פנייה דומה מצידו נשלחה למפקח המשיבה, דוד סיטרוק, ביום 8.4.2019, בסמוך לאחר שהתקבלה אצל המבקשים האזהרה טרם מתן צו ההריסה המינהלי, ובה ביקש לאפשר למבקשים להשלים את הליך היתרי הבנייה למבני המשק, בהתאם לבקשה החדשה, שאושרה על-ידי משרד החקלאות והועדה המקומית, אך ממתינה לאישור רמ"י.
בהתאם לעדות מפקח המשיבה, דוד סיטרוק, במסגרת מבצע אכיפה שהתקיים באיזור טורעאן, הוא הגיע לראשונה לשטח ב- 8.4.2019, והבחין בבית שניבנה שלא בהתאם לתכניות (עמ' 33, ש' 31- 33).
עוד הגישה המשיבה תעודת עובד ציבור מיום 22.5.19, של אדר' הילה הייבלום, ממינהל התיכנון במחוז צפון, בה פורט המצב התיכנוני של הקרקע, פורטו תכניות המתאר החלות על הקרקע, והוסק כי "מבנה זה הינו בנגוד לתכנית מאושרת". המבקשים אמנם ויתרו על חקירתה של העדה, אך חלקו על מסקנותיה בחוות-דעת מומחה שהגישו מטעמם, אשר הגיש בהמשך הבהרה נוספת מטעמו, לפיה הקרקע הינה קרקע חקלאית המצויה באיזור המוגדר בהוראות התכניות כ"שטח מוגן מפיתוח", והצדדים למעשה אינם חלוקים באשר לסיווג זה. המחלוקת הינה באשר למשמעות סיווג זה, מבחינת האפשרות להעניק היתר בנייה חדש למבנה חקלאי בקרקע, וקיומו של "אופק תיכנוני".
במזכר שערך דוד סיטרוק ביום 2.7.19 (חודשיים לאחר מתן צו ההריסה, ובעת שבקשה זו תלויה ועומדת) צוין כי היתקבל אצלו מידע כי הוכנס ציוד למבנה, ואף בוצעו בו שינויים.
היה עליו להדגיש גם כי שטח המבנה לא השתנה ביחס לשטח שהותר במקור, וכי המידה המצוינת נובעת מכלילת משטח בטון שאין לגביו ראיות כי נוצק לאחרונה והיווה "בנייה טרייה" או אינדיקאציה לכך שהבנייה "טרם הסתיימה". כך, למשל, בבצה"מ (ב"ש) 32551-12-19 אלהושלה נ' ועדת ערר מחוזית לתיכנון ובניה מחוז דרום (29.4.20), הורה בית-המשפט על ביטולו של צו הריסה מינהלי, לאחר שנוכח כי המפקח לא היתייחס כלל בתצהירו לעובדה כי מדובר במבנה ישן ששופץ.
נוכחתי איפוא כי השיקול העקרי לנקיטת ההליך של צו ההריסה המינהלי היה נעוץ בבצוע העבודות הנוספות במבנה, ובהימצאות חומרי בנייה בו, וכן בהימצאות משטח בטון החורג מהתכנון המקורי של המבנה בסמוך לו, ולנוכח היתרשמות המפקח כי יש בעבודות אלה ללמד על הסבת המבנה לשימוש למגורים (ראו בעדות סיטרוק, בעמ' 42, ש' 6- 11).
...
הבקשה וההליך:
לפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי מיום 2.5.19, שניתן על-ידי המשיבה – היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, מחוז צפון – מכוח סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), ביחס למבנה המצוי בבעלות המבקשים, בגוש 16593 חלקה 1 בהר טורעאן, ויכונה להלן: "המבנה".
הבקשה הוגשה ביום 6.5.19 ובו ביום ניתנה החלטתי לגבי עיכוב ביצועו של צו ההריסה עד החלטה בבקשה זו.
לאחר שהדיון בבקשה נדחה, מספר פעמים, לבקשת הצדדים, התקיים ביום 2.1.20 דיון, במהלכו נשמעו טיעוני הצדדים, ונחקר העד מטעם המבקשים, מר יעקב אדרי.
בסופו של דבר, אין מחלוקת בין הצדדים לפיה כיום המבנה מצוי בקרקע המוגדרת "שטח מוגן מפיתוח", אך משקבעתי כי לטעמי יתכן ולא היה למבקשים צורך להגיש בקשה להתיר בנייה חדש, השאלה האם ניתן או לא ניתן היה להתיר בנייה חדשה בקרקע, אינה רלוונטית.
ניתן להלום מצב שבו רשויות התכנון יורו למבקשים להרוס את משטח הבטון שנבנה שלא בתואם להיתר המקורי (ככל שאכן זוהי המסקנה מבדיקת תכניות הבנייה שהוגשו במסגרת ההיתר מ-2006).
בנסיבות אלה, התרשמתי, כי לא התקיימו הדרישות למתן הצו, ולפיכך אני מורה על ביטולו.