מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול צו הריסה מנהלי בשל השלמת בנייה ומגורים

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

המבקשת הגישה בקשה לביטול צו הריסה מינהלי, לפי סעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), אשר ניתן ע"י המשיב 1 ביום 5/7/20, כנגד עבודות בניה אסורות שבוצעו במקרקעין הידועים כגוש 18796, חלקות 31, 24, 25.
הצוו מתייחס לעבודות כדלקמן: ריצפת בטון בשטח כ– 56 מ"ר, ריצפת בטון נוספת בשטח כ– 98 מ"ר ועליה מכולה בשטח כ– 30 מ"ר, ורצפת בטון בשטח כ– 152 מ"ר ועליה מבנה נוסף עשוי מכולות וגג אסכורית בשטח כ– 96 מ"ר. טענות הבקשה: הבניה הושלמה ואוכלסה למטרת מגורים של המבקשת ביום 28/5/20,למעלה מ – 30 ימים לפני מועד הוצאת הצוו ולכן, לא היתה סמכות להוציא צו הריסה מינהלי בנסיבות העניין.
...
בנוסף, בעניין זוהר בית המשפט המחוזי התייחס לכך, שהמבקש הצהיר שהמבנה היה מאוכלס וב"כ המשיבה לא חקר את המבקש על תצהירו, כחיזוק למסקנה אליה הגיע.
על כן דינן של טענות אלה להידחות.
סוף דבר סיכומו של דבר, הבקשה לביטול צו הריסה מינהלי והבקשה לעיכוב ביצוע הצו לצורך קבלת היתר בנייה, נדחות.

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לפני בקשה לביטול צו הריסה מינהלי וכן ביטול צו הפסקת שימוש (להלן: "הצוים") שהוצאו על ידי המשיבה ביחס לבריכה וחומה אשר ניבנו ללא היתר ועל שטח צבורי פתוח במקרקעיו של המבקש במושב "ישע", במיגרש 53, גוש 100772.
לדברי ב"כ המבקש, בסמוך להשלמת בניית בית המגורים פנה המבקש לועדה ובקש לקבל טופס 4 על מנת לחבר את ביתו לרשת החשמל ולאכלסו, אולם, ביום ,25.8.19 נדחתה בקשתו שכן, לדברי הועדה, קיימות בעיות במדידת הקרקע מבחינה זו שהמבקש פלש לשטחים צבוריים.
...
דיון והכרעה אומר כבר עתה כי דין הבקשה לביטול הצווים להידחות.
בנוסף אני קובע, לאחר ששמעתי את עדויות מהנדס הוועדה ומפקחת הוועדה ועיינתי בתצהיר המפקחת, כי המשיבה עמדה בכלל התנאים המנויים בסעיף 221 לחוק לעניין חובת ההתייעצות.
סוף דבר - הבקשה לביטול הצווים נדחית.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

עקרי העובדות עניינו של הליך זה בבקשה לביטול צו הריסה מנהלי עליו חתם יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ובניה- מחוז ירושלים (להלן גם: "נותן הצוו") ביום 12.8.21 (נספח לבקשה וכן נספח 1 לתגובת המשיבה, להלן: "הצוו"), בהתאם לסמכותו לפי סעיף 221(א) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק").
ביום 14.7.21 חתם מפקח מטעם הוועדה המקומית, מר פז גיל (להלן: "המפקח") על תצהיר (נספח לתגובת המשיבה), בו הצהיר ביחס למבנה כי: "שלב הבניה הוא גמר מחיצות פנים. במקום אין משקופים, אין דלתות פנימיות ולא דלת כניסה חיצונית, אין טיח וצבע על הקירות, אין ריצוף ואין כלים סניטריים. הבנייה טרם הסתיימה, המקום אינו מאוכלס ואינו ראוי למגורים". עוד הצהיר כי למיטב ידיעתו: "ביום הביקור האחרון טרם הסתיימה העבודה האסורה. יום הביקור האחרון- 11.7.21". בקשה לביטול הצוו הוגשה ביום 18.8.21.
למעשה, גירסת המבקש בעדותו היא כי חמישה או שישה חודשים לאחר השלמת המבנה, ביצע שפוץ מאסיבי הכולל ריצוף, החלפת מטבח, החלפת חדר שירותים, דלתות פנים וצבע, כאשר שפוץ זה טרם הושלם בשל קשיים כלכליים שנתגלעו בעקבות הקורונה.
אין זה תואם את מידת ההגיון כי המבקש איפשר להשלים מבנה שידע כי נועד לשימושו ולשימוש בני מישפחות הגרעינית ובכלל זה מטבח שירותים ריצוף וכד' כאשר כימעט כלל העיצוב ופנים הבית לא תאם את טעמו עד כדי שנידרש להרוס את תוכן הבית כימעט בשלמותו ולבנותו מחדש.
...
סיכומו של דבר הוא כי עסקינן במבנה שבנייתו אולי החלה לקראת סוף שנת 2019, אולם טרם נסתיימה עד היום ועוד רחוקה הדרך מהשלמתה.
לפיכף- דין הבקשה להידחות.
סוף דבר הבקשה לביטול הצו – נדחית.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

ביום 14.9.2017 הגיש הנאשם בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי ובהמשך לכך, ביום 24.9.2017 נתן בית המשפט תוקף להסכמת הצדדים לפיה הבקשה תדחה, השמוש ללא היתר במבנה יופסק כך שהמבנה "יורם" באויר עד ליום 5.11.2017 ומועד ביצוע צו ההריסה ייכנס לתוקף החל מיום 25.3.2018.
חרף האמור, לא הגיש הנאשם בקשה להכשרת הבניה, המשיך את השמוש במבנה, ביצע עבודות ושימושים אסורים, תוך פלישה לשטח צבורי, השלים את בניית הקרוון והכשירו למגורים, לרבות באמצעות סלילת כביש ותיחום השטח, כל זאת, בנגוד לצוו מינהלי להפסקת עבודה שהוצא כנגדו כשנת 2019.
...
דווקא נוכח הנפקות של קבלת טענה לאכיפה בררנית, עד כדי אפשרות לביטול כתב האישום, נדרש בית המשפט "לסנן" טענות אלה גם בשלב הגילוי, שאם לא כן, אין לדבר סוף".
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
מאחר שהמאשימה הודיעה, שסקר עבירות בניה טרם פורסם, הרי שמתייתר הצורך לדון בבקשה הנוגעת לעניין זה. נוכח האמור- הבקשה נדחית.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

בנוסף, אין בדברים עליהם הצביע המפקח בעדותו – כמו המצאות רעפים ומשטח "רפסודה" במקום – ללמד כי הבניה טרם הסתיימה שכן מדובר בחומרי בניה עודפים שנותרו לאחר השלמת בניית גג הרעפים.
סעיף 221 לחוק קובע כדלהלן: "ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מנהלי), ובילבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מנהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור". יצויין שבהוראת סעיף 229 לחוק נקבעה הוראה מיוחדת ומצמצמת לענין הקף שיקול דעת בית המשפט בדיון בבקשה, שלפיה "לא יבטל בית המשפט צו מנהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השמוש בוצעו כדין או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו". עם זאת ובהתאם להלכה הפסוקה, ניתן להעלות טענות נגד חוקיות הצוו ובהן גם טענות במישור המשפט המנהלי המצדיקות זאת, "ובילבד שמדובר בפגמים חמורים העושים את הצוו לבטל מעקרו". הנטל להוכחת טענות בהקשר זה מוטלות על כתפי המבקש את ביטול הצוו, שכן לזכות המשיבה עומדת חזקת התקינות המינהלית (ראה: רע"פ 1088/86 סברי חסן מחמוד ואח' נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה הגליל המזרחי, פ"ד מד(2) 417, 419 (1990); רע"פ 9174/08 גבריאל פרץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב (16.11.2008); רע"פ 2958/13 תייסיר סבאח נ' מדינת ישראל (8.5.2013); רע"פ 9242/16 כמאל מרזוק נ' יו"ר הועדה המחוזית לתיכנון ובניה, מחוז צפון (8.5.2018).
...
בית המשפט לא נעתר לבקשה ואפשר למבקש לטעון טענותיו ולהציג ראיותיו בהקשר זה בדיון שנקבע.
בניגוד לטענות המבקש, הרי שבהעדר ראיה, ולו ראשית ראיה, להוכחת זיקה קניינית אין לו כל זכות עמידה וזאת כפי שקבע בית משפט העליון ברע"פ אבו רקייק: "משלא הונחה תשתית ראייתית לפיה המבקשת מחזיקה בזכות מוכרת במקרקעין, סבור אני כי בדין דחה בית המשפט המחוזי את בקשתה של המבקשת לביטול צו ההריסה, שכן בהיעדר קיומה של זכות קניינית או חוזית מוכחת ומוכרת במקרקעין, אין למבקשת כל זכות עמידה להתנגד לצו ההריסה." וכן, הנטל ללמד על קיומה של זיקה קניינית מונח על כתפי המבקש כפי שנקבע ברע"פ טחאן: "נוכח כך שהוא היה זה שעתר לביטולו של צו ההריסה, פשיטא כי הנטל להראות כי הוא רכש זכויות כדין במקרקעין – מוטל על כתפיו, ובנטל זה הוא לא עמד" לאור כל האמור, אני קובעת כי אף לא עלה בידי המבקש להוכיח זיקה כלשהי למקרקעין מושא הבקשה ולפיכך בקשתו נדחית גם מטעם זה. הערות לפני סיום כפי שנכתב בפרק טענות המבקש, הרי שבבקשתו הוסיף וטען המבקש צבר טענות קצרות אך לא חזר עליהן בדיון שהתקיים ומשכך אראה בכך זניחת הטענות האמורות.
סיכומו של דבר דין הבקשה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו