה; לאחר ששמעתי את חקירת המצהיר מטעם המבקשים ונתתי דעתי לטיעוני ב"כ הצדדים בסיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה שהגנת המבקשים כלפי ציינה מוטורוס, ככל שתוכח כנכונה, אינה מופרכת בשלב זה, והיא מצדיקה מתן רשות להגן.

בנוסף, לא נטען שהסכם זה בוטל בשלב כלשהוא ואין בפי המבקשים כל טענה שלפיה כספי ההלוואה לא הועברו בהתאם להתחייבות בהסכם ההלוואה, כך שאין מדובר בכשלון תמורה ביחס להסכם ההלוואה.

...

ברע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך (23.7.2012), נקבע כך (בסעיף 12 לפסק הדין): " [...] בשלב זה בוחן בית המשפט האם, בהנחה שטענות הנתבע אמת הן, יוכל הוא לזכות במשפט. במידה שהתשובה לשאלה זו חיובית, ייתן בית המשפט לנתבע רשות להתגונן והתביעה תעבור לבירור בסדר דין רגיל. לעומת זאת, אם הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי תצהיר הנתבע אינו מגלה הגנה, לא ייתן רשות להתגונן [ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 654 (מהדורה שביעית, 1995)]. המבחן באמצעותו יכריע בית המשפט האם לתת לנתבע רשות להתגונן, הוא מקל מאוד". ביישום לענייננו; לאחר שעיינתי בבקשה לביצוע שטרות ובהתנגדות המבקשים, לרבות התצהיר התומך בה; לאחר ששמעתי את חקירת המצהיר מטעם המבקשים ונתתי דעתי לטיעוני ב"כ הצדדים בסיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה שהגנת המבקשים כלפי ציינה מוטורוס, ככל שתוכח כנכונה, אינה מופרכת בשלב זה, והיא מצדיקה מתן רשות להגן.

סיכומו של דבר; ביחס לחברת צ'יינה מוטורוס בתיק ת"ט 20872-08-20 - אני מקבלת את התנגדות המבקשים.

ביחס לחברת איסט ווסט קפיטל בע"מ בתיקים ת"ט 23970-08-20 ות"ט 24059-08-20 - אני דוחה את ההתנגדויות.