בקשה לביטול צו מינוי כונסי נכסים לשם פירוק שיתוף

חרף קיומו של צו המניעה הזמני ולמרות מאמצי התובעת לאוכפו, תוך הגשת בקשות במסגרת התובענה לפי פקודת בזיון בית-משפט, נעשתה בחלקה בניה בהקף ניכר תוך צימצום שטחים פנויים בה, בנגוד לדיני השתוף שבחוק המקרקעין ולעתים גם בידי מי שלכאורה אין לו כל זכות בחלקה.

ביום 10.05.21, לאחר שרק חלק מבעלי הדין הודיעו עמדתם באשר למתווה המוצע לפירוק השתוף, נקבע שיש לפרק את השתוף על ידי מכירת החלקה באמצעות כונס נכסים שימונה על ידי ביהמ"ש. בהחלטה נוספת מאותו יום מונה כונס הנכסים לשם פירוק השתוף בחלקה באמצעות מכר וניתנו לכונס הוראות מפורטות לשם ביצוע תפקידו תוך קביעת מועדים לכך.

בימ"ש קמא ציין כי טענות המבקשת כי פירוק השתוף באמצעות מכר יפגע בקניינה וישים לאל את מבוקשה לבנות לעצמה בית בחלקה אינן מוליכות לקבלת הבקשה, ביטול מינויו של כונס הנכסים וחזרה למתווה פירוק שתוף בעין, שאין לו היתכנות.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור על נספחיה ואת החלטתו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

לכן נקבע כי אין מנוס מפירוק השיתוף באמצעות מכר וניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם טרם מתן ההחלטה בעניין זה. לאחר שרק חלק מבעלי הדין מסרו עמדתם באשר למתווה המוצע לפירוק השיתוף, נקבע שיש לפרק את השיתוף על ידי מכירת החלקה באמצעות כונס נכסים שימונה על ידי ביהמ"ש. ואכן מונה כונס, ניתנו לו הוראות מפורטות והכונס החל במילוי תפקידו.

על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

ביום 12.1.2009 ניתן בהליך זה צו מניעה זמני (על-ידי כב' השופט ח' שרעבי) אשר הורה כך: "עד להחלטה אחרת, סבורני כי יש מקום ליתן צו מניעה אירעי, וזאת על מנת למנוע המשך קביעת העובדות בשטח הנידון, מבלי שיש לכך את הסכמת כל הבעלים הרשומים של החלקה האמורה. [...] כאמור, עד להחלטה אחרת בבקשה זו, החלטתי להעתר לבקשה, ואני מורה בזאת בצו להמנע מכל בניה חדשה במקרקעין נשוא הבקשה בגוש 17159 חלקה 5 בעוספיה" (להלן צו המניעה הזמני).

לבסוף, מינוי כונס הנכסים לשם פירוק השתוף על-ידי מכר החלקה יוביל לפגיעה אנושה בקניינן של עשרות מישפחות, בהן המבקשת, שבנו בתיהן על החלקה – ולכן יש להעדיף מתוה של פירוק שתוף בעין.

טענות המבקשת כי פירוק השתוף באמצעות מכר יפגע בקניינה וישים לאל את מבוקשה לבנות לעצמה בית בחלקה אינן מוליכות לקבלת הבקשה, ביטול מינויו של כונס הנכסים וחזרה למתווה פירוק שתוף בעין, שאין לו היתכנות.

...

בנדון דידן, הגיעו בתי המשפט הקודמים למסקנה, והדבר גם עולה מאשר הובא בפרוטוקול הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, כי הצדדים לא הגיעו להסכמות באשר לחלוקת הרכוש, ואף לא ביחס לנכסים מסויימים, ומשכך נדרשים כינוס הנכסים ומכירתם.

הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם לתובעת את הוצאות הבקשה בסך 4,500 ₪ (כולל מע"מ) וכן תשלם לכונס הנכסים הוצאות בסכום זה, תוך שלושים יום ממועד המצאת ההחלטה לידיה.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.11.2020 בעמ"ש 36109-09-19 (השופטת מ' ברנט, השופט צ' ויצמן והשופטת מ' בן ארי), בגדריו הוחזר הדיון לבית המשפט לעינייני מישפחה בראשון לציון, על מנת שישלים את הטעון השלמה בפסק הדין מיום 17.6.2019 בתמ"ש 10912-05-10 (סגן הנשיאה נ' פישר).

ביום 27.7.2011 נתן בית המשפט לעינייני מישפחה (כב' השופטת ח' מטלין) צו למינוי כונסי נכסים לפירוק שתוף ומכירת הדירות שבבעלותם המשותפת של בני הזוג.

המבקשת, שכאמור היא היורשת היחידה על-פי הצוואה, ביקשה לבוא בנעליו של המנוח לעניין התביעה לדמי שימוש ראויים ולעניין התביעה הרכושית; כמו כן ביקשה, כי יתרת הכספים שנותרה בקופת הכנוס תחולק בחלקים שוים בינה לבין המשיבה, וכי ימונה אקטואר לצורך הערכת הזכויות הסוציאליות של המנוח, לרבות הכספים שפדתה המשיבה לאחר פטירתו.

בבקשה[שלפנַי] עותרת המבקשת לבטל את החלטת בית משפט המחוזי לסגירת תיק העירעור ולהשבת הדיון לבית המשפט לעינייני מישפחה, ומבקשת להורות לבית המשפט המחוזי לידון ולהכריע בעירעור.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ונתתי דעתי על נימוקיה, ולמקרא פסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומבלי להיזקק לתשובה מאת המשיבה.

בנסיבות אלה, אף אינני סבור כי נגרם למבקשת עיוות דין אשר מצדיק להעתר לבקשה.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

אילמלא הייתה התובעת מסכימה לרכוש את זכויות הבעל בבית, ולשלם את התמורה ישירות לידי הבנק הנושה, כפי שעשתה, הייתה מתקבלת בקשת הבנק למנות את בא כוחו ככונס נכסים אשר היה פועל לפירוק השתוף בבית המגורים על ידי מכירת הזכויות בבית (כתפוס) וחלוקת התמורה בינה לבין הבנק.

סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), הנו כדלקמן: "נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובילבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפרוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההיתחייבות האמורה." מוסכם ומקובל כי בסעיף 127(ב) לחוק המקרקעין קבע המחוקק נורמה מהותית, המשריינת את זכותו של בעל הערת האזהרה מפני פגיעה על ידי אחרים, שגם להם זכויות כלפי בעל המקרקעין, כגון הנתבעת שהטילה עיקול על חלקו של הבעל בנכס המקרקעין.

...

בקצירת האומר אומר כי השאלה שבמחלוקת היא האם יש להיעתר לתביעת האישה ולהורות על ביטול העיקול מכוח הוראת סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), הואיל ולטענתה היא רכשה את חלקו של הבעל בבית המגורים לאחר משא ומתן ממושך וגלוי עם הבנק, בתמורה מלאה, בהתאם לשמאות הבנק ולדיווח לרשם ההוצל"פ, או שיש לדחות את התביעה ולקבל את עמדת הנתבעת, הטוענת כי עסקת המכר הינה פיקטיבית והתבצעה בחוסר תום לב ובתמורה חסרה, וכל זאת על מנת למנוע ממנה להיפרע מחובה.

טענת היעדר התמורה נדחית על ידי, ולו אך בשל אי הרמת נטל הראיה.

קובץ טענות נוספות באשר לטענת ב"כ הנתבעת שלכאורה הנכס כלל לא היה אמור להימכר לפי "שווי כתפוס", הרי שלמעשה מדובר בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ מיום 15.06.2017 ואין ההליך שבפניי, העוסק בתחרות בין זכויות, האכסניה המתאימה לדון בטענה זו. באשר לטענת הנתבעת כי התובעת התעשרה על חשבונה שלא כדין, ומשכך הינה חבה בחובת השבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר ולא במשפט"), הרי שלא מצאתי כי יש בטענה זו ממש, ודין טענה זו להידחות.

הכרעה לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

ככל שלא תצליח האשה לרכוש את חלקו של האיש, ו/או לא יצליחו הצדדים בכוחות עצמם לגבש מתוה מוסכם לאופן פירוק השתוף בדירה תוך שלושה חודשים מהמועד הנ"ל, יכנס לתוקפו צו למינוים של ב"כ הצדדים ככונסי נכסים ואלה יפעלו במהירות וביעילות ועל פי כל דין לפירוק שתוף בנכס.

ביום 6.8.2020 מונתה עו"ד סיגל אלון ככונסת נכסים מטעם בית המשפט, לשם פירוק שתוף בנכס מקרקעין נשוא ההליך, תוך מתן זכות קדימה לצדדים כנדרש בדין.

לחילופין, מבקשת התובעת כי בית המשפט יורה כי חלקו של הנתבע 1 בנכס בנכוי חובותיו, יועברו לנתבע 2 בכפוף לביטול הערת אזהרה וצו עיקול על הנכס.

...

איני מקבלת בהקשר זה את טיעונו של הנתבע 1, לפיו מאחר ונפתח תיק הוצאה לפועל כנגדו, אין מקום לקזז את סכומי המזונות מהתמורה המגיעה לו בגין מכירת הדירה.

אם כן, אני מורה על קיזוז הסכומים אשר פורטו לעיל מחלקו של הנתבע 1 בדירה, כאשר לאותם הסכומים יתווספו הפרשי ריבית והצמדה, וכן אני מורה על הסרת העיקולים והערת האזהרה אשר נרשמו על דירת הצדדים.

בנוסף אני מורה על אימוץ ההסכם אשר הוגש על-ידי כונסת הנכסים עובר לדיון, בשינויים הנדרשים, ביחס לסכומי הקיזוזים אשר פורטו לעיל.