בקשה לביטול צו הריסה מנהלי למבנה בשועפט

ביום 9.10.13 נחתם צו הריסה מינהלי להריסת מבנה חד קומתי ברחוב עוזי נרקיס בשועפט בשטח של 215 מ"ר. המערער הגיש בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי ובקשה לעיכוב ביצוע עד למתן החלטה בבקשה.

...

מאחר שלא חלה התקדמות בהליכי התכנון "שכן טרם הוסדר אפילו עניין הבעלות וטרם נפתח תיק היתר. בנסיבות אלה ומכיוון שמדובר בצו מנהלי, נדחית הבקשה להארכת מועד לביצוע הצו" (לשון ההחלטה).

העדרם של מסמכים המבססים את התקדמות הליכי ההיתר, מביא למסקנה כי יש לקבל את קביעות בית משפט קמא כי לא חלה התקדמות וכי בדין דחה בית המשפט את הבקשה למתן ארכה, בעיקר כשמדובר בצו הריסה מנהלי, בו יש חשיבות למועד ביצוע הצו.

לאור האמור - הערעור נדחה.

אני קובעת כי מניין הימים לביצוע צו ההריסה המנהלי יחל ביום 8.1.15 בהתחשב בכך שיש להמציא את ההחלטה לצדדים.

מושא הצוו הנו קומה שנייה מבטון ואבן בשטח של 550 מ"ר בשועפט, ראס חמיס, ירושלים גוש 30541 חלקות 11 ו-12 35, נ.צ. 223608/635593 הרקע להגשת הבקשה ביום 21.1.19 נחתם ע"י מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבנייה צו הריסה מינהלי בהתאם לסעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק", או "חוק התיכנון והבניה").

העובדה ששלד המבנה הוקם בשנת 2016 אין בה לשנות מסקנה זו. לעניין בחינת התנאים לצוו הריסה מנהלי, המועד הקובע הוא מועד סיום הבנייה, והעובדה שהמבקש החל בבנייה בשנת 2016, אינה מקנה לו חסינות או זכות כי לא יינקטו הליכי אכיפה.

גם הטענה להזנחה מצד עריית ירושלים והיעדר שירותים ערוניים, בהקשר של בקשות לביטול צוי הריסה מנהליים, נדונה ונדחתה בעבר.

...

בית המשפט פסק שם, כי "אף שצודקים המערערים בטענתם כי חובה על הרשויות לדאוג למתן שירותים לתושבים, לרבות שירותים הנוגעים לתכנון האזור, וכי 'הזנחתם' על ידי הרשויות פוגעת בהם קשות, אין בכך לטעמי כדי להצדיק, לקבל, להתעלם או לאשר בנייה בלתי חוקית... אין לאפשר לבניה בלתי חוקית לעמוד על תילה, אף אם כשלו הרשויות בתכנון האזור". כך גם בית המשפט העליון דחה את הטענה כי אי קידומם של הליכי תכנון מונע הוצאת צווי הריסה מינהליים כנגד מבנים אשר הוקמו ללא היתר בנייה כדין (רע"פ 3232/17 תגריד אבו חיארה נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (פורסם בנבו, 24.4.17, וכן ראו: רע"פ 755/17 מוחמד מוסא נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (פורסם בנבו, 30.1.17); רע"פ 4414/17 אלאערג' נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים (פורסם בנבו); ע"פ (י-ם) 68536-03-17 קונטור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)).

בית המשפט המחוזי קבע, כי אין בטענה זו די להוות עילה לביטול הצווים המינהליים: "על פני הדברים מדובר בטענה השובה את הלב - הרשויות אינן ממלאות תפקידן במה שנוגע לרווחת התושבים ולזכויות הבסיסיות שלהם, ולפיכך אין לאפשר להן לפעול, בין היתר באמצעות צווי הריסה מינהליים, כאשר התושבים נאלצים, לדעתם בלית ברירה, לבנות את בתיהם בניגוד לחוק. ואולם, אף שצודקים המערערים בטענתם כי חובה על הרשויות לדאוג למתן שירותים לתושבים, לרבות שירותים הנוגעים לתכנון האזור, וכי "הזנחתם" על ידי הרשויות פוגעת בהם קשות, אין בכך לטעמי כדי להצדיק, לקבל, להתעלם או לאשר בנייה לא חוקית" (ע"פ (י-ם) 49732-09-12 מוחמד צלאח עבדלג'ני ואח' נ' מדינת ישראל הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים,.

סיכומו של דבר: הצו הוצא כדין ולא נפלו בו פגמים ועל כן אני דוחה את הבקשה לביטולו.

המפקח מסכים כי בעבר עריית ירושלים נקטה פעולות באותו אזור (מחנה פליטים שועאפט).

(ג) צו הריסה מנהלי יכלול את כל אלה: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצוו; (2) תאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצוו; (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225; (4) פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה; (5) פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לבצוע הצוו כאמור בסעיף 222(ג) ובדבר תחולת צו הריסה מנהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור בסעיף 223; (6) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצוו לפי הוראות סעיף 228; (7) פרטים בדבר אופן ההיתקשרות עם נותן הצוו.

אפליה ואכיפה בררנית ב"כ המבקש טען כי המשיבה בחרה להוציא צו הריסה מינהלי רק כנגד המבנה נשוא הצוו וכי היתנהלות המשיבה כלפי המבקש הנה מופלית ויש בה משום אכיפה בררנית.

...

אי לכך טענה כנגד סמכות המשיבה הוועדה המחוזית לפעול בענין דנן, נדחית.

הטענה כי המבנה ההיה מאוכלס 30 יום ממתן הצו, נדחית.

אם כחברה נאפשר לכל אזרח ליטול לידיו פעולה הנוגדת את המערכת התכנונית והחוק, אנו נגררים לאנדרלמוסיה תכנונית והפיכת השטח למעין "מערב פרוע". לאחר התייחסות למכלות הנסיבות וטענות הצדדים, הבקשה נדחית.

המבקשת טוענת, כי העובדה שבמקום היה מבנה ישן שנהרס לא הוזכרה בצו או בדו"ח הפיקוח שנערך על ידי המפקח והשמטת עובדה זו ואי הבאתה לידיעת מקבלי ההחלטות היא פגם היורד לשורש העניין ויש בה להביא לביטול הצוו.

קבלת טענת המבקשת כי העידר תיכנון הוא עילה לביטול צוי הריסה מנהליים יבטל את יכולת מערכות האכיפה לפעול נגד בנייה בלתי חוקית ויוביל להפקרות מוחלטת.

כך, העיד מר אהרון, כי בשנה וחצי האחרונות בוצעו שלושה צוי הריסה מנהליים של מבנים הסמוכים לגדר הבטחון במחנה הפליטים שועאפט.

...

בית המשפט המחוזי קבע, כי אין בטענה זו די להוות עילה לביטול הצווים המינהליים: "על פני הדברים מדובר בטענה השובה את הלב - הרשויות אינן ממלאות תפקידן במה שנוגע לרווחת התושבים ולזכויות הבסיסיות שלהם, ולפיכך אין לאפשר להן לפעול, בין היתר באמצעות צווי הריסה מינהליים, כאשר התושבים נאלצים, לדעתם בלית ברירה, לבנות את בתיהם בניגוד לחוק. ואולם, אף שצודקים המערערים בטענתם כי חובה על הרשויות לדאוג למתן שירותים לתושבים, לרבות שירותים הנוגעים לתכנון האזור, וכי "הזנחתם" על ידי הרשויות פוגעת בהם קשות, אין בכך לטעמי כדי להצדיק, לקבל, להתעלם או לאשר בנייה לא חוקית" (ע"פ (י-ם) 49732-09-12 מוחמד צלאח עבדלג'ני ואח' נ' מדינת ישראל הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים,.

בתחום זה מצא בית המשפט העליון, נוכח האינטרס הציבורי הדומיננטי בהסרת עבירות בניה, לדחות טענות אכיפה בררנית גם במצבים בהם כלל לא ננקטו הליכי אכיפה כלפי עבירות סמוכות.

סיכומו של דבר: הצו הוצא כדין ולא נפלו בו פגמים ועל כן אני דוחה את הבקשה לביטולו.

הצוו ביום 4.12.2022 חתם מנהל מחוז ירושלים ביחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה על צו הריסה מנהלי לפי סעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") המורה על הריסתה וסילוקה של עבודה אסורה: "בנייה ללא גג בשטח כ-400 מ"ר בצמוד למבנה קיים, הבנייה הנה עיקר חלקו של המבנה בשטח של כ-420 מ"ר ש-כ-20 מ"ר ממנו נמצאים מחוץ לשטח שיפוט מדינת ישראל" (להלן: "המבנה") במקרקעין המצויים במחנה הפליטים שועאפט בירושלים, קואורדינטות 224393:634790 (להלן: "המקרקעין" ו-"הצוו").

אין מקום לקבל את בקשת המבקשת לעכב את ביצוע הצוו לשם איתור דיור חלופי, שעה שקבעתי כי המבנה לא ראוי למגורים ודחיתי את טענת המבקשת כי היא ובני משפחתה מתגוררים בו. סוף דבר המבקש כשל בהוכחת איזה מהתנאים הנדרשים בסעיף 229 לחוק לשם ביטול צו ההריסה המנהלי מושא דיוננו.

...

לאור המפורט מעלה, הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי נדחית.

אין מקום לקבל את בקשת המבקשת לעכב את ביצוע הצו לשם איתור דיור חלופי, שעה שקבעתי כי המבנה לא ראוי למגורים ודחיתי את טענת המבקשת כי היא ובני משפחתה מתגוררים בו. סוף דבר המבקש כשל בהוכחת איזה מהתנאים הנדרשים בסעיף 229 לחוק לשם ביטול צו ההריסה המינהלי מושא דיוננו.

לפיכך הבקשה נדחית.