מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול צו עיקול זמני בתביעה כספית על הפרת הסכם בנייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים : עניינה של החלטתי זו, בקשת הנתבעת לביטול צו עיקול זמני שהוטל בגדריו של תיק זה, על נכסיה ו/או זכויותיה המוחזקים בידי ארבעה מחזיקים, ביניהם שלושה תאגידים בנקאיים.
התביעה שלהבטחת סכומה הוטל צו העיקול, הנה תביעה כספית על סך של 1,017,000 ₪, שהוגשה על ידי 18 תובעים, המהוים 9 זוגות, אשר רכשו מהנתבעת דירות בפרויקט מגורים בעיר עפולה.
במסגרת התביעה עותרים התובעים לחיוב הנתבעת לשלם להם פיצוי בגין האיחור במסירת הדירות, בנגוד להסכמים שנכרתו בין הצדדים ותוך הפרה של הוראות חוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק המכר דירות") .
במסגרת הבקשה להטלת העיקולים, התובעים טוענים כי בנגוד להתחייבות הנתבעת בהסכמים שנכרתו בין הצדדים (להלן: "ההסכמים"), לפיה היא תימסור את הדירות לתובעים עד לא יאוחר מיום 30.6.20, היא לא עשתה כן במועד המוסכם ואף לא חודשים ארוכים לאחר מכן.
הדברים אמורים בעיקר ביחס לתחולת סעיפים 5א.(ג) לחוק המכר דירות בצרוף לסעיף 8.3 להסכמים, אשר קובע כי מועד מסירת הדירה ניתן להארכה על ידי הנתבעת בהתקיים נסיבות מיוחדות כגון: כוח עליון, שביתה והשבתה כללית בענף הבניה, מחסור כלל ארצי בעובדים ו/או בחומרי בניה וכיוצא באלה נסיבות שאין לנתבעת שליטה עליהן.
בהקשר זה, אציין כי אמנם גובה סכום התביעה עשוי, במקרים מסוימים, להחשב כשיקול רלוואנטי בבחינת יסוד ההכבדה לצורך מתן צו עיקול, ברם, הדברים נכונים מקום בו עולה בידי מבקש העיקול להראות שאמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים לצורך תשלום החוב הנטען.
...
רקע וטענות הצדדים : עניינה של החלטתי זו, בקשת הנתבעת לביטול צו עיקול זמני שהוטל בגדרו של תיק זה, על נכסיה ו/או זכויותיה המוחזקים בידי ארבעה מחזיקים, ביניהם שלושה תאגידים בנקאיים.
בחינת מאזן הנוחות אף היא מובילה למסקנה כי יש להורות על ביטול העיקולים, שכן התרשמתי כי הנזק שייגרם לתובעים ככל שיבוטל הצו, אם בכלל, אינו משתווה לנזק הרב שייגרם לנתבעת, שהינה חברה פעילה וותיקה, ככל שייוותר צו העיקול על כנו.
סוף דבר: משלא עלה בידי התובעים להרים את הנטל העומד לפתחם להוכחת יסוד החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין, ולאור מאזן הנוחות הנוטה לטובת הנתבעת כאמור, קיימת הצדקה לדחיית הבקשה להטלת צו העיקול הזמני.
אשר על כן, הבקשה לביטול צו העיקול מתקבלת, ואני מורה על ביטול העיקולים הזמניים שהוטלו במסגרת תיק זה ביום 25.10.21.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי: תחילתו של ההליך בתביעה כספית על סך 2,355,588 ₪, שהגישו התובעים (להלן: "התובעים" ו/או "המשיבים") נגד המבקשים וזאת בגין השבת דמי שכירות ששלמו המשיבים למבקשים, תשלום כספים שלוו המבקשים מהמשיבים לצורך השלמת בניית הנכס ובגין עוגמת נפש.
בעקבות כך, הגישו המבקשים בקשה לביטול העיקולים הזמניים במסגרתה טענו, בין היתר, כי צו העיקול פקע נוכח מסירתו באיחור, סכויי התביעה העיקרית קלושים וכי המשיבים לא הציגו ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה נגדם או בדבר יסוד ההכבדה.
המבקשים טענו כי המשיבים לא הלינו כלפי המבקשים כי לא נימסרה להם החזקה ולא שלחו התראה בדבר הפר הסכם או ביטולו והמשיבים היו רשאים בכל עת החל ממועד חתימת ההסכם לעבור להתגורר בנכס ובחרו שלא לעשות כן. כן טענו המבקשים כי המשיבים לא הציגו הסכם הלוואה וכספים שהועברו על ידם שימוש להתאמת הנכס לצרכיהם ולבקשתם ובהתאם לחובתם מכוח הסכם השכירות וכתב אישור והסכמה במסגרתו התחייבו המשיבים לבצע שיפורים והשקעות בנכס בסכום של 2.2 מיליון ₪ כאשר נקבע כי מקרה של אי מימוש זכות הצעה ראשונה על המשיבים להשלים את דמי השכירות לפי 51,600 ₪ לחודש, חלף 18,400 ₪ בין אם ביצעו שימוש במושכר ובין אם לאו.
תקנה 95 (ב) לתקנות קובעת כדלקמן: "הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה". בתקנה 95 (ד) לתקנות נקבע כדלקמן: "בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, הקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה: (1) הנזק שעלול להגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להגרם לאדם אחר או לעניין צבורי; (2) אם אין סעד אחר שפגיעתו קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני; (3) תום ליבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני". לעניין סעד זמני מסוג עיקול, קובעת תקנה 103(א) לתקנות כדלקמן: "בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות המחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין". מהאמור לעיל עולה כי על בית המשפט לבחון שני שיקולים עקריים: הראשון, הצגת ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה והשני הצגת ראיות לפיהן קיים חשש סביר שאי מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
...
סכום התביעה הינו גבוה ומהווה אינדיקציה לכך כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין ככל וייתנן, ומשמדובר בעיקול ברישום ומשלא הוכח קיומו של נזק שייגרם למבקשים מן העיקול, אני קובעת כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים.
לאור האמור, אני קובעת כי עלה בידי המשיבים להראות כי במקרה הנדון מתקיים התאנים המצדיקים מתן צו עיקול זמני ועל כן הבקשה לביטול צו העיקול נדחית.
המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות ההליך בסך של 3,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בהחלטה נקבע כי יש בבקשת התובעים לבסס את התנאים הנדרשים להטלת עיקול זמני, אולם מאזן הנזקים אינו מצדיק הטלת עיקולים באופן גורף כגון על חשבונות הבנק או על כספים, שכן הדבר עלול לפגוע בפעילות הנתבעים וניתן להסתפק בהטלת עיקול על המקרקעין שכן נראה כי יש בזכויות במקרקעין כדי להבטיח קיום פסק הדין, ככל שיינתן לטובת התובעים.
לעניין תוקף ההסכמים, אישרה התובעת 1 כי מכתב הביטול שנשלח מטעם הנתבעת היתייחס להסכם שלה בלבד ועם זאת טענה כי עד עכשיו הבינה שהנתבעים אינם מסכימים לבצע את ההסכמים ורק כעת נוכח האמור בטיעוניהם בהתייחס לבקשה לעיקולים זמניים היא מבינה שגם הנתבעים מסכימים שההסכמים שרירים וקיימים וכדבריה: "עכשיו אני מבינה את זה, עד עכשיו לא ידעתי". הנתבע בעדותו נישאל לגבי העברת הטיוטה שכללה דחיית מועד המסירה למשך 36 חודשים ולטענתו "36 חודשים זה היה משא ומתן כדי להגיע למקום ריאלי באמצע. זה היה למשא ומתן אנו רוצים ככה והם רוצים ככה ולהגיע להסכמה. זה לא משחק. בגלל שבערד יש לנו בעיה". ביחס לבצוע עבודות הבנייה של בתי הרוכשים בשלב ב' של הפרויקט טען, כי בשלב זה בוצעו עבודות עפר וכן עבודות תשתיות וכן עבודות הנחת כבלים ועבודות בזק, וכדבריו "כל זה נעשה במהלך השנה וחצי האחרונה". לגבי העיכוב במסירת הדירות בשלב א' של הפרויקט מסר הנתבע כי בניית הדירות הושלמה אולם נידרש פרק זמן ארוך עד שהתקבלו טפסי 4, נוכח הערמת קשיים ביראוקראטיים מצד הרשות המקומית.
ההפרה הצפויה עליה הצביעו התובעים בתביעה ובבקשה לעיקול זמני נוגעת להפרה יסודית של הסכמי המכר מצד הנתבעים.
לעניין הוצאות המשפט בבירור הבקשה לעיקול זמני, ראוי כי הנתבעים יישאו בתשלום הוצאות לטובת התובעים, אולם בהמשך לרצון לחזוק האינטרסים המשותפים של הצדדים בקידום הבנייה, אזי בשלב זה אינני פוסק צו להוצאות ונושא זה ייבחן בהמשך, ובשים לב לנתונים שיוצגו על ידי הנתבעים כפי שייקבע להלן בדבר קידום הבנייה.
...
בהחלטה מיום 3.4.23 נעתר בית המשפט, במעמד צד אחד בלבד, לבקשה לעיקולים זמניים וזאת באופן חלקי.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הראיות ושקלתי טענות הצדדים אני מוצא כי יש בסיס לכאורה לתביעה שנועדה להבטיח אכיפת הסכמי המכר ולוודא כי הנתבעת אכן עומדת מאחורי ההסכמים והיא פועלת לבניית בתי המגורים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהחלטה מיום 9.6.23 הוטל עיקול זמני על כספי הנתבע 1, מר גיל מסטיי (להלן: "גיל"), המוחזקים אצל עו"ד ארז חבר ובידי חברת רותם שני אלה בע"מ, וכן על זכויות הנתבע 1, מר אלי בשן (להלן: "אלי") בארבעה נכסי מקרקעין ובחשבונות בנק.
התובעים הגישו תביעה זו, במסגרתה התבקש בית המשפט להצהיר, כי פסק הדין שניתן בהליך בשלום שריר וקיים, כי הסכם הפשרה הופר, וכי התובעים רשאים לשוב ולגבות את חובם במסגרת תיק ההוצל"פ. לחילופין התבקש בית המשפט לקבוע כי ההסכם נחתם תוך העלמת פרטים מהותיים או בהטעיה, וכי דינו בטלות.
גיל אף אישר, כי מאז שנת 2017 לא הוגשה בקשה להיתר בניה, ובלשונו: "ניפתח תיק בשנת 2017 יש תיק פתוח לא ניסגר מעולם לא זוכר את מספרו. אני מתכוון להגיש בקשה חדשה. לא הוגשה ותוגש בתוך השנתיים שהתחייבתי. הוגשה בקשה להיתר בשנת 2017 ואני מתכוון להגיש בקשה בחודש הקרוב" (עמ' 6, שורות 1 – 3).
מקובל עלי הסברם של מנדל וישראל, כי לאחר שהתחוורו להם התהיות אודות קיומו של הפרויקט פעלו לקבלת כספם, תחילה במסגרת בקשה לפתיחת תיק ההוצל"פ ובהמשך בגדרה של תביעה זו. סוף דבר דין הבקשה לביטול צו העיקול הזמני להדחות.
...
דיון והכרעה דין הבקשה לביטול צו העיקול הזמני להידחות.
מקובל עלי הסברם של מנדל וישראל, כי לאחר שהתחוורו להם התהיות אודות קיומו של הפרויקט פעלו לקבלת כספם, תחילה במסגרת בקשה לפתיחת תיק ההוצל"פ ובהמשך בגדרה של תביעה זו. סוף דבר דין הבקשה לביטול צו העיקול הזמני להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהחלטה מיום 9.6.23 הוטל עיקול זמני על כספי הנתבע 1, מר גיל מסטיי (להלן: "גיל"), וכן על זכויות הנתבע 1, מר אלי בשן (להלן: "אלי") בארבעה נכסי מקרקעין ובחשבונות בנק.
בקשת גיל לביטול צו העיקול הזמני נדחתה בהחלטה ביום 23.7.23 (להלן: "ההחלטה").
הסכם הפשרה קיבל תוקף של החלטת רשם ההוצל"פ. במאמר מוסגר, עם כתיבת החלטה זו הבחנתי כי ברקע הכללי להחלטה מיום 23.7.23, בתאור הסכם הפשרה, נשמטה החלופה למסירת הדירה עד שנתיים וחצי מקבלת היתר הבניה (פסקה 3).
בבקשת ביטול העיקול הועלו טענות נוספות מטעמו של אלי, בהן הטענה כי אין לתת במסגרת תביעה למתן סעד הצהרתי סעד של עיקולים זמניים, טענה לשהוי בהגשת בקשת הבקשה וכן טענה כי הסכם הפשרה לא הופר.
...
אבהיר, בהקשר זה, כי יסוד ההכבדה הטעון הוכחה במסגרת בקשה לעיקול זמני נמוך ביחס ליסוד ההכבדה הטעון הוכחה בבקשות לסעדים זמניים אחרים, במובן בו אין צורך בהוכחת כוונה ברורה להברחת נכסים, ואף גובה סכום התביעה (ובמקרה דנן, בהיות התביעה תביעה לצו הצהרתי, גובה החוב המוסכם, בסך של 1.8 מיליון ₪) מהווה אות לקיומו של יסוד ההכבדה, על רקע האמור לעיל (רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני (פורסם במאגרים 22.10.2017); רע"א 903/06 דלק-חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' עטיה (פורסם במאגרים 19.03.2006) בהתאם לתקנה 95(ד)(1) לתקנות, ככל שמוכח יסוד ההכבדה, נדרשת בדיקת הנזק הצפוי לנתבע כתוצאה מהטלת העיקול הזמני, כאשר בין סיכויי ההליך לבין מאזן הנוחות קיימת "מקבילית כוחות". קרי, ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר, יקל בית המשפט בדרישה שמאזן הנוחות ייטה בבירור לטובת התובע (רע"א 6564/17 תומר נ' בנפיט קד"מ מערכות שיווק בע"מ (פורסם במאגרים 20.11.17); רע"א 769/11 אלמוסני נ' כרמון (פורסם במאגרים 4.11.11)).
אלי טען, כי אחר שבקשת העיקול וכן התגובה לבקשת הביטול לא נתמכו בתצהיר – דינן להידחות ולו מטעם זה. אכן ניכר כי על גבי שני התצהירים שהוגשו מטעמו של ישראל מתנוססת חתימה דיגיטלית זהה.
סוף דבר דין הבקשה לביטול צו העיקול הזמני להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו