ראה ידיעתו הפוזיטיבית של המבקש על כך שהרכב הונחל לו במסגרת הצוואה (ציטוט ההודעה מיום 6.3.2019 הלקוחה מהתכתבות של המבקש עם אחותו ש'):
"יש לי חדשות בשבילך. אבא נתן לי הרכב באופן אישי וגם כתב בצוואה...".
ראה גם ההתכתבות בין המבקש לבין היורשת ש' ל' מיום 12.5.2019:
"אגב, ביום העליה לבית הקברות כשיצאתי מהבי"ח אחרי בקור אצל **** המכונית שבקה. היה חשש שהלך האלטרנטור. הצלחתי להתניע והגעתי ממש בס"ד עד הבית. למחרת ביום הזיכרון חשמלאי הרכב בא לחלץ ובמוסך שלו התברר למרבה המזל שהיה צריך רק להחליף רצועות. ב"ה עלה לי רק 350 ₪ ונחסכה ממני הוצאה כבדה של הרבה יותר מאלף שקל".
אם כן, יש להורות על סילוקה על הסף של הבקשה לביטול צו קיום צוואה, וזאת הן בשל הגשתה המאוחרת מאוד, בחלוף שנה ממועד מתן הצוו והן משום חלוקת הכספים והמיטלטלין בהתאם לצוואה, בהסכמת כלל היורשים, לרבות המבקש ומעורבותו האקטיבית בהליך.
בעיניין זה אין די בטענות לאקוניות בדבר "נהג ראשי ונהג משנה", בייחוד כאשר יתר ילדי המנוחים ומרבית הנכדים מתנגדים לביטול צו הקיום ושוללים טיעון זה.
· בע"א 1212/91 קרן לב"י נ' פליציה בינשטוק, פ"ד מח(3) 705 [פורסם במאגרים המקוונים] (28.8.1994) הובהר כי יש להקפיד הקפד היטב ולא לפסול צוואה בשל טענות בשל העדר כשרות או השפעה בלתי הוגנת:
"מושג הרצון החופשי - והוא חופש הבחירה - הוא אבן היסוד, והצורך בקיומו הוא כה מובן מאליו עד שאין צורך לקרוא בשמו...לעתים, אפשר שאנטרס נוגד למשל: אינטרס ההסתמכות - יתמודד עמו, ואפשר אף יכריעו, אך בהעדר שיקולים שכנגד, יתפוס הרצון החופשי את מקומו ויעצב פניהם של כללי משפט. אמנם כן: נקפיד הקפד היטב ולא נפסול צוואה בשל העדר כשרות, אלא אם נוכל לקבוע בבירור כי לא רצונו החופשי של הצווה הוא שהכתיב לו את דברו האחרון. רק אם נשתכנע כי דעתו של המצווה טולטלה בחוזקה בידי מחשבות-שוא ובכוחם של תעתועי הזיה, נורה על ביטולה של צוואה, ובמקום של ספק נקיים צוואה ולא נבטלה. ואולם בהשתכנענו כי ידו של המצווה הונעה שלא בידי רצונו החופשי, לא נהסס להורות על ביטולה של צוואה מעיקרה...כללם של דברים: דעתנו היא זו, שלא נכיר בצוואה אלא אם נדע כי פרי היא לרוחו החופשית של המצווה, ואילו צוואה שמחברה כמו הונע בידי כוחות שמעבר לו כוחות שהציבו לפניו מציאות מעוותת שאינה בנמצא - לא נכיר בה ונורה על ביטולה מלמפרע כהוראת סעיף 26 לחוק הירושה...להכרזת צוואתו של פלוני כבטלה, אין די בהוכחה כי אותו פלוני נרדף בידי מחשבות-שוא ותעתועי הזיה. הוכחת קיומן של מחשבות-שוא ושל ראיית מציאות מעוותת הנה תנאי הכרחי, אמנם, אך אין די בה; יש להוסיף ולהוכיח כי אותן מחשבות-שוא והזיות תעתועים הן שהוליכו, הלכה למעשה, לכתיבתה של הצוואה כפי שנכתבה. בהעדר קשר סיבתי בין הזיות מעוותות מציאות לבין תוכנה של צוואה, לא תפגם כשרותו של מצוה וצוואה לא תוכרז בטלה".
· טיעון המבקש בדבר היות המנוחה נתונה להשפעה בלתי הוגנת, אינו מתיישב עם הודעת הטקסט של המבקש בעצמו מיום 5.9.2018, על פיה אמו המנוחה, הנה אשה דעתנית אשר עומדת על קיום רצונותיה: "אף זקנה בגילה או במצבה היא לא פאציינטית קלה. תפסיקו להאשים את אימא. דווקא טוב שהיא כזו שעומדת על דעתה ועל זכויותיה ולא ניכנעת ולא מתרשמת מהתנחמדויות...".
לעניין הפגמים הצורניים להם טוען המבקש (אשר גם אם קיימים, אלה פגמים זניחים אשר אינם יורדים לגופו של עניין), דובר רבות בפסיקה כי יש להעדיף השלמה ופירוש אשר יקיים את הצוואה, מאשר עריכת תיקון אשר יוביל לביטולה של הצוואה (השווה: דנ"א 7818-00 יוסף אהרן נ' אמנון אהרוני, פ"ד נט(6) 653 [פורסם במאגרים המקוונים] (22.3.2005).
...
במקרה זה כאמור, לא שוכנעתי כי המבקש היה מנוע מלהתנגד לבקשה (לה הסכים במפורש פעמיים!) בזמן אמת או בסמוך אחרי הינתנה.
נוכח המסקנה אליה הגענו, אין מקום לדון בטענות המבקש ביחס לפגמים כאלה או אחרים בצוואה ההדדית אשר פוסלים אותה, כטענתו.
סוף דבר, הנני מורה על סילוקה על הסף של הבקשה לביטול צו קיום צוואתה של המנוחה מיום 27.7.2016.
