בקשה לביטול צווי הפסקה שיפוטיים בתיקי תכנון ובנייה

לפניי 4 בקשות להורות על ביטול 4 צוי הפסקה שפוטיים שניתנו בתיקים שבכותרת.

רקע והשתלשלות ההליכים בתאריכים 13.10.21, 20.10.21 ו-21.10.21 נתנו 4 צוי הפסקה שפוטיים, לפי סעיף 236 ל-חוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התו"ב) ב-4 התיקים שבכותרת (להלן: הצוים).

בסעיף 97 ל-הילכת אי התכלת נקבעו דברים המתאימים לענייננו, בשינויים המחוייבים - "כל הפרת דיני תיכנון ובנייה טעונה היתייחסות מצד רשויות אכיפת החוק. אולם, להפרה שמשמעותה שינוי צביונו של איזור שלם ישנו משקל מיוחד. כאשר הפרה זו משנה את תכליתו של איזור ..., כי אז מדובר בהפרה שמשקל חומרתה רב במיוחד. מדובר, על כן, בהפרה הפוגעת באנטרס צבורי רב משקל, שיש לו השלכה ישירה על טענת השהוי". בהחלטתו ב-ענין יד שלום דחה כב' הש' ג'ובראן טענה כי שהוי בהפעלת אמצעי אכיפה יוצר מניעות כלפי הרשות לבקש צו הפסקה שפוטי, שכן פרט למקרים יוצאי דופן, השתהות הרשות בהפעלת אמצעי אכיפה לא יוצרת מניעות בהפעלת אכיפת החוק [ראו האסמכתאות שם].

...

סוף דבר על מנת ששימוש במקרקעין להשכרתם כיחידות נופש יהיה מותר, על התכנית החלה על המקרקעין להתיר שימוש זה במפורש, שכן "על התכנית להתיר במפורש שימוש מסוים, כדי שזה יהיה מותר. כל שאינו מותר מפורשות - אסור. אכן, האיסור יכול שיהפוך להיתר - אולם זאת רק בכפוף להליך חוקי מפורש" [ר' ע"א 1216/98 אבוטבול נ' ועדת ערר מרכז (11.7.01)].

" דין טענת השיהוי, כמו גם טענות התעמרות ואכיפה בררנית להידחות.

אשר על כן, הבקשה לביטול הצווים - נדחית.

לפני ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת זהר דולב להמן) מיום 17.5.22, בה דחה את בקשות המערערים לבטל צוי הפסקה שפוטיים (בדיון מאוחד בתיקים בב"נ 22036-10-21, 22027-10-21, 22008-10-21 ו- 22045-10-21).

כאמור, ב"כ המערערים ביקש ללמוד מעמדת עריית תל אביב בעת"מ 51936-07-19 דב קנול נ' עריית תל אביב (11.8.20) כי הועדה לתיכנון ובניה במצפה רמון בודדת בעמדתה לפיה יש מקום לצוים שפוטיים על מנת למנוע השכרה למטרות נופש של דירות מגורים, במקומות שאינם מתאימים לכך.

...

הטענה לפיה אין ראיות לכאורה לעבירה של המערערים נדחית, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי.

יתכן שהרשות תגיע למסקנה כי ניתן וראוי להתיר הפעילות למרות הקושי לשכנים, לאחר שתינתן גם לשכנים זכות טיעון בעניין זה. ייתכן גם שתחליט שלא.

הערעור נדחה.

בית משפט לעניינים מקומיים בבני ברק בב"נ 61525-08-21 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה - בני ברק נ' נכסי שלמה המלך - חב' לפיתוח והשקעות בני ברק (תשנ"ה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אביטל אמסלם- גילבוע המבקשת הוועדה המקומית לתיכנון ובניה - בני ברק ע"י ב"כ עוה"ד ענת בן זאב משיבים 1. נכסי שלמה המלך - חב' לפיתוח והשקעות בני ברק 2. בה"י יזום והשקעות בע"מ 3. אביגדור רובינשטיין 4. מאיר כהן 5. וולף קמיונקא 6. פסח מרדכי מוגנשטרן 7. שאול אלתר משיבים 1-7 ע"י ב"כ עוה"ד אשר זליגר 8. אור צברי 9. זוהר לביא 10. א.ז. יזמות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שי קידר החלטה

דיון והכרעה סעיף 236 לחוק התיכנון והבניה מסדיר את הסמכות למתן צו הפסקה שפוטי כדלקמן: "236(א) בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) או (ו), לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השמוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום (בסימן זה – צו הפסקה שפוטי).

הערה נוספת בטרם דיון לגופו של עניין בהליכים- תחילה נקבע הדיון אך ורק בעיניין הבקשה למתן צו שפוטי, אולם לאחר שהסתבר כי מדובר באותה בניה ממש, כאשר המבקשים ביטול צו ההריסה המינהלי הם המשיבים בבקשה למתן צו להפסקת שימוש ועל מנת לייתר הליכים כפולים וחשש לתוצאות סותרות, נשמעו ההליכים יחד.

...

המשיבים טענו כי לאחר תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, אין מקום עוד לבקש צו שיפוטי להפסקת שימוש במעמד צד אחד וכי לאור המפורט בסעיף 236(ב) לחוק, אין להיעתר לבקשה אלא לאחר שתונח בפני בית המשפט תשתית ראיות לכאורה המלמדת על קיום שימוש אסור במקרקעין.

מעבר לכך, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במוצגים שהוגשו לעיוני, מצאתי כי קיים ספק משמעותי בעניין המועד בו נסתיימו העבודות.

בנסיבות אלה, ולאור כלל השיקולים שהובאו לפני באשר לחוסר בתשתית ראייתית המלמדת על קיום עבודה אסורה – אני מורה על ביטול צו ההריסה המנהלי.

סוף דבר איני נעתרת לבקשה למתן צו שיפוטי להפסקת שימוש אשר התבקש במסגרת בב"נ 61525-08-21 ואני מורה על ביטול צו ההריסה המנהלי בבב"נ 16933-09-21.

בית משפט לעניינים מקומיים בבני ברק בב"נ 16933-09-21 נכסי שלמה המלך - חב' לפיתוח והשקעות בני ברק (תשנ"ה נ' ועדה מקומית לתיכנון בני ברק ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אביטל אמסלם- גילבוע המבקשת נכסי שלמה המלך - חב' לפיתוח והשקעות בני ברק המשיבה ועדה מקומית לתיכנון בני ברק החלטה

דיון והכרעה סעיף 236 לחוק התיכנון והבניה מסדיר את הסמכות למתן צו הפסקה שפוטי כדלקמן: "236(א) בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) או (ו), לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השמוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום (בסימן זה – צו הפסקה שפוטי).

הערה נוספת בטרם דיון לגופו של עניין בהליכים- תחילה נקבע הדיון אך ורק בעיניין הבקשה למתן צו שפוטי, אולם לאחר שהסתבר כי מדובר באותה בניה ממש, כאשר המבקשים ביטול צו ההריסה המינהלי הם המשיבים בבקשה למתן צו להפסקת שימוש ועל מנת לייתר הליכים כפולים וחשש לתוצאות סותרות, נשמעו ההליכים יחד.

...

המשיבים טענו כי לאחר תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, אין מקום עוד לבקש צו שיפוטי להפסקת שימוש במעמד צד אחד וכי לאור המפורט בסעיף 236(ב) לחוק, אין להיעתר לבקשה אלא לאחר שתונח בפני בית המשפט תשתית ראיות לכאורה המלמדת על קיום שימוש אסור במקרקעין.

מעבר לכך, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במוצגים שהוגשו לעיוני, מצאתי כי קיים ספק משמעותי בעניין המועד בו נסתיימו העבודות.

בנסיבות אלה, ולאור כלל השיקולים שהובאו לפני באשר לחוסר בתשתית ראייתית המלמדת על קיום עבודה אסורה – אני מורה על ביטול צו ההריסה המנהלי.

סוף דבר איני נעתרת לבקשה למתן צו שיפוטי להפסקת שימוש אשר התבקש במסגרת בב"נ 61525-08-21 ואני מורה על ביטול צו ההריסה המנהלי בבב"נ 16933-09-21.

בית משפט השלום בצפת בב"נ 21695-05-22 ועדה מקומית לתיכנון מרום הגליל נ' זק"א - איתור חילוץ והצלה (ע"ר) תיק חצוני: בפני כבוד השופטת דוניא נסאר המבקשת ועדה מקומית לתיכנון מרום הגליל המשיבה זק"א - איתור חילוץ והצלה (ע"ר) החלטה

ביום 16.5.2022 הוגשה בקשה בהולה לביטול צו הפסקת השמוש השפוטי ובקשה לקיום דיון דחוף מטעם המשיבה, ולחילופין, בקשה לעיון מחדש בהחלטה (להלן: "הבקשה לביטול צו הפסקה שפוטי"), ובפתיח שלה נטען כי המשיבה הנה גוף הצלה רישמי במדינת ישראל, ארגון עזר לפי חוק ההתגוננות האזרחית וארגון המטפל בקבורה לפי חוק הביטוח הלאומי, אשר קיימת מזה 32 שנים, והוכרה כארגון הצלה עולמי על ידי גורמים שונים, הפועלת במיתחם ציון הרשב"י, (להלן: "המיתחם"), מזה עשרות בשנים, והנה חלק מארגוני ההצלה אשר עליהם מסתמכת משטרת ישראל ומגן דוד אדום, ולה יחידות רבות כגון: הצלה מהירה, יחידה בינלאומית, יחידת בני מיעוטים ועוד, ולב ליבה של המשיבה בנוי ממתנדבים ומקור חיותה נעוץ בסיוע לציבור ולזירות נפטרים.

אם כך, על המבקש צו הריסה שפוטי ללא הליך פלילי להוכיח את התקיימותם של שלושה תנאים מצטברים והם: קיומה של עבודת בניה אסורה שהתבצעה ללא היתר בנייה או בסטייה ממנו; קיום אחת החלופות המנויות בסעיף 239(א) לחוק התיכנון והבניה, והוכחת קיומו של "עניין צבורי מיוחד", המצדיק את הריסת העבודה האסורה.

...

הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף על רקע קביעות ביהמ"ש העליון הנוגעות למבנים אחרים שהוקמו ללא היתר במתחם קבר הרשב"י, שם נקבע כי קיים אינטרס מובהק בשמירה על הסדר הציבורי במתחם הקבר, בין היתר לצורך היערכות להילולה הקרובה, כך נקבע ברע"פ 2118/22 הכנסת אורחים נגד מדינת ישראל (28.03.2022): "המבקשת חוזרת ומדגישה בטיעוניה את האופי הציבורי המיוחד של מתחם הקבר והרגישות שבו. על כך אין חולק. אולם אני סבור כי בקשתה מנוגדת – באופן מובהק – לאינטרס הציבורי. משקבעו הערכאות קמא כי המבנים מקימים "סיכון בטיחותי ממשי", ובכך איני רואה להתערב, ודאי שלא במסגרת "גלגול שלישי"; ומשהובהר כי פעילות האכיפה נעשית כחלק מלקחי האסון הנורא שארע, בו קיפחו את חייהם 45 בני אדם; ונוכח האינטרס המובהק בשמירה על הסדר הציבורי במקום, בין היתר לצורך היערכות להילולה העתידה להתקיים בל"ג בעומר הקרוב – קיים בהחלט "עניין ציבורי מיוחד" במתן הצווים שהתבקשו.

בחוות הדעת ההנדסית שצורפה והמתייחסת לחוזק קונסטרוקציית הגג צוין כי קיימים ליקויים בריתוכי קונסטרוקציית הגג כך שנדרש לנקות חלודה, להוסיף אלכסונים בין עמודים לקורות וכי נמצא כי יש לתלות שלט המציין כי אין לאפשר עלייה למעלה משלושה אנשים במדרגות ולתקן חלק מפח מנותק ואלמנטים רופפים אחרים, ולהוסיף זוויות מתחת לפח, כך שבהתאם לאותם מסמכים מדובר במבנים לא בטיחותיים, והשימוש בהם עלול להיות מסוכן.

בנסיבות שתוארו לעיל, ומשדובר בבנייה בלתי חוקית, שנבנתה ללא היתר וללא פיקוח כדין, קיים חשש אינהרנטי ליציבותם ובטיחותם של המבנים שאמורים לשמש גוף חירום והצלה, אני נעתרת לבקשה, ומורה על מתן צו הריסה נגד המבנים נשוא הליך זה. המזכירות תעביר לצדדים.