לפניי בקשת הנתבעת 1 ("מבקשת") לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד ביום 5.4.2022 ע"י כב' הרשמת הבכירה (כתוארה דאז) ויג'דאן חליחל ("בקשה לביטול העיקול").
כל נכסיה של המבקשת הן אך ורק הדירות והחנויות בבניין אשר טרם נמכרו (כמו גם זכות תביעה נגד הקבלן) וברור לגמרי, כי לאחר שתימכרנה, ובכפוף לחובות השיעבוד לבנק המלווה, אין ולא יהיה למבקשת כל נכס, כספים, או זכויות נוספים, אשר באמצעותם יוכלו המשיבים להפרע עם מתן פסק הדין לטובתם בתיק שלפניי, היות ועיון בהצעת הסדר הנושים מלמד, כי אין לקבוצת ביקוב די כספים ונכסים על מנת לסלק את חובותיה.
(א) בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
כמו כן, אין להיתעלם מטענת המשיבים כי ייתכן ובעתיד הקרוב יוגשו נגד חברות כאלה ואחרות מקבוצת ביקוב תביעות נוספות שבמסגרתן יבקשו אותם תובעים עתידיים להטיל עיקולים זמניים על הנכסים בפרויקט.
...
דיון והכרעה
לאחר עיון בכל אשר הוגש ע"י הצדדים במסגרת הבקשה לביטול העיקול, לאחר ששמעתי את המצהירים בדיון שהתקיים לפניי ולאחר שהאזנתי בקשב רב לסיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה לביטול העיקול הזמני להתקבל באופן חלקי במובן זה, שיש להורות על צמצומו בלבד.
בשים לב לכל האמור לעיל הגעתי כלל מסקנה, כי יש לצמצם העיקול הזמני כך שיוטל אך ורק על דירות 2 ו-6 בפרויקט.
איני פוסל שבעתיד, ככל שימונה בתיק מומחה מטעם ביהמ"ש וככל שאותו מומחה יגיע למסקנה, כי ערך הנזקים הנטענים ע"י התובעים נמוך משמעותית מסכום התביעה, ניתן יהיה לפנות לביהמ"ש בבקשה לצמצום נוסף של העיקול הזמני, אך כמובן לא ניתן לדעת מה ילד יום.
בסופו של דבר, איני נביא.
