מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול קובלנה פלילית לפי חוק המים

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

נימוקי הבקשה: בבקשה לביטול הקובלנה כנגד המבקשים 2-10, נטען כי חברת "מקורות" הנה חברה ממשלתית ותאגיד סטאטוטורי, שהוסמכה כרשות מים ארצית מכוח הוראת סעיף 46 לחוק המים.
המבקשים 2-10 עתרו לביטול הקובלנה שהוגשה נגדם בהסתמכם על הוראת סעיף 69 לחסד"פ, הקובעת כהאי לישנא: "לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה." השאלה העומדת בבסיס בקשה זו הנה - האם המבקשים הצליחו בשלב מקדמי זה של ההליך לבסס את טענתם לפיה עובדי מקורות הנם "עובדי מדינה", ולכן כך ראוי היה להתייחס אליהם עובר להגשת הקובלנה הפלילית.
בהקשר זה, ראוי להפנות להגדרת "עובד מדינה" בסעיף 1 לחוק שירות המדינה: "עובד המדינה" או "עובד" – מי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים וכן שוטר וסוהר, למעט עובד חדש כמשמעותו בסעיף 107א, וכן למעט – על אף האמור בסעיף 108 – מי שנתקבל לשירות המדינה בנציגות ישראל בחוץ-לארץ במעמד עובד מקומי".
...
אף בעתירה לבג"ץ שהוגשה לעיוני אין כדי לתמוך בטענות המבקשים וכל שניתן ללמוד ממנה הוא שהמחלוקות בין הצדדים הינה רחבה סבורני כי התשובה לשאלה שבמחלוקת מצויה דווקא בהגדרת "עובד ציבור" שבסעיף 34 כד', המאבחנת בסעיפי המשנה שלה בין עובד ציבור שהינו עובד המדינה (ס"ק 1) לבין עובד ציבור שהינו "דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה–1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה" (ס"ק 11).
בפסקה ד' להנחיות, תחת הכותרת "עובדי חברות ממשלתיות" נאמר, ברחל בתך הקטנה כי: "עובדי חברות ממשלתיות אינם עובדי מדינה גם לצורך סעיף 69 לחסד"פ. דינו של עובד חברה ממשלתית בהקשר זה אינו איפוא כדינו של עובד מדינה, ולפיכך אין הוא זכאי להגנה כאמור מפני קובלנות פרטיות. הסמכות לבחון את הקובלנה נגד עובד חברה ממשלתית היא לבית המשפט הנכבד בלבד, ואין ליועץ המשפטי לממשלה סמכות לבקר את תוכן הקובלנה בטרם תתברר. פניה לקבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת קובלנה נגד עובד חברה ממשלתית תטופל בדומה לפניה כזו הנוגעת לנבחר ציבור ברשות מקומית". סבורני כי לנוכח דברים נכוחים אלה, ראוי היה להימנע מהגשת בקשה זו. מעבר לנדרש אדגיש כי גם אם הייתי מקבל את טענת המבקשים לפיה בנסיבות העניין הינם עובדי מדינה, לא היה בכך כדי להוביל בהכרח לביטול הקובלנה נגדם.
הערה לסיום: בנוגע למשיב 10, הוא הנאשם מס' 10 בכתב הקובלנה, יודיע ב"כ הקובלים לא יאוחר מיום 12/12/2021, עמדתו בנוגע להמשך ההליך לגביו בשים לכך שהוא כלל אינו מוזכר בעובדות כתב הקובלנה ואף הוראות החיקוק כלל אינן מיוחסות לו. בכפוף להערה שבסעיף 22, אני דוחה את הבקשה.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנאשם מנמק את בקשתו לביטול הקובלנה שהוגשה בנימוקים הבאים: סעיף 68 לחסד"פ והתוספת השנייה לו מסדירים רשימה סגורה של עבירות שבגינן רשאי אדם פרטי להגיש קובלנה פלילית פרטית כנגד אדם אחר.
(14) עבירה לפי סעיף 2 לחוק מניעת זהום הים ממקורות יבשתיים, תשמ"ח-1988, בסייגים האמורים בסעיף 8 לחוק האמור; מיום 1.1.1990 תיקון מס' 9 ס"ח תשמ"ח מס' 1256 מיום 21.7.1988 עמ' 121 (ה"ח 1884) הוספת פרט (14) (15) עבירה לפי סימן א1 לחוק המים, תשי"ט-1959; מיום 1.7.1991 תיקון מס' 13 ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 182 (ה"ח 2030) הוספת פרט (15) (16) עבירה לפי חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, תשנ"ג-1993, שנעברה ברשות היחיד של הקובל; מיום 11.12.1993 תיקון מס' 15 ס"ח תשנ"ג מס' 1422 מיום 11.6.1993 עמ' 118 (ה"ח 2068) הוספת פרט (16) (17) חוק צער בעלי חיים, תשנ"ד-1994, בסייגים האמורים בסעיף 15 לחוק האמור; מיום 18.1.1994 תיקון מס' 17 ס"ח תשנ"ד מס' 1447 מיום 18.1.1994 עמ' 59 (ה"ח 2127) הוספת פרט (17) (18) חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993, בסייגים האמורים בסעיף 15ב לחוק האמור; מיום 9.6.1997 תיקון מס' 25 ס"ח תשנ"ז מס' 1622 מיום 10.4.1997 עמ' 149 (ה"ח 2537) הוספת פרט (18) (19) עבירה לפי סעיף 243 לחוק התיכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה בפרק ב'2 סימן ב' לחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ב; מיום 29.6.2000 תיקון מס' 27 ס"ח תש"ס מס' 1743 מיום 29.6.2000 עמ' 220 (ה"ח 2869) הוספת פרט (19) מיום 25.10.2017 תיקון מס' 79 ס"ח תשע"ז מס' 2635 מיום 25.4.2017 עמ' 921 (ה"ח 1074) (19) עבירה לפי סעיף 204 לחוק התיכנון והבניה לפי סעיף 243 לחוק התיכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה בפרק ב'2 סימן ב' לחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ב; (20) עבירה לפי חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, תשמ"ג-1983, בסייגים האמורים בסעיף 11א; מיום 3.7.2001 תיקון מס' 30 ס"ח תשס"א מס' 1785 מיום 4.4.2001 עמ' 224 (ה"ח 2769) הוספת פרט (20) (20)[endnoteRef:1] עבירה לפי סעיף 243 לחוק התיכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, בנוגע למתקן גישה אלחוטית כמשמעותו בפרק ו' סימן ה' לחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ג לחוק התיכנון והבניה.
אשר על כן, סובר הנאשם, שהסעיפים אותם כלל הקובל בקובלנה דנן אינן מתאימים למסגרת זו. בעיניין זה אציין כי גם הקובל עצמו הסכים עם האמור במסגרת הדיון שהתנהל בפניי ביום 19.5.2020 באומרו כי: "לפי חוק הגנת הפרטיות אומנם יש החרגה של סעיפי הפרת הפרטיות כעבירה אבל החוק מפנה לסעיף 2(10) שמפנה בין היתר לסעיפים שלמעלה בין היתר לסעיף 2(2) שעניינו האזנה אסורה על פי חוק יש בסיס משפטי להעמיד לדין במסגרת קובלנה לפי סעיף זה. יתכן שמה שצריך לעשות לבקש שבית המשפט יתקן את הקובלנה כמו שמתקנים כתב אישום". (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 19.5.2020).
...
לאחר ששמענו את טענות הצדדים, ועיינו במסמכים, נבחן האם הוראות החוק שבקובלנה נכללות בתוספת השנייה לחסד"פ. שכן, כל הוראת חוק שאיננה כלולה בתוספת השנייה, איננה יכולה להיות נשוא לקובלנה פלילית על פי סעיף 68 לחסד"פ. בקובלנה דנן מואשם הנאשם בביצוע העבירות הבאות: עבירות בהתאם לסעיף 2(2) לחוק הגנת הפרטיות ועבירות בהתאם לסעיף 2 ו-9 לחוק האזנת סתר יחד עם סעיף 48 לפקודת הראיות.
על פניו, ומבלי לקבוע כל מסקנה בתיק זה, נכון לשלב ראשוני זה של הדיון, ייתכן ותעמוד לנאשם, במקרה דנן, הגנה על הגשת ההקלטה ללשכת עורכי הדין.
אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה ומורה על מחיקת כתב הקובלנה מפאת חוסר סמכות.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ כהן, אשר יצא חוצץ נגד מוסד הקובלנה הפלילית, איננו תקדימי או פורץ דרך, כפי שניתן לקרוא במובאות המצוטטות בו עצמו, זולת אולי חריפות הבקורת, מסתמא בשל התחושה כי הגיעו מים עד נפש.
די היה בפגמים אלה על מנת להורות על ביטול הקובלנה; עם זאת, גם למען שלמות התמונה, אפרט להלן שגיאות רבות, מהותיות, נוספות, שנפלו בה. סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי קובע: "על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט". ניתן להגיש קובלה פלילית גם בעבירות מסוימות על פי חוקים אחרים, שאינם מנויים בחוק העונשין, שלא נכללים בתוספת השניה; חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, הוא דוגמא אחת, דומינאנטית, בנידון.
ביום 14.11.21, בדיון שהתקיים לפניי באותה קובלנה, במעמד הקובל בלבד (ספק בעיני אם מישל ידע בכלל על הגשתה, ואם ידע – לא הגיע לבית המשפט לדיון בעיניינה), קבעתי, לאחר שיח קצר עם הקובל דשם, כך: "אני מודה לקובל, מר דור סרפוס, על שהיטה אוזן לעצת בית המשפט ולהמלצתו, וחרף מה שהוא רואה כפגיעה בו בשיח במרשתת, הוא הסכים ובקש לחזור בו מן הקובלנה ובכך לשים סוף פסוק לפחות מבחינת ההליך הפלילי נגד הנאשם. אני מורה איפוא על ביטול הקובלנה". הינה כי כן, מילא שזכה מותב זה להוות טריבונאל מיוחד לעניני מישל טרוני, אבל החשוב לענייננו הוא, שאותה גישה מצמצמת וחשדנית כלפי מוסד הקובלנה הפלילית הופגנה גם כלפי מי שהאשים בפלילים את הקובל דהיום, והינה עתה - היתהפך לו הגלגל.
...
על כן, בכדי שלא להשחית את זמנה של מערכת המשפט לריק (פרשת אבו סוכון, לעיל), ועל מנת שלא לטרטר או להטריל (!) את הצד שכנגד - מי שביום בהיר אחד מוכתם ומתוייג כנאשם בפלילים – בהררי מסמכים וניירות, כהתרעת כבוד השופט עמית בפרשת כהן, ובמיוחד כאשר עסקינן בעילות הקשורות בחופש הביטוי, שהפללה על רקע זה ממילא נעשית בצמצום רב במדינה דמוקרטית, אני מורה כך: על ביטול הקובלנה הפלילית דנא; הקובלים מוזמנים למזכירות בכדי לקבל לידם בחזרה את הקלאסר הכבד שהניחו על שולחני.
ביום 14.11.21, בדיון שהתקיים לפניי באותה קובלנה, במעמד הקובל בלבד (ספק בעיני אם מישל ידע בכלל על הגשתה, ואם ידע – לא הגיע לבית המשפט לדיון בעניינה), קבעתי, לאחר שיח קצר עם הקובל דשם, כך: "אני מודה לקובל, מר דור סרפוס, על שהיטה אוזן לעצת בית המשפט ולהמלצתו, וחרף מה שהוא רואה כפגיעה בו בשיח במרשתת, הוא הסכים וביקש לחזור בו מן הקובלנה ובכך לשים סוף פסוק לפחות מבחינת ההליך הפלילי נגד הנאשם. אני מורה אפוא על ביטול הקובלנה". הנה כי כן, מילא שזכה מותב זה להוות טריבונאל מיוחד לעניני מישל טרוני, אבל החשוב לענייננו הוא, שאותה גישה מצמצמת וחשדנית כלפי מוסד הקובלנה הפלילית הופגנה גם כלפי מי שהאשים בפלילים את הקובל דהיום, והנה עתה - התהפך לו הגלגל.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

כתב הקובלנה: כנגד המבקשים הוגשה קובלנה פרטית המייחסת להם ביצוע עבירות לפי חוק המים, תשי"ט- 1959.
במקרה דנן, לא עותרים המבקשים לביטול כתב האישום מחמת פגיעה בתחושת הצדק והגינות ההליך, אלא אך בפסילת ראיה שהושמדה ואיסור העדת עד בנוגע לה. דגימת המים שנבדקה במעבדה, ובהסתמך עליה הוכנה חוות דעת העומדת בבסיס הקובלנה, מהוה חומר חקירה לכול דבר ועניין בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ. זכות הנאשם לעיין בחומר חקירה מעוגנת בסעיף האמור ובפסיקה עניפה שהכירה בזכותו לקבל לרשותו כל "חומר ראיות" הנוגע לאישום, ומכאן נובעת אף חובתה של התביעה, ובהקשר זה אף של קובל בהליך פלילי, לשמר ראיה זו הן לצורך הצגתה בבית המשפט בבוא העת, והן לצורך מתן היזדמנות סבירה לנאשם לעיין ולבדוק אותה, אף באמצעות מומחה מטעמו.
...
סבורני כי אף חקירתם הנגדית של מומחי המעבדה באשר הם (ובהקשר זה לא נעלמה מעיניי טענת המבקשים לפיה העדים הרלוונטיים כלל לא צוינו ברשימת עדי הקובלים בכתב הקובלנה), לא תרפא את הפגם החמור בהתנהלות הקובלים בהקשר להשמדת דגימות המעבדה.
סבורני כי התנהלות הקובלים קיפחה באופן קיצוני את זכותם של המבקשים לעיין בכול חומרי החקירה, לרבות במוצגים ובדגימות שנאספו ע"י הקובלים עובר להגשת הקובלנה והיוו בסיס להגשתה.
סוף דבר: נוכח האמור לעיל אני מקבל את הבקשה, אוסר על הגשת תוצאות בדיקות המעבדה שערכה מעבדת שרות השדה הנוגעות לדגימות שהושמדו, אוסר על הגשת המסמך "ניטור איכויות המים בירדן הדרומי" ככול שהדבר נוגע לדגימות שהושמדו וכן אוסר על שמיעת עדותם של נציג המעבדה (ע"ת 7) ושל ד"ר פיראס תלחמי (ע"ת 9) בהקשר זה. המזכירות תעביר החלטה זו בדחיפות לצדדים.

בהליך ערעור תיק פלילי בניה (עתפ"ב) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בגזר הדין נדחתה בקשה לסיים ההליך בצו ללא הרשעה נדחתה, לאחר שנקבע שאין המערער עומד בתנאי הילכת כתב, והושת על המערער קנס בסך 35,000 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו, וכן התחייבות בסך 15,000 ₪ למשך שנתיים, להמנע מכל עבירה לפי החוק.
לטענתו, "מדובר בקיר תומך וכדי שלא יהיה מכוער שמתי מחסן שהוא לא בשימוש". המבקש הדגיש, כי לטעמו יש לבטל את צו ההריסה מעיקרא, משום שאם יבוצע הבית יקרוס.
הוגשו מיסמך משנת 2014 המעיד על כך שארע פצוץ המים בביתו של המערער אשר בגינו הוקם המבנה, וכן מכתב עבור בקשה להיתר מטעם המערער (שניהם סומנו בטעות נ/1); מכתב מענה למערער מגיא דוננפלד (נ/2); מכתב מענה לגיא דוננפלד מטעם המערער (נ/3); תכנית בינוי של הישוב הר עמשא מיום 13.05.2019 (נ/4); תמונות איטום המבנה נושא הצוו באמצעות קרשים מעץ (נ/5א' – נ/5ז'); חוות דעת מומחה הנדסאי ביניין מטעם המערער (נ/6); חוות דעת מומחה מטעם המשיבה (נ/7 – סומן גם כמוצג תביעה).
המערער קובל על החלטת בית המשפט כי הודה בבצוע העבירה המיוחסת לו - אי כיבוד צו שפוטי.
על כן, השאלה העיקרית שעומדת לפנינו בעירעור זה, בעוד שהמערער מודה בבצוע העבירות, היא האם יש מקום להטיל עליו אחריות פלילית, או שמא יש לפטור אותו מאחריות זו בשל "הגנת הצורך" לה הוא טוען? הרי נטען שבמידה ויבצע הצוו השפוטי שהוטל עליו, ביתו עלול לקרוס, ואת הטענה הזאת ראוי לבחון.
...
בהקשר מצומצם זה, הערעור מתקבל, כך שיש לזכות הנאשם מעבירת השימוש במבנה, החל מהזמן בו המבנה נאטם.
יתרה מכך, אפילו לפי המתחם שנקבע, הקנס אינו "ברף הבינוני" שמצא בית המשפט כמתאים, שהיה יוצא סביב 45,000 ₪.
התוצאה הערעור נדחה בעיקרו, ההרשעה בכל העבירות נותרת על כנה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו