בקשה לביטול, תיקון או העברת פסק בוררות בעניין נחלה במושב

הנתבעים 1-4 טענו עוד כי יש לדחות את התביעה שכן התובעים הנם "זרוע חדשה" של אותם בעלי משקים אשר ביקשו עוד בשנת 2013 לעכב את חלוקת המגרשים בהתאם להחלטה ואולם פס"ד עוזר הרשם ביטל את פסק הבוררת וקבע כי ההחלטה הנה מחייבת.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1504 מיום 16.1.17 בסעיף 5.1.1, הרלוואנטית למועד ההקצאה בפטור ממכרז ובמסלול שאותו ביקשו האגודה בעיניינו לקדם, קובעת כך : " מיגרשי בניה למגורים באיזורי עדיפות לאומית ו/או באיזורי נגב וגליל יוקצו על ידי הרשות בפטור ממכרז על פי המלצת האגודה בהתאם לאישור ועדת קבלה. סעיף זה לא יחול במקרים שאינם נכללים בתחולת תיקון מס' 8 פקודת האגודות השיתופיות ולא תותר הקצאת מיגרשי מגורים בפטור ממכרז במקרים אלה". סעיף 5.5 תחת "הוראות כלליות" קובע כך בסעיף קטן 1: " 5.5.1 מיגרשי בניה למגורים יוקצו בפטור ממכרז על פי החלטה זו רק ליחידים מעל גיל 18 אשר אינם בעלי זכות בנחלה, במשק עזר או במיגרש מגורים כלשהוא אשר הזכויות בו נימסרו לראשונה למומלץ ו/או בן/בת זוגו, לרבות יורשיהם, בתמורה או ללא תמורה". סעיף 5.5.2 קובע: ביישובים אשר נכללים בתחולת תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, המלצת ועדת הקבלה תדרש להעברת זכויות במגרשי בניה למגורים".

את פסק דין זה לא מצאתי במאגרים אולם נוכח "גילו" גם כאן לכאורה מדובר בפסק דין שהוראות לעיל אינן חולשות עליו וטרם באו לעולם במועד הרלוואנטי שם. הוא הדין אשר לה"פ (ת"א) 246/96 יחזקאל שטרנליכט נ' בית יהושע מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות שיתופית בע"מ, שם לא זו בלבד שנדונה החלטה 737 שבוטלה כזכור על ידי בג"צ ולא חלו אז כלל התיקון וההוראות החלות בעניינינו, אלא שבית המשפט דן שם בהחלטת האגודה ואילו בעניינינו אין מחלוקת שהאגודה כלל לא החליטה אלא האצילה מסמכותה להחליט לבעלי המשקים עצמם.

ודוק, גם אם לא הוצגו חוזי מכר, או העברות כספים בין בעלי הנחלות שזכו בהגרלה לבין המומלצים מטעמם וגם אם בד"כ אכן המליצו על בני משפחתם, שוכנעתי כי מדובר בהתנהלות בלתי ראויה המקימה פתח למתן טובות הנאה וכל זוכה בהגרלה וסיבותיו הוא להמליץ על מי מטעמו.

...

לאור כל האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה וזאת כדלקמן: אני מורה כי ההליך לבחירת מומלצי האגודה להקצאת מגרשי המגורים בהרחבה בפטור ממכרז שעל בסיסו רשימת המומלצים, נתבעים 5-49, והחלטת האגודה המאפשרת הסבת הזכות להיות מומלץ, מבוטלים.

לא מצאתי להיעתר לסעדים הנתבעים ביחס לאגודה הקהילתית- כפי שנקבע, הגורם הממליץ הוא האגודה החקלאית.האגודה הקהילתית אינה רשאית לבצע הקצאה בעצמה, או לקבוע את המומלצים והמדובר בגוף שהוקם ע"פ הוראות רמ"י לצורך הקצאה בפטור ממכרז גרידא.

אשר להוצאות- שוכנעתי כי הגורם המרכזי לפעילות להקצאה במסלול ללא מכרז באופן שאינו בהתאם לנהלים ובניגוד לכללים של שוויון ותקינות, הינו האגודה.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ה"פ 924-11-20 שמעה נ' גבעת כח - מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט יחזקאל קינר מבקש אברהם שמע ע"י ב"כ עו"ד חיים דבוש משיבה גבעת כח - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עירו מוניץ פסק דין

המבקש הוא אומנם חבר אגודה, אבל מערכת היחסים שלו מול האגודה בעיניין משק העזר אינה קשורה לחברותו זו, שכן יש חוזה ישיר בינו לבין רמ"י. אין פגיעה קניינית כלשהיא ו/או העברת זכויות כלשהיא מחברי האגודה או מהאגודה למבקש, וגם מטעם זה לא יכולה לבוא טענה בדבר הצורך באישור האספה הכללית.

ככל שלמבקש עילת תביעה, הרי היא נזיקית או כספית ודינה להתברר בפני בורר בהתאם למנגנון יישוב הסכסוכים שבתקנון.

המשיבה לא עתרה לתקן את כתב התשובה ולהעלות טענות ביחס להחלטה זו, ואיני מוצא מקום בנסיבות אלו להטיל על המבקש הגשת בקשה לתיקון המרצת הפתיחה, מה גם שטענותיו היו כאמור שהאגודה אינה יכולה לבטל את ההחלטות הקודמות.

בנוסף, באותו מקרה, פיצול הנחלה שהתבקש, היה מהלך תיכנוני שעמד בנגוד למטרות ואופי היישוב, כפי שנקבע באותו פסק דין.

...

שקלול יחידות הדיור בנחלות, בהרחבה במושב, במשקי העזר ובמגרשים המקצועיים במושב, מביא לסיכום של 292 יחידות דיור קיימות במושב, ונותרו, אפוא, 8 מגרשים בלבד אשר ניתן עוד לפצל.

התוצאה היא כי ביטול ההחלטות עכשיו פוגע במבקש אשר יכול היה להשלים את ביצוע הפיצול, ולכן אין מקום לכך שהאגודה תבטל את החלטותיה הנ"ל, ועליה לעמוד בהתחייבויותיה.

אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש את אגרת המשפט ששולמה על ידו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (01.11.2020) ועד התשלום בפועל, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.

בית משפט השלום בקריית גת ת"א 15165-02-22 לוי נ' פדויים - מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' לפני כב' השופט, סגן הנשיא יניב בוקר המבקש עובדיה שפיר לוי ע"י ב"כ עו"ד ניסן סריזדה משיבים 1. פדויים - מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ – ע"י ב"כ עו"ד משה אבקסיס 2. סעדיה עומיסי – ע"י ב"כ עו"ד חגי שומרון פסק דין

לפניי בקשה לביטול פסק בורר, להכרזה על בטלותו או לתיקונו, שהגיש המבקש כנגד המשיבים, וזאת בנוגע לפסק הבורר שניתן על ידי עו"ד נמרוד טפר ביום 20.12.2021.

לטענת המבקש, כאשר נגרם אי-צדק ואין שום עילה מיוחדת שיכולה לשמש לביטול הפסק, יש לעשות שימוש בעילת ביטול זו. המבקש מציין, כי הבורר נתן את פסק דינו מבלי להתייחס לכלל חומר הראיות שבפניו, תוך היתעלמות מטענת המבקש בנוגע לגודל החלקה המרוכזת, לתשלומים בחסר בגין הקצאת מכסות מים, לדמי השמוש הראויים בגין החלקה המרושתת לגידולי שלחין, בגין הפרת ההסכם בהעברת אמצעי היצור לצד ג' והן בגין טענות של עשיית עושר שלא במשפט.

המשיב 2 נישאל לגבי הפער בין תקן הנחלה להסכם החכירה של האגודה מול המנהל והשיב כי הפער נובע מחלקות משותפות שהמושב לא חילק לחברים וחלקם מעובדות במושבי הנגב.

...

(רע"א 8798/18 קרן טוליפ קפיטל נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (22.5.2019)) לאור האמור לעיל, לא מצאתי ממש בטענתו של ב"כ המבקש כי פסק הבורר מנוגד לתקנת הציבור והיא נדחית.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשות המבקש לביטולו של פסק הבורר, להכרזה על בטלותו או לתיקונו.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ כל אחד.

עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 2073/91 משה לוי נ' רשם האגודות השיתופיות ואח' (07.11.91)), התקבלה ובית המשפט הורה על ביטול פסק הבורר, שכן זה ניתן בחוסר סמכות.

מכאן שהתביעה למעשה מבקשת לקבוע את גבולות נחלות 16-17, בנגוד למצב שהיה קיים בשטח בעת הקמת המושב, בנגוד למפת הסוכנות 1952 שהיא המפה שבתוקף בנוגע לנחלות בין הצדדים וללא כל מיסמך שקבל תוקף מוסכם או מחייב, שיש בו להחליף את מפת הסוכנות משנת 1952.

כמובא לעיל בהליך דנן הוזכרו שתי מפות, הנקראות "מפת סוכנות". האחת, מפת 1952, מהקמת המושב, אשר מופיעה בהסכמים ובתכנית ג/50 ולמעשה מוגדרת כמפת החלוקה שכותרתה "אשתאול – תכנית חלוקה". השנייה, מפת 1974, תכנית ששמשה להצעה תיקון ותכנון חלוקה הנחלות ומוגדרת מפת תיכנון אדריכלי ושהוגדרה כ" "תיקון לתכנית מתאר __" ו -"תיכנון אדריכלי – הרחבה ל-80 יח'" (ראו בהרחבה בפרשת אקוע פסקות 12; 24-25).

אף בסעיף 3 לפסק הבורר, נכתב מפורשות כי תכנית 590 מעולם לא אושרה ונכנסה לתוקף, כשלמעשה מצבה התיכנוני הגיע עד למתן אישור להפקדה, הא ותו לא. בהיעדר בסיס שכזה, הרי שמצב הדברים הוא כי עד להשלמת תצ"ר ורישום הנחלות במושב, גבולות הנחלות יהיו בהתבסס על מפת 1952 או על בסיס התוכניות שכבר אושרו.

כפועל יוצא, יש לדחות את טענת התובעים, שלא הונחה לה תשתית ראייתית מספקת, כי הנתבע ודודו עשו קנוניה במסגרתה העבירו משטח נחלת הנתבע לשטח נחלה 15 וכי בתמורה נילקח משטח נחלתם והועבר לנחלת הנתבע.

...

נוכח העובדה שלא הובאו ראיות ולא נשמעו עדויות שיש בהם לתמוך בטענות התובעים, על אף שהן מנוגדות למצב התכנוני והחוקי, המאושר והמוכר בשטח ואצל הנתבעות 3-6, הרי שהמסקנה המתבקשת היא שיש לדחות את דרישת התובעים לקבוע כי קו הגבול בין נחלות 17-16 יסומן וייקבע בהתאם לתכנית ולמפה שנקבע לגביהן שהן לא בתוקף ואינן רלוונטיות.

מכאן שדין התביעה להידחות.

סוף דבר לנוכח האמור, דין התביעה לקבוע כי תכנית 590 ומפת 1974 הן הקובעות את קו הגבול בין נחלות התובעים והנתבע 1 - להידחות.

המבקש ביקש להורות על דחיית התביעה או לחילופין מחיקתה ולחילופי חילופין הוא ביקש להורות על עיכוב ההליך והעברתו להכרעה בהליך בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות.

כך גם נפסק בהחלטתה של השופטת מרים מזרחי בבש"א 4277/00 בוקר נ' בית מאיר, המצטט גם את החלטתה של השופטת א. פרוקצ'יה בבית המשפט המחוזי בה"פ 284/98 בית מאיר נ' רחמני, כי מחלוקת בין המבקשים לבין המשיבים לגבי הגבולות הנכונים של הנחלות היא ענין פנימי של האגודה ובגדר "עסקי האגודה". כך גם קבעה השופטת בטינה טאובר (שלום חיפה) בבש"א 5221/08 חקלאי גבעת עדה נ' חיים דוד.

זאת ועוד, "גם עצם הידיעה של המבקשים על כוונת המשיבים לפנות לבית המשפט בתביעה אינה מספקת כדי להסיק ממנה בלבד על אי נכונות לקיים את הבוררות, שכן נידרש אקט פוזיטיבי של סרוב לבוררות או ניסיון להכביד על קיומה ואילו בעניינינו לא היה מזה ולא היה מזה". (השוו אוטולנגי לעיל, בעמ' 120)" בש"א (מחוזי ירושלים) 1211/98 בית מאיר - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' אוריאל רחמני (נבו 05.09.1999)‏‏.

בפעם הראשונה שהמבקש הגיש בקשה שאינה בגדר אקט היתגוננות (תגובה לבקשה לתיקון כתב התביעה או בקשה לביטול פסק דין) הוא הגיש את בקשה לסילוק התביעה.

...

לטענתו, המחלוקת בין הצדדים הינה בינו (חבר באגודה) לבין האגודה והמחלוקת הינה בעניין הנוגע לעסקי האגודה ומכאן כי דין התביעה להתברר בפני רשם האגודות השיתופיות.

טרם ההכרעה בבקשה, בתאריך 4.6.23, הגישה האגודה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, אז בית המשפט נעתר לבקשה ונתן פסק דין כמבוקש בהחלטתו מיום 7.6.23.

סוף דבר: אני מורה על עיכוב הליכים והעברת התביעה להליכי בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות או מי מטעמו.