מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול צו מניעה זמני בהליך סכסוך שכנים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

זהו סיכסוך בין שכנים בנוגע לשימוש של הנתבעים בגג הבניין נשוא התביעה.
הליכי גישור היתקיימו בפני שלושה מגשרים ובשלבים שונים של ההליך, בניסיון להשכין שלום בין בעלי הדין, שכנים בבניין, מה שלא עלה יפה.
הן עקב היתנהגות בכוח של הנתבע שכנגד בהריסת פיגומים והן משהוצא צו מניעה זמני כבקשתו, אשר בוטל בסופו של הליך.
...
טענה זו, דינה להידחות מחמת הרחבת חזית אסורה.
יתר נזקי התובע שכנגד, לא הוכחו בראיותיו ודינם, להידחות.
נדחית התביעה שכנגד של יאווע, אותה זנח בסיכומיו ואף הרחיק עצמו ממנה למרות החלטתי לצירופו כתובע נוסף.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עסקינן בסכסוך שכנים רווי הליכים, שהתנהל, למרבה הצער, רובו ככולו, שלא בנתיב המיועד לכך לפי הדין.
לשלמות התמונה אציין, כי אין בכך כדי לבטל כל משקל וחשיבות לעמדת מוסדות התיכנון אשר לפרשנות הנכונה של התכניות החלות והיחס ביניהן ויש חשיבות לבחינת הדברים ע"י מוסד התיכנון במסגרת מיצוי ההליך המינהלי, טרם שיבוא העניין לפני בית המשפט לעניינים מינהליים.
הכל כאשר עסקינן במצב שבו הבניה בפועל עמדה על סף סיום כבר לעת הפניה לבית משפט השלום בהליכים שנזכרו; באופן שכבר אז, בהחלטה מיום 11/5/20, מצא בית משפט השלום, שיש לדחות את הבקשה לצוו מניעה זמני גם מטעמים של מאזן הנוחות, הכרוכים בשיהוי מצד העותרת בפניה לבית המשפט ומעשה עשוי (ראו סעיף 7 להחלטת בית משפט השלום).
...
לא מצאתי ממש ביתר טענות העותרת בקשר עם מחיקת העתירה על הסף מחמת שיהוי ואי מיצוי הליכים, גם אם לא נזכרו במפורש, והן נדחות.
סוף דבר, העתירה נמחקת מחמת שיהוי ואי מיצוי הליכים.
אני מחייבת את העותרת בהוצאות בסך של 10,000 ש"ח למשיבות 1-2 ובסך של 10,000 ש"ח נוספים למשיבה 3 ובסך הכל, תשלם העותרת למשיבות 20,000 ש"ח. בפסיקת ההוצאות הבאתי בחשבון את מכלול נסיבות העניין כמפורט לעיל (לרבות הבניה טרם שניתן ההיתר) וכן את העובדה שהעתירה נמחקה בשלב מוקדם ובטרם הוריתי על הגשת תגובה או תשובה לעתירה ומצד שני, את כתבי הטענות שנאלצו המשיבות להגיש, משהעותרת לא שעתה להמלצת בית המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

עקב כך, הורה בית המשפט על ביטול צו ההטרדה המאיימת שניתן נגד התובעים במעמד צד אחד, ותחתיו הורה בית המשפט על מתן צו זמני הדדי, האוסר על הצדדים - התובעים והנתבעים 1-2 - ליצור ביניהם כל קשר בע"פ, בכתב או בכל דרך אחרת.
התובעים חזרו וטענו כאן שתצהירי הנתבעים 1-3 שהוגשו במצורף לבקשה לצוו מניעת הטרדה מאיימת היו כוזבים, אולם הם מימשו את זכות התגובה בהליך הקודם, בדרך של הגשת בקשה לביטול הצוו שניתן במעמד צד אחד, ובמסגרתה העלו והביאו את מלוא טיעוניהם לפני הערכאה המבררת (עליהם חזרו גם כאן), מבלי שעלה בידם, טרם מחיקת ההליך ע"י מגישו, לשכנע כי יש לקבל את עמדתם.
למעט גב' רוחמה, לא הביאה התובעת עדים נוספים מטעמה, שיעידו כי קלטו בחושיהם את הקללות שהשמיעה כלפיה הנתבעת 2, לפי הנטען, ובפרט לא הובאו כעדים השכנים שמסרו תצהירים במסגרת ההליך הקודם, במצורף לבקשת התובעים לביטול צו ההטרדה שניתן נגדם במעמד צד אחד.
קיומו של סיכסוך שכנים מתמשך בין הצדדים הניצים, לכשעצמו, אינו מלמד על יסוד הזדון בהגשת התלונה למישטרה והבקשה לצוו מניעת הטרדה מאיימת.
...
סבורני כי הליך מניעת הטרדה מאיימת לא נכנס לגדר הוראת סעיף 60 לפקודה, ובהקשר זה אין עוולת הנגישה חלה על הליכים מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, מאחר והחוק הנ"ל אינו מגדיר "הטרדה מאיימת" כעבירה פלילית, ואף לא כעוולה אזרחית, והוא מתמצה במתן סעד אזרחי לקורבן/הנפגע (ראו: החלטת כב' הרשמת ש' ליבוביץ, מבית המשפט העליון, לפיה הליך הטרדה מאיימת הוא הליך אזרחי, וזאת בנוגע לסיווגו של ההליך במסגרת בקשה לפטור מאגרה; רע"א 1282/06 קריספי נ' אבוטבול (07.06.2006)).
על מנת להוכיח עוולת הנגישה, יש להוכיח כי פעולות הנתבעים נעשו בזדון ובמטרה להזיק, ברם התובעים לא עמדו בנטל זה. סיכומה של פרק זה - התובעים לא הוכיחו כי התקיימו יסודות עוולת הנגישה, הן ביחס להגשת התלונה במשטרה והן ביחס להליך ההטרדה, ולכן דינו של חלק זה בתביעה להידחות.
סוף דבר לשיטה אחרונה, התביעה נדחית בזה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ב-17/1/17, בהתאם להסכמת הצדדים, הפך הצוו הארעי לצוו מניעה זמני עד לסיום ההליכים בתיק.
ב-5/2/18 הוגשה בקשת ספורי לביטול צו המניעה הזמני לעשיית שינויים בחלקה, וזאת בעקבות הצפות ובעיות נקוז שנוצרו בשטח דרך 38, אשר גרמו לנזקים לחלקת ספורי, והקשו על המעבר בדרך.
אין המקום להעלות טענות מסוג זה במסגרת דרישת צו עשה בתביעה אזרחית העוסקת בסכסוך שכנים גרידא כבעניינינו.
...
סבורני כי בכל הנוגע להיקפה של הסמכות העניינית על-פי פרט 8(א) לתוספת, אין מקום להבחין בין פעולות מנהליות שונות בהתאם למידת שיקול-הדעת אשר הופעלה טרם ביצוען.
" סיכומו של דבר, הסמכות בבית-משפט אזרחי נקבעת בהתאם למבחן הסעד.
כנגזרת מעניין סלילת הכביש, סבורני כי לא היה רשאי בית-משפט קמא להורות לעיריה לבצע את ההליך הנדרש לעקירת עצי הזית, הן בשל ההנמקה שפורטה לעיל ביחס לפעולות המצויות בליבת סמכותה של הרשות; וכן מאחר שסעד זה ניתן על-ידי בית-משפט קמא כדי להבטיח את סלילת הכביש, ומשנמצא כי אין בסמכותו להורות על סלילת כל דרך 38 בהליך אזרחי - אין טעם בהוראה על עקירת העצים לצורך כך. לסיכום: לא הוכח בבית-משפט קמא כי הפתח שפתחו ברהום בקיר התמיכה שבנו בין חלקה 30 לחלקה 29, חוקי בכל הקשור לכך שמטרתו לשמש כמעבר מדרך 38 לחלקה 29, ולא הוכח כי יש היתר של רשויות התכנון המאפשר פניה מדרך 38 לכיוון חלקה 29.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרקע העובדתי עניינה של הבקשה שלפני הוא סיכסוך שכנים באשר לשימוש בחלק מגג הבניין.
בהחלטה מיום 21.12.2021 סקרה כב' המפקחת את הסיבות למחדליה של המבקשת לאי התייצבותה בפניה וכן קבעה כי "אין חולק כי בהתאם לצוו רישום הבית המשותף, שטח גג הבית המשותף אשר המשיב עתר לסילוק יד המבקשת הוא גג המהוה רכוש משותף". עוד נקבע כי טענת המבקשת היא כנגד רישום הבניין כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, המהוה בהתאם להוראת סעיף 125 לחוק המקרקעין "ראיה חותכת לתוכנו". לפיכך, כך נקבע, מקומה של טענת המבקשת כנגד הרישום בפנקס הבתים המשותפים בהליך שרשאית המבקשת לנקוט לפני בית המשפט המוסמך להכריע במחלוקת קניינית זו. לאור האמור, דחתה המפקחת את הבקשה לביטול פסק הדין.
בד בבד עם הגשת התובענה הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי במסגרתה, כאמור, עותרת היא כי יינתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים או מי מיהם לנקוט כנגדה בכל הליך לסילוק ידה משטח גג הבניין וכן לאסור את הליך פינוי ציוד או מתקן המצוי בשטח הגג וכן הריסת קירות שניבנו.
הערה לפני סיום - בין אם המחלוקת באשר לשטח בגג הבנין עניינה 7 מ"ר כטענת המבקשת או 20 מ"ר כטענת המשיב, דומה כי בהנתן העובדה כי שטח זה מיועד אך למעבר גישה לקולטי שמש או דודם ונעשה בו שימוש מזה שנים על ידי המבקשת, מן הראוי כי חלף ניהול הליך משפטי, יפנו הצדדים, לרבות כלל בעלי הדירות בבניין, להליך של גישור על מנת להגיע להסכמות ולהשכין שלום בין השכנים.
...
כך, המבקשת טוענת כי המשיב מתנכל לה באופן אישי ואילו המשיב שב וטען כי ההליך דנא נועד לעכב את פינויה של המבקשת משטח הרכוש המשותף בגג שסופח על ידה וכי התנהלותה הן לפני המפקחת והן לפני בית המשפט נגועה בחוסר תום לב. כך או כך, אין בידי לקבוע כי צד אחד יותר חסר תום לב מרעהו.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, ניתן צו זמני האוסר על המשיב להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל מושא פסק הדין של כב' המפקחת ולבצע כל עבודה או הריסה בשטח הגג של הבניין המשמש בפועל את המבקשת.
המזכירות תואיל לדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו