בגין ההפרות הללו, תבעה מ.ע.ג.ן תשלום של כ-2 מיליון ש"ח בהתאם לסעיף הפיצויים המוסכמים הקבוע בהסכם, וכן פיצוי על נזקים שנגרמו מאובדן דמי שכירות על חניות בבניין ועל דירה בקומת הקרקע שלו.
במקביל למתן ההחלטה הראשונה, ביום 20.11.2022 קיבל בית המשפט המחוזי, במעמד צד אחד, את בקשתה של מ.ע.ג.ן להוצאת צו עיקול זמני על נכסיה של החברה בהתאם לסכום התביעה המעודכן.
ביום 11.12.2022 הגישו המבקשים בקשה לביטול צו העיקול הזמני, בין היתר בטענה כי למ.ע.ג.ן אין עילת תביעה ביחס למרבית הסעדים שתבעה, שכן הזכות בנכס שייכת לוינברג, כאשר מ.ע.ג.ן משמשת אך כחברת ביצוע עבורה.
מעבר לכך, בית המשפט, אשר מצוי בנבכי ההליך קמא, הדגיש בהחלטתו את החשיבות שבתיקון כתב הטענות על מנת שניתן יהיה לידון במחלוקת בשלמותה, ואיני מוצא טעם להתערב במסקנתו זו. זאת ועוד, כמו בית משפט קמא, אף אני אינני סבור כי קבלת בקשת התיקון תחזיר את הצדדים לנקודת המוצא, ותגרום לסירבול ההליך או להארכתו באופן בלתי מתקבל על הדעת.
כידוע, אחת המטרות המרכזיות שמבקשות להשיג התקסד"א היא לאפשר לבית המשפט לנהל את הליך שמתנהל מולו בצורה צודקת ויעילה (ראו תקנות 2-1 ו-5 לתקסד"א, וכן בג"ץ 8684/20 לישכת עורכי הדין בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 16 (27.12.2020); ע"א 7486/21 הועדה המקומית לתיכנון ובניה ירושלים נ' עבאסי, פסקה 13 (8.3.2022); ער"א 4854/22 חברת בנק הדואר בע"מ נ' וייס, פסקה 17 (19.9.2022)).
...
למרות ששיקולים אלו נקבעו בהתאם לנוסח תקנה 24 לתקנות הישנות, סבורני כי לאור הלימתם לתכליות התקסד"א שהוזכרו לעיל, ניתן להיעזר בהם גם כאשר עסקינן בצירוף צד להליך מכוח תקנה 46(א) לתקסד"א (השוו: עע"מ 1856/22 חי נחמיאס מגורים והשקעות בע"מ נ' פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ, פסקה 3 (30.3.2022); רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ, פסקה 16 (13.9.2022)).
בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שצירופה של וינברג להליך אינו צפוי לגרום לעיכוב משמעותי בבירור התובענה (ראו פסקה 12 להחלטה השנייה), אף אני סבור כי שיקולי היעילות מצדיקים את צירופה כתובעת להליך.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.