בקשה לביטול צו הריסה מנהלי למבנה בכפר וולאג'ה

בהחלטה דחה בית המשפט קמא את בקשת המערערים לבטל, ולחילופין לעכב, את ביצועם של מספר צוי הריסה מנהליים שהוצאו מכח סעיף 238א(ב1) לחוק התיכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") למספר מבנים בלתי חוקיים הנמצאים בכפר וואלג'ה בירושלים (להלן: "הכפר" "המקום").

להלן אפרט, בקצרה ככל הניתן, את שלל ההליכים אשר התנהלו בתיק זה. העובדות הצריכות לענייננו כאמור, העניין שלפנינו מתייחס למספר מבנים בלתי חוקיים הנמצאים בכפר וולאג'ה בירושלים.

...

שנית, דברי מתכננת המחוז בתצהיר כי: "הבניין מצוי בתחום תכנית 12062 אשר נדונה בועדה המחוזית ונדחתה בתאריך 17.2.09. הוגש ערר שמספרו 21/09 ובדיון מיום 16.7.09 נדחה הערר" – אינם שגויים.

משכך, ולסיכום כל האמור לעיל, חזרנו אל 'נקודת ההתחלה': בכפר נמצאים מבנים שנבנו ללא היתר, אין בעתיד הנראה לעין כל תכנית לאישורם, ולפיכך אין כל הצדקה לדחיית מועד ביצוע הצווים, ובוודאי שלא לביטולם.

יצוין כי הצדדים פנו בעניין לבית המשפט העליון (רע"פ 6443/13 דלעיל), אשר נתן ביום 31.10.16 את החלטתו לפיה: "בנסיבות העניין, אין מקום לדון במחלוקת העובדתית המובהקת שבין המבקש לבין המשיבה בבית משפט זה במסגרת ההליך שלפניי שהסתיים זה מכבר ... תרופתו של המבקש היא אפוא בנקיטת הליך מתאים". ואין לי אלא להצטרף לדעה זו. סוף דבר, הערעור נדחה.

בעיניין הראשון, נושא הצוו הוא מבנה חד-קומתי ששטחו כ-100 מטר בכפר וולאג'ה בירושלים.

לעומת זאת, הסמכות לידון בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי שנתן יו"ר ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית, נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים, אשר בהתאם להוראת סעיף 37(ב)(8) לחוק בתי המשפט, ערעור על החלטתו נדון בבית המשפט המחוזי הדן בדן יחיד.

...

כן מקובלת עלינו טענתו, כי בכל מקרה, דובר בנסיבות שונות לחלוטין.

לנוכח כל האמור הערעור נדחה.

לא מצאנו להידרש להוראה זו, שכן לא הונחה לפנינו תשתית באשר לתוכניות החלות במקום, אך לא מצאנו כי ישנה הצדקה לעיכוב ביצוע הצו מעבר למספר ימים הנדרש לצורך התארגנות.

בהקשר זה הפנה המבקש להחלטת כב' השופטת ברק ארז בעע"מ 2645/18 לעיל, מיום 29.10.18, במסגרתה הורתה על כך שמימוש צוי ההריסה מושא העירעור יעוכבו עד להכרעה בו. המבקש מוסיף וטוען כי לצוו ההריסה המנהלי, עת הודבק על המבנה, לא צורף תצהיר או מיסמכי ההיוועצות עם הרשות המוסמכת וכי אי מסירת כל המסמכים במעמד זה מהוה כשלעצמו פגם חמור בהליך המנהלי.

אין באמור בהחלטה זו כדי לבסס הצדקה לביטול צוי הריסה מנהליים שניתנו בכפר וולאג'ה באופן כולל.

...

התוצאה היא, כי על אף שאין הדעת נוחה, בלשון המעטה, מהתמשכות הליכי התכנון בכפר וולאג'ה, לא ניתן לקבל את הטענה כי מטעם זה בלבד דינו של צו ההריסה להתבטל.

לפיכך, גם דינה של טענה זו להידחות.

סוף דבר הבקשה לביטול הצו – נדחית.

בית המשפט פסק שם, כי "אף שצודקים המערערים בטענתם כי חובה על הרשויות לדאוג למתן שירותים לתושבים, לרבות שירותים הנוגעים לתיכנון האיזור, וכי 'הזנחתם' על ידי הרשויות פוגעת בהם קשות, אין בכך לטעמי כדי להצדיק, לקבל, להיתעלם או לאשר בנייה בלתי חוקית... אין לאפשר לבניה בלתי חוקית לעמוד על תילה, אף אם כשלו הרשויות בתכנון האיזור". אף בית המשפט העליון דחה את הטענה כי אי קדומם של הליכי תיכנון בכפר וולאג'ה מונע הוצאת צוי הריסה מנהליים כנגד מבנים אשר הוקמו ללא היתר בנייה כדין (רע"פ 3232/17 תגריד אבו חיארה נ' יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה ירושלים (פורסם בנבו, 24.4.17, וכן ראו: רע"פ 4414/17 אלאערג' נ' יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ולבנייה ירושלים (פורסם בנבו); ע"פ 68536-03-17 קונטור נ' מדינת ישראל (פורסם בנו)).

גם הטענה להזנחה מצד עריית ירושלים והיעדר שירותים ערוניים לכפר וולאג'ה, בהקשר של בקשות לביטול צוי הריסה מנהליים, נדונה ונדחתה בעבר.

...

בית המשפט פסק שם, כי "אף שצודקים המערערים בטענתם כי חובה על הרשויות לדאוג למתן שירותים לתושבים, לרבות שירותים הנוגעים לתכנון האזור, וכי 'הזנחתם' על ידי הרשויות פוגעת בהם קשות, אין בכך לטעמי כדי להצדיק, לקבל, להתעלם או לאשר בנייה בלתי חוקית... אין לאפשר לבניה בלתי חוקית לעמוד על תילה, אף אם כשלו הרשויות בתכנון האזור". אף בית המשפט העליון דחה את הטענה כי אי קידומם של הליכי תכנון בכפר וולאג'ה מונע הוצאת צווי הריסה מינהליים כנגד מבנים אשר הוקמו ללא היתר בנייה כדין (רע"פ 3232/17 תגריד אבו חיארה נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (פורסם בנבו, 24.4.17, וכן ראו: רע"פ 4414/17 אלאערג' נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים (פורסם בנבו); ע"פ 68536-03-17 קונטור נ' מדינת ישראל (פורסם בנו)).

בית המשפט המחוזי קבע, כי אין בטענה זו די להוות עילה לביטול הצווים המינהליים: "על פני הדברים מדובר בטענה השובה את הלב - הרשויות אינן ממלאות תפקידן במה שנוגע לרווחת התושבים ולזכויות הבסיסיות שלהם, ולפיכך אין לאפשר להן לפעול, בין היתר באמצעות צווי הריסה מינהליים, כאשר התושבים נאלצים, לדעתם בלית ברירה, לבנות את בתיהם בניגוד לחוק. ואולם, אף שצודקים המערערים בטענתם כי חובה על הרשויות לדאוג למתן שירותים לתושבים, לרבות שירותים הנוגעים לתכנון האזור, וכי "הזנחתם" על ידי הרשויות פוגעת בהם קשות, אין בכך לטעמי כדי להצדיק, לקבל, להתעלם או לאשר בנייה לא חוקית" (ע"פ (י-ם) 49732-09-12 מוחמד צלאח עבדלג'ני ואח' נ' מדינת ישראל הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים,.

סיכומו של דבר: הצו הוצא כדין ולא נפלו בו פגמים ועל כן אני דוחה את הבקשה לביטולו.

המערער הגיש בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שהוצא על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה במחוז ירושלים למבנה בכפר וולאג'ה. ביום 8.2.2018 הורה בית משפט השלום בירושלים (השופטת ס' אלבו) על מחיקת הבקשה בקובעו כי אין מקום לידון בה במתכונתה הנוכחית שכן "הנימוקים המפורטים בבקשה לביטולו של הצוו מתייחסים להוראות [...]הדין הקודם שאינם [כך במקור] רלבאנטיות לצוו זה". נקבע כי אין באמור כדי למנוע מהמערער להגיש בקשה חדשה, וכך אכן עשה המערער.

...

לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

סיכומו של דבר – לא עלה בידי המערער להצביע על חשש ממשי למשוא פנים ובאשר לטענות הנוגעות לסמכות המותב לדון בבקשה, אין מקום לברר טענות אלה במסגרת ערעור פסלות והן אף לא נדונו ולא התבררו כלל בפני בית משפט קמא.

הערעור נדחה.