לטענת המבקשים, הם מעוניינים לפנות את הבית, אלא שכל כספם מעוקל לטובת המשיב ולכן הם לא יכולים לשכור דירה אחרת או לשלם כספים לצורך כך.
באשר לעילת התביעה טוענים המבקשים, שהתביעה מתבססת על פרשנות של פסקי דין וכי מדובר בחוב נטען ותו לא, ובאשר למאזן הנוחות טוענים המבקשים, שמכיון שהכספים המעוקלים הם כספי מכר דירה, הרי שלמעשה מבקש המשיב לקבל את החזקה בדירה ולהמשיך לתפוס את כספי המכר במקביל.
כאשר הסעד הזמני הוא צו עיקול זמני, קובעת תקנה 103(א) לתקנות, כי "בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין".
התקנות החדשות החמירו את הדרישות למתן צו עיקול זמני, ואין די בביסוס הכבדה כלשהיא, אלא יש צורך שאי מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
באשר לטענה בדבר חוסר נקיון כפיים – המבקשים טענו, שהמשיב לא פרס בפניה בית המשפט תמונה מלאה ושלמה אלא רק הצגה חלקית של החומר, אולם לא פירטו למה כוונתם ומה לגישתם הסתיר המשיב.
סיכום
לאור כל האמור לעיל, לאחר ששוכנעתי כי קיימת עילת תביעה הדורשת בירור במסגרת ההליך העקרי, ולאחר ששקלתי את מאזן הנוחות ונחה דעתי שביטול הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין ככל שיינתן, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול צו העיקול הזמני והוא יוותר על כנו.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובכל המסמכים שצורפו להם, בשים לב לפסק הדין של בית המשפט המחוזי שקבע שעל המבקשים היה להעביר את החזקה בבית למשיב עוד ביום 1 במאי 2018 שכן עד למועד זה שולמה מלוא התמורה, נחה דעתי שככל הנדרש לשלב זה, יש במסמכים שצורפו ראיות מספקות לכאורה מהן נראה כי המשיב, המבקש את הסעד הזמני, עשוי לזכות בהליך.
לכן, איני מוצאת לנכון ליתן לטענה זו משקל כלשהו, ולא שוכנעתי שהמשיב פעל בחוסר נקיון כפיים.
סיכום
לאור כל האמור לעיל, לאחר ששוכנעתי כי קיימת עילת תביעה הדורשת בירור במסגרת ההליך העיקרי, ולאחר ששקלתי את מאזן הנוחות ונחה דעתי שביטול הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין ככל שיינתן, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול צו העיקול הזמני והוא יוותר על כנו.
