בקשה לביטול צו הריסה מנהלי למבנה על קרקע נוף מוגן

(ג) צו הריסה מנהלי יכלול את כל אלה: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצוו; (2) תאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצוו; (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225; (4) פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה; (5) פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לבצוע הצוו כאמור בסעיף 222(ג) ובדבר תחולת צו הריסה מנהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור בסעיף 223; (6) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצוו לפי הוראות סעיף 228; (7) פרטים בדבר אופן ההיתקשרות עם נותן הצוו.

עוד הגישה המשיבה תעודת עובד ציבור מיום 22.5.19, של אדר' הילה הייבלום, ממינהל התיכנון במחוז צפון, בה פורט המצב התיכנוני של הקרקע, פורטו תכניות המתאר החלות על הקרקע, והוסק כי "מבנה זה הינו בנגוד לתכנית מאושרת". המבקשים אמנם ויתרו על חקירתה של העדה, אך חלקו על מסקנותיה בחוות-דעת מומחה שהגישו מטעמם, אשר הגיש בהמשך הבהרה נוספת מטעמו, לפיה הקרקע הינה קרקע חקלאית המצויה באיזור המוגדר בהוראות התכניות כ"שטח מוגן מפיתוח", והצדדים למעשה אינם חלוקים באשר לסיווג זה. המחלוקת הינה באשר למשמעות סיווג זה, מבחינת האפשרות להעניק היתר בנייה חדש למבנה חקלאי בקרקע, וקיומו של "אופק תיכנוני". במזכר שערך דוד סיטרוק ביום 2.7.19 (חודשיים לאחר מתן צו ההריסה, ובעת שבקשה זו תלויה ועומדת) צוין כי היתקבל אצלו מידע כי הוכנס ציוד למבנה, ואף בוצעו בו שינויים.

זאת, אף בהנחה שהתכניות החלות היום על הקרקע, קובעות כי האיזור הוא בעל רגישות נופית ותכנונית, ולא ניתן לאשר להקים עליו מבנים חדשים, חקלאיים או אחרים.

...

הבקשה וההליך: לפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי מיום 2.5.19, שניתן על-ידי המשיבה – היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, מחוז צפון – מכוח סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), ביחס למבנה המצוי בבעלות המבקשים, בגוש 16593 חלקה 1 בהר טורעאן, ויכונה להלן: "המבנה". הבקשה הוגשה ביום 6.5.19 ובו ביום ניתנה החלטתי לגבי עיכוב ביצועו של צו ההריסה עד החלטה בבקשה זו. לאחר שהדיון בבקשה נדחה, מספר פעמים, לבקשת הצדדים, התקיים ביום 2.1.20 דיון, במהלכו נשמעו טיעוני הצדדים, ונחקר העד מטעם המבקשים, מר יעקב אדרי.

בסופו של דבר, אין מחלוקת בין הצדדים לפיה כיום המבנה מצוי בקרקע המוגדרת "שטח מוגן מפיתוח", אך משקבעתי כי לטעמי יתכן ולא היה למבקשים צורך להגיש בקשה להתיר בנייה חדש, השאלה האם ניתן או לא ניתן היה להתיר בנייה חדשה בקרקע, אינה רלוונטית.

ניתן להלום מצב שבו רשויות התכנון יורו למבקשים להרוס את משטח הבטון שנבנה שלא בתואם להיתר המקורי (ככל שאכן זוהי המסקנה מבדיקת תכניות הבנייה שהוגשו במסגרת ההיתר מ-2006).

בנסיבות אלה, התרשמתי, כי לא התקיימו הדרישות למתן הצו, ולפיכך אני מורה על ביטולו.

בקשה לביטול צו הריסה מינהלי וכן עיכוב ביצוע צו הריסה המבקש הגיש בקשה דחופה לביטול שני צוי הריסה מינהליים וכן עיכוב ביצוע צוי ההריסה וזאת ביחס לצוו מינהלי מיום 23.9.20 לגבי שני מבנים בחלקה 122 בגוש 19386 בנקודות ציון מספר : 750069 וכן 230932 ( להלן: "הצוו החדש").

מדובר במבנים שניבנו על קרקע חקלאית מוכרזת וביעוד חקלאי/ נוף כפרי פתוח.

באשר לצוים מושא הבקשה, טוענת המשיבה כי יש לדחות מכל וכל את הטענה לאנטרס הסתמכות של המבקש שבנה ללא היתר ובנגוד ליעוד הקרקע וזאת כל עוד הבניה לא הסתיימה ניתן להוציא צו חדש ושנית, ניתן היה להגיש כתב אישום כנגד המבקש שבסופו לאחר הרשעתו ניתן היה לבקש צו הריסה שפוטי על המבנים.

יתירה מכך, בעניינינו מדובר במבנים המצויים מחוץ לקו הכחול בשטחים פתוחים בקרקע מוגנת ועל כן ישנו אינטרס צבורי מובהק שלא להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע הצוו.

...

לעניין זה אפנה לעפ"א 54143-04-19 אבו אל היג'א נ' מדינת ישראל ולדברים שנקבעו בפסק דין זה: בהתאם לאמור, פרשנות תכליתית של הוראות סעיף 221 לחוק מובילה למסקנה כי עבודה מסתיימת, לצורך הוראות הסעיף, אם הושלמה במלואה ולא התווספה לה כל עבודות בנייה בששת החודשים שקדמו להוצאת הצו.

יתירה מכך, בענייננו מדובר במבנים המצויים מחוץ לקו הכחול בשטחים פתוחים בקרקע מוגנת ועל כן ישנו אינטרס ציבורי מובהק שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע הצו.

סיכום סיכומו של דבר שאני דוחה את הבקשה.

עוד טענה כי תקנות הפטור אינן חלות מקום בו לא ניתן להקים המבנה על פי תכנית מאושרת (סעיף 145 לחוק) וודאי לא בקרקע חקלאית מוכרזת (במקרקעין מוגנים) מה גם שתקנות הפטור אינן חלות על עבודה מסוג של יציקת בטון ועל המבנה מבנייה קלה אשר חולק לתאים והמשמש לאורווה.

בהתאם למידע התיכנוני המקרקעין מהוים קרקע חקלאית מוכרזת וייעודם והגדרותיהם לפי התוכנית החלות עליהן הנו כדלקמן: לפי תמ"א 35- המקרקעין מוגדרים בתשריט מרקמים כמרקם שמור משולב ומרקם כפרי ובתשריט רגישויות סביבתיות השטח נכלל בתחום רגישות נופית סביבתית גבוהה ושטח לשימור משאבי מים.

סעיף 226(ב) לחוק קובע כי: "... צו הריסה מנהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השמוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השמוש האסור...". הבקשה שבפני הוגשה יומיים לאחר המועד בו ידע המבקש על הצוו ו- 4 ימים לאחר מועד ההמצאה.

כך נפסק ברע"פ 2034/06 מוחמד שקיר נ' יו"ר הועדה המקומית לתיכנון ולבניה, ירושלים: " לענייננו, די אם נחזור ונדגיש את מטרת מנגנון צו ההריסה המינהלי, אשר נקבע על-ידי המחוקק במטרה להלחם בנגע הבנייה הבלתי חוקית... כך נקבע על-ידי המחוקק, למעשה, כי אין זכות שימוע מקדמית וכי הנפגעים יוכלו לבקש מיוזמתם מבית-המשפט ביטול הצוו...". המבקש העלה טענה כללית לפיה הוצאת הצוו נגועה בפגמים, מבלי הצביע על פגמים אלה.

בנוסף לכך, עומדת למשיבה חזקת התקינות המנהלית, והמבקש לא עמד בנטל לסתור חזקה זו. הצוו ניתן בהסתמך על תצהיר מפקח ודו"ח פקוח ממנו עולה כי בעת ביקור במקום ביום 15.9.19 נוכח המפקח כי מדובר במבנה לא מאוכלס ושטרם הסתיימו בו העבודות, טענה הנתמכת בתמונות שצורפו לדו"ח ובתצ"א אם כי התצ"א אינה ברורה דייה.

...

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן: תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), תש"ע-2010 קובעת כי: (א) בקשה – (1) לביטול צו או לעיכוב ביצוע צו תוגש בכתב לפי הטופס שבתוספת הראשונה, בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו;"

ממילא לא שוכנעתי כי קיימים פגמים חמורים, היורדים לשורש צו ההריסה המינהלי, שיש בהם כדי להביא לבטלותו.

לאור האמור הבקשה נדחית.

צו ההריסה מורה על הריסת שלושה מבנים בגוש 18810 חלקה 16, אשר ניבנו ללא היתר, במקרקעין שייעודם נוף, ברגישות שטח מוגן מפיתוח.

ביהמ"ש הדן בבקשה לביטולו של צו הריסה מינהלי ידון בו בהתאם להוראת סעיף 229 לחוק, הקובע כך: "לא יבטל בית המשפט צו מנהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השמוש בוצעו כדין או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצוו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו". העילות לביטול צו הריסה מינהלי הן, איפוא, שלוש: אם העבודה בוצעה כדין; אם לא היתקיימו הדרישות למתן צו הריסה מינהלי מלכתחילה; או אם נפל פגם חמור בהליך הוצאת הצוו המינהלי.

...

המבקש עתר אף הוא לקבלת שהות להגשת חוות דעת נגדית, ובסופו של דבר הגיש חוות דעת מטעמו ביום 4/12/19.

סיכומו של דבר, הוברר כי אכן מדובר בבנייה חדשה, הגם שמדובר במבנה שהוקם באותו מקום (כמעט) שבו עמד עד לפני זמן לא רב מבנה קודם.

בנסיבות אלו, אני דוחה את הבקשה לביטול צו ההריסה.

ניתן לבצע את הצו בתוך 60 יום מקבלת החלטה זו. לאור דחיית הבקשה, ישלם המבקש למשיבה הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

הצוו המינהלי הוצא כנגד הבניה שבוצעה בקרקע הידועה כגוש 19346 חלקה 42, שהייעוד שלה לפי תוכנית מתאר מחוזית למחוז צפון 9/2 (להלן – התוכנית) הוא קרקע חקלאית מוכרזת/ נוף כפרי פתוח ובעל רגישויות ומוגן מפיתוח (להלן – המקרקעין).

ויודגש, אין חולק כי המבקש לא ביקש ולא השיג היתר לבצוע העבודות נשוא הצוו המינהלי, ובהנתן העובדה כי התוכנית שחלה על המקרקעין אינה מאפשרת ביצוע עבודות בניה מכל סוג שהוא במקרקעין, אף לא עבודות הפטורות מקבלת היתר, המסקנה המתבקשת היא שהבניה אינה מתיישבת עם מטרת התוכנית ואינה מותרת על פיה ולכן לא מדובר בעבודות שפטורות מקבלת היתר.

בהתייחס לטענה כי לא נתבקשה גרסת המבקש טרם הוצאת הצוו המינהלי, יצוין כי אין כל חובה בדין לזמן בעל המקרקעין או מבצע הבניה לשימוע או למתן עדות טרם הוצאת צו הריסה מינהלי.

ואם לא די בכך, הרי שבמכתב צוין כי בכוונת הערייה לשנות את הייעוד של המקרקעין מחקלאי למגורים, ולכן ברור כי שינוי הייעוד – אם וככל שיבוצע – אין בו כדי לסייע למבקש שאינו משתמש במבנים נשוא הצוו המינהלי למגורים (אלא כאורוות סוסים וצאן).

עיון בתמונות שצולמו לאחר הגשת הבקשה לעיכוב ולביטול הצוו המינהלי, והשוואתן לתמונות שהמפקח צילם טרם הוצאת הצוו המינהלי, מלמד כי המבקש לא הסתפק רק בהשלמות קטנות, אלא ביצע במקרקעין עבודות משמעותיות, כגון הקמת דפנות ומחיצות מעץ ומתכת בתוך ומסביב לסככות, יציקת ריצפת בטון בסככות, פירוק הטפסנות ושיכון סוסים וכבשים בסככות.

...

ויודגש, אין חולק כי המבקש לא ביקש ולא השיג היתר לביצוע העבודות נשוא הצו המנהלי, ובהינתן העובדה כי התוכנית שחלה על המקרקעין אינה מאפשרת ביצוע עבודות בניה מכל סוג שהוא במקרקעין, אף לא עבודות הפטורות מקבלת היתר, המסקנה המתבקשת היא שהבניה אינה מתיישבת עם מטרת התוכנית ואינה מותרת על פיה ולכן לא מדובר בעבודות שפטורות מקבלת היתר.

טענות אלו דינן להידחות.

טענתו הנוספת של המבקש בנוגע להימצאות המקרקעין מחוץ לתחום השיפוט של המשיבה, דינה להידחות אף היא.

אחרית דבר: אני דוחה את הבקשה לביטול הצו המנהלי ומבטלת את ההחלטה מיום 14.9.2022 בדבר עיכוב ביצועו.